עלילת ווליז': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==השפעה על חב"ד== | ==השפעה על חב"ד== | ||
רוב יהודי העיר ווליז' היו חסידי [[חב"ד]], בשנת [[תקפ"ה]] ביקר [[אדמו"ר האמצעי]] בעיר ווליז' והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין{{הערה|מגדל עוז, עמ' קצ"ב.}}, חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, | רוב יהודי העיר ווליז' היו חסידי [[חב"ד]], בשנת [[תקפ"ה]] ביקר [[אדמו"ר האמצעי]] בעיר ווליז' והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין{{הערה|מגדל עוז, עמ' קצ"ב.}}, חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, ורק בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר{{הערה|ספר התולדות של אדמו"ר הצ"צ, עמ' 127.}}. | ||
מסופר שבעת העלילה, שאל אדמו"ר האמצעי את חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], למה יש עליו כל כך הרבה קטרוגים, אדמו"ר הצמח צדק ענה לו שזאת בשל כך שבעת שהוא אומר [[מאמר]] ומסביר את דברי אביו [[אדמו"ר הזקן]], הוא מבליע את לשונו של אדמו"ר הזקן, עד שהשומע לא מבחין בין תורתו לתורת אדמו"ר הזקן, וכך משתכחת תורתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[[בית רבי]], חלק ב', פרק ו', הערה א'.}}. | מסופר שבעת העלילה, שאל אדמו"ר האמצעי את חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], למה יש עליו כל כך הרבה קטרוגים, אדמו"ר הצמח צדק ענה לו שזאת בשל כך שבעת שהוא אומר [[מאמר]] ומסביר את דברי אביו [[אדמו"ר הזקן]], הוא מבליע את לשונו של אדמו"ר הזקן, עד שהשומע לא מבחין בין תורתו לתורת אדמו"ר הזקן, וכך משתכחת תורתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[[בית רבי]], חלק ב', פרק ו', הערה א'.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ש. גינצבורג, "אידישע ליידען אין צארישען רוסלאנד", נ.י., [[תרצ"ח]] | *ש. גינצבורג, "אידישע ליידען אין צארישען רוסלאנד", נ.י., [[תרצ"ח]] | ||
*מ.ד. ריבקין, "דם ודין", [[תל אביב]] [[תרצ"ג]] | *מ.ד. ריבקין, "דם ודין", [[תל אביב]] [[תרצ"ג]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:41, 31 באוגוסט 2023
עלילת ווליז' הוא כינוי לעלילת דם נגד יהודי ווליז' בשנת תקפ"ג, באשמת הריגת ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב פסח תקפ"ג, נעלם ילד נוצרי מהעיר ווליז' שבפלך ויטבסק, וכעבוד עשרה ימים הוא נמצא מת. מיד נפוצה השמועה שהיהודים רצחו אותו בשביל להשתמש בדמו לאפיית מצות, ושתי נשים נכריות העידו על המשפחות היהודית ברלין וצייטלין שהם עזרו בהריגת הילד. שני ראשי המשפחות נעצרו והועמדו לדין, אולם בשל חוסר ראיות הם שוחררו.
בשנת תקפ"ה הגיע הצאר אלכסנדר הראשון לביקור בווליז', ואישה נכרית אחת סיפרה לו את סיפור העלילה, והעידה בפניו שהנשים היהודית ביקשו ממנה לעזור בחטיפת הילד, וסיפרה איך הוא נחטף לביתו של הגביר שמריהו ברלין, ושם עונה עד מוות. הצאר אלכסנדר הראשון, הורה בשל כך למשול המחוז חובאנסקי לחדש את החקירה, וחובאנסקי מינה את התובע סטארחוב לחקור את המקרה.
בשל עדותה של האישה לפני הצאר, נעצרו 40 איש מהקהילה ונלקחו לכלא, שם הם עונו, וחלקם אף מתו, אך הם הכחישו כל קשר לעלילה.
השפעה על חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוב יהודי העיר ווליז' היו חסידי חב"ד, בשנת תקפ"ה ביקר אדמו"ר האמצעי בעיר ווליז' והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין[1], חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, ורק בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר[2].
מסופר שבעת העלילה, שאל אדמו"ר האמצעי את חתנו אדמו"ר הצמח צדק, למה יש עליו כל כך הרבה קטרוגים, אדמו"ר הצמח צדק ענה לו שזאת בשל כך שבעת שהוא אומר מאמר ומסביר את דברי אביו אדמו"ר הזקן, הוא מבליע את לשונו של אדמו"ר הזקן, עד שהשומע לא מבחין בין תורתו לתורת אדמו"ר הזקן, וכך משתכחת תורתו של אדמו"ר הזקן[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עמרם בלוי, עלילת ווליז, בתוך "היכל הבעל שם טוב", גיליון ט"ז, עמ' קע"ח - ק"פ, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)