שמואל דוד בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:9350855 8522259.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלינוב]]הרב '''שמואל דוד בלינוב''' ([[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] - [[י"ד שבט]] [[תשס"ג]]), [[שוחט]] ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]].
[[קובץ:9350855 8522259.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלינוב]]
הרב '''שמואל דוד בלינוב''' ([[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] - [[י"ד שבט]] [[תשס"ג]]), [[שוחט]] ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]].


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] ב[[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]] ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].
נולד ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] ב[[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]] ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].


בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]].
בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]].


עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השניה]].
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של וינוגרד (בנו של החסיד ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]]). הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]].


כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.
כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.
שורה 19: שורה 20:


ר' שמואל דוד נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.
ר' שמואל דוד נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.
==יחוסו==
*הרב [[מרדכי פוזנר]], אח אדמו"ר הזקן
:*בנו ר' [[משה דוב בער פוזנר]]
::*בנו ר' [[ברוך צדוק פוזנר]]
:::*בתו מרת חנה בלינוב.
:::::*בנה הרב לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]]
::::::*בנו הרב שמואל דוד בלינוב{{הערה|1=אחותו מרת חיה גיטה גולדשמיד}}


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 30: שורה 39:
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marasow-Katz%20-%20Adar%20Beis%2027%2C%205765.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב]''', י"ט שבט תשס"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marasow-Katz%20-%20Adar%20Beis%2027%2C%205765.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב]''', י"ט שבט תשס"ז


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, שמואל דוד}}
{{מיון רגיל:בלינוב, שמואל דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]

גרסה אחרונה מ־09:26, 11 בספטמבר 2023

הרב בלינוב

הרב שמואל דוד בלינוב (י"ח כסלו תר"ע - י"ד שבט תשס"ג), שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש בפריז שבצרפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה החסידית קלימוביץ' בי"ח כסלו תר"ע לאביו הרב אברהם אשר בלינוב ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.

בהיותו בגיל 14, בשנת תרפ"ד, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת תומכי תמימים נעוועל אצל הרב יהודה עבער ואצל הרב יחזקאל פייגין, ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ביקטרינוסלב.

עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב שמואל לויטין בנעוועל, ובי"ח אייר תרצ"ה נשא את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד (בנו של החסיד ר׳ ישראל דב גולדשמיד). הזוג הצעיר התיישב בקלימוביץ', בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו למוסקבה למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.

כאשר פרצה המלחמה נדדו לסמרקנד שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך לבוב בבריחה שכונתה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.

כשוחט ובודק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר היציאה מרוסיה נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כשוחט ובודק, וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב מנחם מענדל דוברבסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב זלמן שמעון דבורקין. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב בפריז כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד.

במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד בחיידר המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות.

שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נכנס לרבי ליחידות בשנת תשל"ב, אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת תשנ"ח עברו לקראון הייטס והתגוררו בשכונה עד לפטירתם.

ר' שמואל דוד נפטר בי"ד שבט תשס"ג, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.

יחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו מרת חנה בלינוב.
  • בנו הרב שמואל דוד בלינוב[1]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אחותו מרת חיה גיטה גולדשמיד