לוי יצחק הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
(←כתביו: תיקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
*סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, | *סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 10 חלקים. | ||
;בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה: | ;בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה: | ||
*'''שימוש בבוילר בשבת''', תש"ל. | *'''שימוש בבוילר בשבת''', תש"ל. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
*אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב [[יצחק רודרמן]], פתח תקווה. | *אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב [[יצחק רודרמן]], פתח תקווה. | ||
*בנו, הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ורב רמות פולין בשכונת רמות בירושלים. | *בנו, הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ורב רמות פולין בשכונת רמות בירושלים. | ||
*בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין, מראשי הנהלת המכון הטכנולוגי להלכה | *בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין, מראשי הנהלת המכון הטכנולוגי להלכה. | ||
*בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין | *בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין | ||
*בתו מרת מרים רעיית הרב יעקב לוריא מנהל מכון מדעי טכנולוגי להלכה, שכונת רמות ג' בירושלים | *בתו מרת מרים רעיית הרב יעקב לוריא מנהל מכון מדעי טכנולוגי להלכה, שכונת רמות ג' בירושלים | ||
*בתו מרת רבקה | *בתו מרת רבקה | ||
*בתו מרת פשה הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר | *בתו מרת פשה הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עילית | ||
*בתו מרת שרה | *בתו מרת שרה | ||
גרסה מ־19:54, 25 בספטמבר 2023
הרב לוי יצחק הלפרין (ו' חשוון תרצ"ד – ט"ז חשוון תשע"ט) היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים, ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון. נחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.
תולדות חיים
נולד בירושלים בו' חשון תרצ"ד לאמו מרת בריינה ולאביו הרב חנניה יוסף הלפרין, כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.
בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור תניא שמסר בבית הכנסת הגדול בבני ברק המשפיע הרב חיים שאול ברוק, דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, ובחודש אייר תשי"א עברו השניים ללמוד בישיבת תורת אמת[1].
בשנת תשי"ג ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב נפתלי רוט, שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד.
לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.
פעילות ציבורית
חלוץ בעניני הלכה ומדע
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' באנציקלופדיה תלמודית.
בשנת תשכ"ח הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' זאב לב, ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון.
פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב שלמה זלמן אוירבך.
פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו מעשה חש"ב.
רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.
עם הרבי
בביקורו הראשון בארה"ב, כאשר התקבל ל"יחידות" אצל הרבי, קיבלו הרבי בחביבות מיוחדת, וניהל עמו שיחה ארוכה וממושכת בעניינים שונים העומדים על הפרק. במהלך השיחה העיר לו הרבי על שמו של המכון, כפי שמייסדיו קראו לו בשנותיו הראשונות: "מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה", אשר משתמע ממנו לכאורה כאילו ההלכה היא שיוצרת את הבעיות… הרבי הציע להחליף את השם למשהו כמו "מכון הלכתי לבעיות מדע וטכנולוגיה". למעשה, בשל חילוקי דעות וקשיים ביורוקרטיים, כאלה ואחרים, התעכב הדבר זמן מה, וכעבור שנים מספר הושמטו ה"בעיות" לחלוטין, ושמו של המכון שונה ל"מכון מדעי טכנולוגי להלכה". למן אותו ביקור בהיכלו של הרבי, נהג הרבי לברך תמיד את הגרל"י הלפרין, בכל הזדמנות, הן בכתב והן בעל פה, להצלחה בעבודת הקודש החשובה של המכון שבראשותו, כשהמוטיב המרכזי והמשותף של הברכות היה כי יזכה לנצל את כישרונותיו הייחודיים לטובת כל בית ישראל.[2].
הבחירות לרבנות העיר ירושלים
בשנת תשמ"ג התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי הגוף הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר.
כתביו
- סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 10 חלקים.
- בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה
- שימוש בבוילר בשבת, תש"ל.
- חימום מים בשבת, תשל"ד.
- בעית הכהנים בבתי חולים, תשל"ו.
- מעשה וגרמא בהלכה, תשל"ח.
- טהרת פתחים, תשס"ב.
- כשרות ושבת במטבח המודרני, תשל"ט.
- מעליות בשבת, תשד"מ.
- אמונת עתך, תשס"א.
- אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל, תשס"ג[3].
- החשמל בשבת, תשע"ג.
משפחתו
- אחיו, הרב משה צבי הלפרין, ראש ישיבת אחי תמימים ורב קהילת חב"ד בראשון לציון.
- אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין, מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה והרווחה, מראשי קהילת חב"ד בשכונת פגא"י בירושלים.
- אחיו, הרב זאב דב הלפרין, (סנהדריה) משפיע קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים, ומשנה לנציב מס הכנסה.
- אחיו, הרב שמואל אלעזר היילפרין מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש בארה"ק, ראש ישיבת תורת אמת, רב שכונת בית ישראל בירושלים, ויושב ראש איגוד צאצאי רבנו הזקן.
- גיסו, רבי אברהם מנחם דנציגר אדמו"ר מאלכסנדר, (בעל אחותו הרבנית אסתר לאה).
- אחותו, מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, מרבני פתח תקווה.
- אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב יצחק רודרמן, פתח תקווה.
- בנו, הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ורב רמות פולין בשכונת רמות בירושלים.
- בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין, מראשי הנהלת המכון הטכנולוגי להלכה.
- בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין
- בתו מרת מרים רעיית הרב יעקב לוריא מנהל מכון מדעי טכנולוגי להלכה, שכונת רמות ג' בירושלים
- בתו מרת רבקה
- בתו מרת פשה הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עילית
- בתו מרת שרה
הערות שוליים
- ↑ אוצר החסידים עמוד 180.
- ↑ מתוך אתר "מכון מדעי טכנולוגי להלכה".
- ↑ נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.