שניאור זלמן קלמנסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תרמ"ו]] בעיר [[ויטבסק]] שברוסיה לאביו הרב ישראל שמעון קלמנסון. נשא את מרת מנוחה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אלול]] [[תש"ל]].}} בת ר' מרדכי לייב ומרת בילא רישא פרידמאן. | נולד ב[[ב' תמוז]] [[תרמ"ו]] בעיר [[ויטבסק]] שברוסיה לאביו הרב ישראל שמעון קלמנסון. נשא את מרת מנוחה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אלול]] [[תש"ל]].}} בת ר' מרדכי לייב ומרת בילא רישא פרידמאן. | ||
בשנות הפ' עבר להתגורר ב[[פושקינה]] בפרברי [[לנינגרד]]. בימי מלחמת העולם השניה נמלט מלנינגרד ונדד במקומות שונים. | |||
לאחר סיום המלחמה, ברח מרוסיה ביציאה הגדולה, עלה לארץ ובמשך תקופה מסוימת התגורר ב[[תל אביב]] שם כיהן כשמש [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת של חסידי חב"ד בתל אביב]]{{הערה|הרב [[שלום בער בוטמן]], איך געדיינק אייך, סיפור 57. תשורה הבר [[תש"פ]], עמוד 52.}}, ולאחר זמן מה עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | |||
נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תשל"ו]] ונטמן [[חלקת חב"ד הר הזיתים|בחלקת חב"ד בהר הזיתים]]. | נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תשל"ו]] ונטמן [[חלקת חב"ד הר הזיתים|בחלקת חב"ד בהר הזיתים]]. | ||
גרסה מ־08:03, 11 באוגוסט 2023
הרב שניאור זלמן קלמנסון (ב' תמוז תרמ"ו - כ"ז ניסן תשל"ו) היה חסיד חב"ד, בעל מסירות נפש, מחסידי אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חיים
נולד בב' תמוז תרמ"ו בעיר ויטבסק שברוסיה לאביו הרב ישראל שמעון קלמנסון. נשא את מרת מנוחה[1] בת ר' מרדכי לייב ומרת בילא רישא פרידמאן.
בשנות הפ' עבר להתגורר בפושקינה בפרברי לנינגרד. בימי מלחמת העולם השניה נמלט מלנינגרד ונדד במקומות שונים.
לאחר סיום המלחמה, ברח מרוסיה ביציאה הגדולה, עלה לארץ ובמשך תקופה מסוימת התגורר בתל אביב שם כיהן כשמש בית הכנסת של חסידי חב"ד בתל אביב[2], ולאחר זמן מה עבר להתגורר בכפר חב"ד.
נפטר בכ"ז ניסן תשל"ו ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
מסירות נפשו
ר' זלמן היה בעל מסירות נפש, בשנים תרפ"ד - תרפ"ו עקב מחסור בסידורים נוסח האריז"ל הדפיס ר' זלמן סידורים, דבר זה היה כרוך בסיכון גדול מפני שכדי להדפיס ספרים היה צורך באישור מהשלטונות, ולאחר מכן היה נכתב בדף השער שמו של המבקש, מי שהסכים לכך היה ר' זלמן וכך יצא שנדפסו אלפי סידורים, כאשר בדף השער נכתב בצורה די בולטת "זלמן קלמנסון".
בנוסף לכך, לאחר מעברו לפושקינה פעל רבות למען בניית מקוואות בעירו הקודם ויטבסק, ר' זלמן אף נסע לשם למשך שלושה חודשים כדי לממש מטרה זאת.
כאשר בנו ר' שלום מענדל הגיע לגיל חמש עשרה שלחו ללמוד בתומכי תמימים קורסק ר' זלמן חשש שאשתו לא תתן את הסכמתה לכך שבנה יסע למרחק כה רב בזמנים כה קשים, לכן לקח ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת ורק לאחר שחזר לביתו מתחנת הרכבת, סיפר על כך ר' זלמן לאשתו[3].
משפחתו
- בנו הרב ישראל שמעון קלמנסון.
- בנו הרב יקותיאל דובער קלמנסון.
- בנו הרב שלום מענדל קלמנסון.
- חתנו הרב בערק'ה חן.