הונאה בנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - שה[[יצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל. | '''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - שה[[יצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל. | ||
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו | וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמה במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי [[יין]] ובזוללי [[בשר]] למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, על ידי זה נכלל החיות לפי שעה ברע גמור. | ||
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב. | ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.{{הערה|1=[[אור התורה]]' ויקרא חלק ד' בהר ע' א' קלג.}} | ||
==היום יום כ"ג סיון== | |||
מענה [[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] ב[[יחידות]] חורף [[תרל"ה]]: ה[[יצר הרע]] נקרא [[נפש הבהמית]] לא מפני שהוא [[בהמה]] דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות וצריכים ל[[חכמה]] מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש [[צדיק]] [[תמים]] ענו ובעל [[מדות]] טובות. | |||
בכל אחד ואחד הנפש הבהמית שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד [[חסידות]] או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נפש הבהמית למנוע מ[[עבודת התפלה]] וכדומה. | |||
ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נפש הבהמית. | |||
וסיים אבי אדמו"ר נשמתו עדן: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב, ווער רעדט נאך א חסידישער נה"ב (= שיכולה להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית). | |||
{{ערך יתום}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה מ־06:18, 21 בספטמבר 2023
ענין האונאה בנפש האדם הוא - שהיצר הרע מפתה את האדם לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת בקליפת נוגה יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמה במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל באלוקות, מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, על ידי זה נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.[1]
היום יום כ"ג סיון
מענה אבי אדוני זקני מורי ורבי לאבי אדמו"ר ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות.
בכל אחד ואחד הנפש הבהמית שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נפש הבהמית למנוע מעבודת התפלה וכדומה.
ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נפש הבהמית.
וסיים אבי אדמו"ר נשמתו עדן: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב, ווער רעדט נאך א חסידישער נה"ב (= שיכולה להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית).
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.