פיל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==משנה הבריות== | ==משנה הבריות== | ||
הגמרא אומרת שהרואה פיל (בפעם הראשונה) עליו [[ברכה|לברך]]: {{ציטוטון|[[ברכה|ברוך]] אתה [[הוי"ה|ה']] [[אלוקים|אלוקינו]] [[מלך]] ה[[עולם]] משנה הבריות}}{{הערה|ברכות, נח ב.}}. | |||
היום מכיוון שאנשים מכירים את מראה הפיל יש ספק אם צריך לברך | |||
==הרואה בחלום== | ==הרואה בחלום== | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
הרבי שואל{{הערה|שם=פנחס|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/10/1/index.htm#_ftnref_1327 ליקוטי שיחות חלק לג פנחס שיחה א]}}, איך רש"י משוה את הפלא של הרואה פיל לפלא של פנחס, בעוד שהגמרא עצמה מחלקת בין הרואה פיל לרואה את פנחס? | הרבי שואל{{הערה|שם=פנחס|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/10/1/index.htm#_ftnref_1327 ליקוטי שיחות חלק לג פנחס שיחה א]}}, איך רש"י משוה את הפלא של הרואה פיל לפלא של פנחס, בעוד שהגמרא עצמה מחלקת בין הרואה פיל לרואה את פנחס? | ||
ומבאר, שענין ה'פלא' נעלה יותר מענין ה'[[נס]]'. כי נס אמנם הוא למעלה מה[[טבע]], אך | ומבאר, שענין ה'פלא' נעלה יותר מענין ה'[[נס]]'. כי נס אמנם הוא למעלה מה[[טבע]], אך יש לו שייכות לטבע, ולכן בשביל לפעול בו הוא משדד (שובר) את כל מערכות הטבע, ואינו חודר בו ב[[פנימיות]]; אך 'פלא' הוא שאין לו שייכות כלל לטבע, ולכן הטבע לא מפריע לו והפלא חודר ומתגלה בכל פרט ופרט בטבע, באופן שהטבע עצמו נעשה למעלה מן הטבע. '''ולכן''' רש"י משוה את הפלאות של הרואה פיל לפלאות פנחס, כי פלא אינו נס פרטי אלא מצב בו הטבע על כל פרטיו נעשה למעלה מן הטבע. | ||
==במלחמת החשמונאים== | ==במלחמת החשמונאים== | ||
ב[[מלחמה|מלחמת]] החשמונאים נגד היוונים (של [[חג החנוכה]]), הצטיידו [[צבא]] היוונים בפילי ענק, בכדי שיהיה להם יתרון גובה, והלחימה בהם תקשה יותר. למרות כלי | ב[[מלחמה|מלחמת]] החשמונאים נגד היוונים (של [[חג החנוכה]]), הצטיידו [[צבא]] היוונים בפילי ענק, בכדי שיהיה להם יתרון גובה, והלחימה בהם תקשה יותר. למרות כלי נשק זה, ניצחום החשמונאים ב[[נס]] גדול מאת ה'. | ||
במהלך המלחמה{{הערה|מגילת אנטיוכוס}}, ראה [[יהודה המכבי]] (בנו של | במהלך המלחמה{{הערה|מגילת אנטיוכוס.}}, ראה [[יהודה המכבי]] (בנו של מתתיהו וראש המכבים), פיל גדול ממדים ומעוטר מאוד. יהודה הסיק, שזהו פיל של אחד משרי אנטיוכוס. יהודה שאל את אחיו בני חשמונאי מי יכול להפיל פיל זה, אלעזר אחיו התנדב ו[[פרץ]] בריצה לעבר הפיל, תוך כדי שעקף את כל ה[[חייל]]ים השומרים עליו, וחתך עם חרבו את בטנו של הפיל. הפיל נפל על הארץ עם כל רוכביו שמתו אף הם. | ||
לאחר סיום המלחמה, הבחינו המכבים שאלעזר אחיהם נעלם. הם חיפשוהו בשדה הקרב, ומצאו שהפיל אותו הרג, נפל עליו והרגו. | לאחר סיום המלחמה, הבחינו המכבים שאלעזר אחיהם נעלם. הם חיפשוהו בשדה הקרב, ומצאו שהפיל אותו הרג, נפל עליו והרגו. | ||
גרסה אחרונה מ־16:23, 6 בספטמבר 2023
פיל הוא בעל חי גדול מימדים.
משנה הבריות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא אומרת שהרואה פיל (בפעם הראשונה) עליו לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם משנה הבריות"[1]. היום מכיוון שאנשים מכירים את מראה הפיל יש ספק אם צריך לברך
הרואה בחלום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא אומרת[2], שהרואה פיל (עם אוכף) בחלום - פלאות נעשים לו; והרואה כמה פילים - פלאי פלאות נעשים לו. רש"י אומר שפלא זה הוא "כמו שנעשה לפנחס". זאת, יותר מהרואה את פנחס בן אלעזר בחלום, שנעשה לו רק פלא בלשון יחיד. הטעם לכך[3], כי במילה "פיל" מודגשת יותר המילה "פלא", מאשר במלה "פנחס" שרק האות הראשונה שלה היא ראשי תיבות של המילה "פלא".
הרבי שואל[3], איך רש"י משוה את הפלא של הרואה פיל לפלא של פנחס, בעוד שהגמרא עצמה מחלקת בין הרואה פיל לרואה את פנחס?
ומבאר, שענין ה'פלא' נעלה יותר מענין ה'נס'. כי נס אמנם הוא למעלה מהטבע, אך יש לו שייכות לטבע, ולכן בשביל לפעול בו הוא משדד (שובר) את כל מערכות הטבע, ואינו חודר בו בפנימיות; אך 'פלא' הוא שאין לו שייכות כלל לטבע, ולכן הטבע לא מפריע לו והפלא חודר ומתגלה בכל פרט ופרט בטבע, באופן שהטבע עצמו נעשה למעלה מן הטבע. ולכן רש"י משוה את הפלאות של הרואה פיל לפלאות פנחס, כי פלא אינו נס פרטי אלא מצב בו הטבע על כל פרטיו נעשה למעלה מן הטבע.
במלחמת החשמונאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במלחמת החשמונאים נגד היוונים (של חג החנוכה), הצטיידו צבא היוונים בפילי ענק, בכדי שיהיה להם יתרון גובה, והלחימה בהם תקשה יותר. למרות כלי נשק זה, ניצחום החשמונאים בנס גדול מאת ה'.
במהלך המלחמה[4], ראה יהודה המכבי (בנו של מתתיהו וראש המכבים), פיל גדול ממדים ומעוטר מאוד. יהודה הסיק, שזהו פיל של אחד משרי אנטיוכוס. יהודה שאל את אחיו בני חשמונאי מי יכול להפיל פיל זה, אלעזר אחיו התנדב ופרץ בריצה לעבר הפיל, תוך כדי שעקף את כל החיילים השומרים עליו, וחתך עם חרבו את בטנו של הפיל. הפיל נפל על הארץ עם כל רוכביו שמתו אף הם.
לאחר סיום המלחמה, הבחינו המכבים שאלעזר אחיהם נעלם. הם חיפשוהו בשדה הקרב, ומצאו שהפיל אותו הרג, נפל עליו והרגו.
ביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
סביב גודלו ומימדיו הבלתי רגילים של הפיל, נקשרו כמה ביטויים. ביניהם ישנו את הביטוי בגמרא[5]: "דעייל פילא בקופא דמחטא". תרגום מארמית: "שמכניס/ים פיל בחור המחט". כלומר, דבר לא מציאותי כמו שאינו מציאותי שפיל יכנס בחור המחט.