יוסף חיים שיף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (קטגוריה)
 
(28 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יוסף חיים שיף''' היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כשוחט ומוהל, והיה מבקש בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.
[[קובץ:יוסף שיף.jpg|ממוזער|הרב יוסף חיים שיף כחייל בצבא הרוסי]]
הרב '''יוסף חיים שיף''' ([[תרע"ט]] - [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשי"ט]]), היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי ב[[סמרקנד]] ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כ[[שוחט]] ו[[מוהל]], והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.
נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.


בצעירות, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ברוסטוב, ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]]. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.
בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]]. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.


לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השניה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "שמע ישראל". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כיהודי לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצליחו למנוע את קטיעת היד.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.
לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "[[שמע ישראל]]". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כ[[יהודי]] לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.


עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מרוסיה הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. למרות שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.
עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מ[[רוסיה]] הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. אף על פי שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.


הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.
הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.


לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק.ג.ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.
לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק. ג. ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.


בגיל צעיר מאוד (בשנת [[תרצ"ג]]) נישא לרעייתו מלכה, ביתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].
בגיל צעיר מאוד (בשנת [[תרצ"ג]]) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מלכה, בתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]
*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]
*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, הרב אריה לייב שיף, ירושלים
*בנו, הרב [[אריה לייב שיף]], ירושלים / מודיעין
*ביתו, דבורה הינדה, אשת הרב בן ציון חן.
*ביתו, דבורה האדא, אשת הרב [[חיים בן ציון חן]], לוד.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[http://www.scribd.com/doc/49364778/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D2 מעבר למסך הברזל] - סיפורים וזכרונות מרוסיה הקמומוניסטית מאת בנו הרב [[בצלאל שיף]]
*[https://chabadpedia.co.il/images/a/a7/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A3_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%A3.pdf הרב [[גרשון דב שיף|בורקה שיף]] זכרונות אודות אביו הרב יוסף שיף ובני משפחה נוספים], [[שבועון בית משיח]]


{{הערות שוליים}}
*[http://www.scribd.com/doc/49364778/סיפורים2 מעבר למסך הברזל] - סיפורים וזכרונות מ[[רוסיה]] הקומוניסטית מאת בנו הרב [[בצלאל שיף]]
 
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:שיף, יוסף חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]

גרסה אחרונה מ־15:54, 8 בספטמבר 2023

הרב יוסף חיים שיף כחייל בצבא הרוסי

הרב יוסף חיים שיף (תרע"ט - ראש חודש אלול תשי"ט), היה חסיד חב"ד שנמנה על הגרעין הקהילתי בסמרקנד ופעל בדרכים רבות לחיזוק הקהילה החב"דית בעיר. בנוסף לתפקידו הבכיר במלפגה הקומניסטית בעיר, הוכשר כשוחט ומוהל, והיה מבקר בכפרים הסמוכים בחשאי ומסייע להם בצרכי היהדות השונים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בוורוניז' בשנת תרע"ט לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.

בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב, בנעוועל ובחרקוב. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.

לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן מלחמת העולם השנייה, במהלכה כמעט ואיבד את ידו[1], ולמרות זאת המשיך להילחם.

עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מרוסיה הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. אף על פי שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.

הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.

לאחר שהתגלו מעשיו בשנת תשי"ב, הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שהק.ג.ב. מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני הק. ג. ב במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.

בגיל צעיר מאוד (בשנת תרצ"ג) נשא את רעייתו מלכה, בתו של הרב ירחמיאל חדש. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו בראש חודש אלול בשנת תשי"ט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "שמע ישראל". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כיהודי לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.