בעל הרצון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''בעל הרצון''' היא כינוי לאהבת השם בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש. אהבה זו ...") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בעל הרצון''' היא כינוי ל[[אהבה|אהבת השם]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]]. | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''בעל הרצון''' היא כינוי לדרגת [[אין סוף]] [[עצמות ומהות]]. דרגה זו מוזכרת בחסידות בין השאר בקשר ליסוד ב[[עבודת השם]], ל[[אהבה|אהבת השם]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]], אשר למעלה מהתבוננות. | |||
אהבה זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]] בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי [[חכמה]] ו[[בינה|התבוננות]] זמנית. | [[אהבה]] זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף]] [[דביקות|לצאת ולידבק]] בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי [[חכמה]] ו[[בינה|התבוננות]] זמנית, שבבחינה זו אדם דבוק רק בדרגה הנקראת [[אריך אנפין]] מפני שהיא באה ב[[סדר ההשתלשלות]], על ידי [[חכמה]] והתבוננות. | ||
מסיבה זו, בחינה זאת נקראת "מאדך", משום שאינה לה גבול, שזו היא משמעותה של המילה "מאוד" - יותר, והסיבה היא כמוזכר, משום שאין [[אהבה]] רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל. | |||
זו היא מעלתו המיוחדת של [[בעל תשובה]], שעוזב את ה[[חטא]] מתוך [[אהבה]] גדולה כזאת, המתעוררת דווקא על ידי הריחוק שלפני התשובה{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30697&hilite=9f3333c4-25d1-4c4d-a6cb-c71c648adce9&st=בעל+הרצון&pgnum=184 סד"פ קכט, ג]. וראו גם מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לשיר השירים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16048&st=בעל+הרצון&pgnum=267 ע' רס"א]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:24, 14 באוגוסט 2023
בעל הרצון היא כינוי לדרגת אין סוף עצמות ומהות. דרגה זו מוזכרת בחסידות בין השאר בקשר ליסוד בעבודת השם, לאהבת השם בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש, אשר למעלה מהתבוננות.
אהבה זו הינה למעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק בהקב"ה, ולא בבחינת רצון לבד המתלבש בנפש בבחינה מוגבלת המתעוררת על ידי חכמה והתבוננות זמנית, שבבחינה זו אדם דבוק רק בדרגה הנקראת אריך אנפין מפני שהיא באה בסדר ההשתלשלות, על ידי חכמה והתבוננות.
מסיבה זו, בחינה זאת נקראת "מאדך", משום שאינה לה גבול, שזו היא משמעותה של המילה "מאוד" - יותר, והסיבה היא כמוזכר, משום שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.
זו היא מעלתו המיוחדת של בעל תשובה, שעוזב את החטא מתוך אהבה גדולה כזאת, המתעוררת דווקא על ידי הריחוק שלפני התשובה[1]
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג. וראו גם מאמרי אדמו"ר האמצעי לשיר השירים ע' רס"א