כתר של ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על ה[[ספר תורה של משיח]] (י' שבט תש"ל)]] | [[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על ה[[ספר תורה של משיח]] (י' שבט תש"ל)]] | ||
'''כתר לספר התורה''' הוא קישוט יהודי נפוץ המעטר את ה[[ספר תורה]], ומולבש על ה[[עץ חיים|עצי חיים]] עליהם מגולגלים היריעות, ועשוי בדרך כלל מכסף ולעיתים משולבים בו יהלומים ועיטורי זהב. | '''כתר לספר התורה''' הוא קישוט יהודי נפוץ המעטר את ה[[ספר תורה]], ומולבש על ידיות ה[[עץ חיים|עצי חיים]] עליהם מגולגלים היריעות, ועשוי בדרך כלל מכסף ולעיתים משולבים בו יהלומים ועיטורי זהב. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
היסוד העיקרי למנהג הוא הציווי ההלכתי הנלמד מהפסוק "זה א-לי ואנווהו", שיש להתנאות ולהדר את המצוות ואת החפצים בהן נעשות המצוות{{הערה|תלמוד בבלי | היסוד העיקרי למנהג הוא הציווי ההלכתי הנלמד מהפסוק "זה א-לי ואנווהו", שיש להתנאות ולהדר את המצוות ואת החפצים בהן נעשות המצוות{{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת קלג, ב.}}. | ||
המנהג לעטר את הספרי תורה בכתר, מופיע במפורש בזוהר בקשר ל[[שמחת תורה]]{{הערה|זוהר חלק ג' רנו, ב.}}. | המנהג לעטר את הספרי תורה בכתר, מופיע במפורש בזוהר בקשר ל[[שמחת תורה]]{{הערה|זוהר חלק ג' רנו, ב.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כיום רוב ספרי התורה האשכנזיים מעוטרים בכתר שבחלקו התחתון שני טבעות היושבות על מסילה המאפשרת להתאים אותו בקלות למיקומם של העצי חיים. | כיום רוב ספרי התורה האשכנזיים מעוטרים בכתר שבחלקו התחתון שני טבעות היושבות על מסילה המאפשרת להתאים אותו בקלות למיקומם של העצי חיים. | ||
בספרי תורה ספרדיים מקובל לעצב את החלק העליון של | בספרי תורה ספרדיים מקובל לעצב את החלק העליון של תיבת העץ בה מונח הספר בצורה של כתר, ומלבישים לו 'רימונים' וכדומה. | ||
הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, או בשעת הריקודים ב[[שמחת תורה]], ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308].}}. | הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, או בשעת הריקודים ב[[שמחת תורה]], ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308].}}{{הערה|כמו כן נהוג בבית הכנסת של הרבי ב-770 שלא להסיר את הכתרים אפילו בשעת חזרת הספר תורה ל[[ארון קודש]].}}. | ||
נהוג כי | נהוג כי ב[[תשעה באב]] לאות אבלות, משתמשים בספר התורה ללא הכתר. | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
לקראת השלמת כתיבת ה[[ספר תורה של משיח]], ולקראת מעמד הכנסתו שתוכנן להיערך ב[[י' שבט]] [[תש"ל]], קרא הרבי שבוע קודם לכן לצורף שנבחר כדי להכין כתר עבור ספר התורה, שהביא עמו שש דוגמאות שונות והציג אותם בפני הרבי. הרבי סקר את הכתרים וביקש להכין כתר שיהיה משולב, שכל חלק ממנו יהיה מעוצב כמו באחד מהכתרים וביקש שיספיק להיות מוכן עד לשבוע הבא, ואף שהצורף הביע ספק אם יצליח בכך כיון שמדובר על עבודה שלוקחת בדרך כלל כ-3/4 שבועות, הספיק לבסוף להכין את הכתר{{הערה|עם זאת, בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".}}. מסופר כי לאחרי שהרבי בחר את הכתר, נענע אותו מעט לראות האם הוא משמיע קול בעת הנענוע לוודא שאין חשש איסור השמעת קול בשבת{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 496 עמוד 46.}}. | לקראת השלמת כתיבת ה[[ספר תורה של משיח]], ולקראת מעמד הכנסתו שתוכנן להיערך ב[[י' שבט]] [[תש"ל]], קרא הרבי שבוע קודם לכן לצורף שנבחר כדי להכין כתר עבור ספר התורה, שהביא עמו שש דוגמאות שונות והציג אותם בפני הרבי. הרבי סקר את הכתרים וביקש להכין כתר שיהיה משולב, שכל חלק ממנו יהיה מעוצב כמו באחד מהכתרים וביקש שיספיק להיות מוכן עד לשבוע הבא, ואף שהצורף הביע ספק אם יצליח בכך כיון שמדובר על עבודה שלוקחת בדרך כלל כ-3/4 שבועות, הספיק לבסוף להכין את הכתר{{הערה|עם זאת, בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".}}. מסופר כי לאחרי שהרבי בחר את הכתר, נענע אותו מעט לראות האם הוא משמיע קול בעת הנענוע לוודא שאין חשש איסור השמעת קול בשבת{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 496 עמוד 46.}}. | ||
למעמד ההכנסה ירד הרבי כשהוא סוחב בעצמו קופסה גדולה סגורה ובתוכה הכתר המשולב מכסף ועיטורי זהב, כאשר החסידים לא יודעים מה מכילה הקופסה, ולאחר סיום הכתיבה, אמירת פסוקי 'אתה הראת' והגבהת הספר, הוציא הרבי בעצמו את הכתר מתוך הקופסה והלביש אותו על עצי החיים{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf תיאור מפי הרב צבי הירש טלזנר].}}. | למעמד ההכנסה ירד הרבי כשהוא סוחב בעצמו קופסה גדולה סגורה ובתוכה הכתר המשולב מכסף ועיטורי זהב, כאשר החסידים לא יודעים מה מכילה הקופסה, ולאחר סיום הכתיבה, אמירת פסוקי 'אתה הראת' והגבהת הספר, הוציא הרבי בעצמו את הכתר מתוך הקופסה והלביש אותו על עצי החיים{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf תיאור מפי הרב צבי הירש טלזנר].}}{{הערה|כתר באותו עיצוב של ספר תורה של משיח הוכן גם לאחד מ[[ספר התורה של ילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]] ועוד.}}. | ||
לאחר שנודע לרב [[משה אשכנזי]] שהרבי קנה כתר לספר תורה לקבלת פני משיח (דבר שלא היה מקובל עד אז בחצר ליובאוויטש{{הערה|ראו לעומת זאת המסופר בספר 'בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא' אשר ה[[קנטוניסטים]] שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של [[אדמו"ר הצמח צדק]], רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש, וכאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר התורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו דומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים.}}), קנה אף הוא כתר מפואר ל[[ספר התורה של הרבי]], וחרוט עליו לזכר אביו הרב מאיר אשכנזי. | לאחר שנודע לרב [[משה אשכנזי]] שהרבי קנה כתר לספר תורה לקבלת פני משיח (דבר שלא היה מקובל עד אז בחצר ליובאוויטש{{הערה|ראו לעומת זאת המסופר בספר 'בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא' אשר ה[[קנטוניסטים]] שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של [[אדמו"ר הצמח צדק]], רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש, וכאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר התורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו דומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים.}}), קנה אף הוא כתר מפואר ל[[ספר התורה של הרבי]], וחרוט עליו לזכר אביו הרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|כתר באותו עיצוב של הספר תורה של הרבי הוכן גם לספר תורה ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד, וכן לכל ה-36 ספרי תורה שהוכנסו לבתי חב"ד ברחבי העולם בהמשך ל[[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"ג, ועוד.}}. | ||
===כתרים נוספים=== | ===כתרים נוספים=== | ||
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' משה בן ר' [[יעקב מיכאלשוילי]] מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור ה[[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי והרבנית|ספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית]]]] | [[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' משה בן ר' [[יעקב מיכאלשוילי]] מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור ה[[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי והרבנית|ספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית]]]] | ||
בשנת תשמ"א כאשר נשלמה כתיבת ה[[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד|ספר תורה שנכתב לזכות הרבי והרבנית על ידי נשי ובנות חב"ד]], הועבר הספר בהוראת הרבי ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], וערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד ה[[הכנסת ספר | בשנת תשמ"א כאשר נשלמה כתיבת ה[[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד|ספר תורה שנכתב לזכות הרבי והרבנית על ידי נשי ובנות חב"ד]], הועבר הספר בהוראת הרבי ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], וערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד ה[[הכנסת ספר תורה]], אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה, באומרו "זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים". | ||
לקראת י"א ניסן תשמ"ז הכניסו שלוחי הרבי [[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי על ידי השלוחים|ספר תורה מיוחד שהוקדש לרבי]], ובראשו כתר אומנותי שהוכן על ידי האמן צבי פאקר, בראשו הונחה אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר. | לקראת י"א ניסן תשמ"ז הכניסו שלוחי הרבי [[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי על ידי השלוחים|ספר תורה מיוחד שהוקדש לרבי]], ובראשו כתר אומנותי שהוכן על ידי האמן צבי פאקר, בראשו הונחה אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הידור מצווה]] | [[קטגוריה:הידור מצווה]] | ||
[[קטגוריה:סת"ם]] | [[קטגוריה:סת"ם]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:57, 28 ביולי 2023
כתר לספר התורה הוא קישוט יהודי נפוץ המעטר את הספר תורה, ומולבש על ידיות העצי חיים עליהם מגולגלים היריעות, ועשוי בדרך כלל מכסף ולעיתים משולבים בו יהלומים ועיטורי זהב.
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
היסוד העיקרי למנהג הוא הציווי ההלכתי הנלמד מהפסוק "זה א-לי ואנווהו", שיש להתנאות ולהדר את המצוות ואת החפצים בהן נעשות המצוות[1].
המנהג לעטר את הספרי תורה בכתר, מופיע במפורש בזוהר בקשר לשמחת תורה[2].
הרמב"ם פסק להלכה שרימוני כסף וזהב שעושים עבור הספר תורה לנוי, נחשבים כתשמישי קדושה ואסור להשתמש בהם לעניני חול[3].
לצד הטעם להניח כתר כדי להתנאות במצוות, מובא בהלכה שיש לעשות את הכתרים באופן שישמיעו רעש בעת שמוליכים את ספר התורה, כדי שהקהל ישמע שמוליכים את ספר התורה ויעמדו לכבד את הספר תורה בקימה[4].
בעבר היו נפוץ גם לעטר את הספר במקום בכתר אחד, בשני כתרים קטנים (אחד על כל עץ חיים), המכונים בשם 'רימונים' (לצורך עיטורים אלו היה ניתן להשתמש בכמות קטנה יותר של חומר גלם, והדבר היה זול יותר בהתאם לאפשרויות הכלכליות שהיו אז), כשהדבר מתאים יותר על פי סודות הקבלה[5].
כיום רוב ספרי התורה האשכנזיים מעוטרים בכתר שבחלקו התחתון שני טבעות היושבות על מסילה המאפשרת להתאים אותו בקלות למיקומם של העצי חיים.
בספרי תורה ספרדיים מקובל לעצב את החלק העליון של תיבת העץ בה מונח הספר בצורה של כתר, ומלבישים לו 'רימונים' וכדומה.
הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, או בשעת הריקודים בשמחת תורה, ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה[6][7].
נהוג כי בתשעה באב לאות אבלות, משתמשים בספר התורה ללא הכתר.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכנסת ספר תורה של משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת השלמת כתיבת הספר תורה של משיח, ולקראת מעמד הכנסתו שתוכנן להיערך בי' שבט תש"ל, קרא הרבי שבוע קודם לכן לצורף שנבחר כדי להכין כתר עבור ספר התורה, שהביא עמו שש דוגמאות שונות והציג אותם בפני הרבי. הרבי סקר את הכתרים וביקש להכין כתר שיהיה משולב, שכל חלק ממנו יהיה מעוצב כמו באחד מהכתרים וביקש שיספיק להיות מוכן עד לשבוע הבא, ואף שהצורף הביע ספק אם יצליח בכך כיון שמדובר על עבודה שלוקחת בדרך כלל כ-3/4 שבועות, הספיק לבסוף להכין את הכתר[8]. מסופר כי לאחרי שהרבי בחר את הכתר, נענע אותו מעט לראות האם הוא משמיע קול בעת הנענוע לוודא שאין חשש איסור השמעת קול בשבת[9].
למעמד ההכנסה ירד הרבי כשהוא סוחב בעצמו קופסה גדולה סגורה ובתוכה הכתר המשולב מכסף ועיטורי זהב, כאשר החסידים לא יודעים מה מכילה הקופסה, ולאחר סיום הכתיבה, אמירת פסוקי 'אתה הראת' והגבהת הספר, הוציא הרבי בעצמו את הכתר מתוך הקופסה והלביש אותו על עצי החיים[10][11].
לאחר שנודע לרב משה אשכנזי שהרבי קנה כתר לספר תורה לקבלת פני משיח (דבר שלא היה מקובל עד אז בחצר ליובאוויטש[12]), קנה אף הוא כתר מפואר לספר התורה של הרבי, וחרוט עליו לזכר אביו הרב מאיר אשכנזי[13].
כתרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"א כאשר נשלמה כתיבת הספר תורה שנכתב לזכות הרבי והרבנית על ידי נשי ובנות חב"ד, הועבר הספר בהוראת הרבי לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, וערך התוועדות לכבוד ההכנסת ספר תורה, אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, באומרו "זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים".
לקראת י"א ניסן תשמ"ז הכניסו שלוחי הרבי ספר תורה מיוחד שהוקדש לרבי, ובראשו כתר אומנותי שהוכן על ידי האמן צבי פאקר, בראשו הונחה אבן טובה ומתחתיה הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחיצוניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת כדור הארץ ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתר שעל הספר תורה, הערות וביאורים ישיבה שע"י האוהל, י"א ניסן תשפ"ג עמוד 27
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי מסכת שבת קלג, ב.
- ↑ זוהר חלק ג' רנו, ב.
- ↑ הלכות ספר תורה פרק י' הלכה ד'.
- ↑ בית יוסף על הטור בשם הרב מנוח, ריש סימן רפב.
- ↑ "רימון אחד חסד הכולל חמשה חסדים, והשני גבורה הכולל חמשה גבורות כו׳ וכשמשימין רמון ורמון יכוין רמון ימין בעטרא דחסד ורמון שמאל בעטרא דגבורה וכשמשימין רמון ורמון יכוין רמון ימין בעטרא דחסד ורמון שמאל בעטרא דגבורה" (עץ חיים שער י' פ"ג. פרי עץ חיים שער קריאת ספר תורה פרק א').
- ↑ שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308.
- ↑ כמו כן נהוג בבית הכנסת של הרבי ב-770 שלא להסיר את הכתרים אפילו בשעת חזרת הספר תורה לארון קודש.
- ↑ עם זאת, בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".
- ↑ שבועון כפר חב"ד גליון 496 עמוד 46.
- ↑ תיאור מפי הרב צבי הירש טלזנר.
- ↑ כתר באותו עיצוב של ספר תורה של משיח הוכן גם לאחד מספרי התורה של ילדי ישראל ועוד.
- ↑ ראו לעומת זאת המסופר בספר 'בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא' אשר הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של אדמו"ר הצמח צדק, רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש, וכאשר ר' שניאור זלמן גוראריה רכש כתר עבור הספר הראשון של ספרי התורה לילדי ישראל, והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו דומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים.
- ↑ כתר באותו עיצוב של הספר תורה של הרבי הוכן גם לספר תורה ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד, וכן לכל ה-36 ספרי תורה שהוכנסו לבתי חב"ד ברחבי העולם בהמשך לכינוס השלוחים העולמי תשפ"ג, ועוד.