רבי יהושע בן לוי – הבדלי גרסאות

'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.<ref>חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.</ref>

היה תלמידם של רביע אלעזר הקפר, בר קפרא, ידיה בן פדיה רבי חנינא רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.

:שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"

:אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו {{הערה|רש"י: של הקב"ה.}} תשמעו"{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}.

בחז"ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה [[לפני משורת הדין]], ומהם:

*היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות, אבל עיקר המקדש נשרף בי' באב<ref>ירושלמי תענית פ״ד סוף הלכה ו'. </ref>.

*מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי רהטן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה<ref>סנהדרין צח א.</ref>

*מעולם לא נשאל על שבועתו<ref>סנהדרין צח א.</ref>.

*נהג לומר קריאת שמע על המיטה - ומשמע שהוא גילה זאת לעולם<ref>ברכות ד, ב.</ref>.

*לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם<ref>ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.</ref>.

*אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן<ref>ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.</ref>.

*היה אומר ויהי נועם קודם שנתו<ref>שבועות טו ב.</ref>.

הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

 

ישנם כמה ביטואים אודות הסתלקותו. בילקוט שמעוני{{הערה|יחזקאל פרק כח, סימן שסז}} נמנה עם ה"שלושה עשר הם שלא טעמו טעם מיתה" ויש אומרים שהוא גם שהוא נמנה גם עם ה"תשעה נכנסו בחיים לגן עדן"{{הערה|יש לדייק בכך שהוא נכנס בחייו לגן עדן, ולא נאמר עלה בסערה עם גופו לגן עדן, כמו שיש המקשרים בינו לבן אליהו הנביא.}}.

 

בגמרא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'.}} מובא סיפור{{הערה|צריך להוציא את הדברים מהגשמתן, אך גם לכל אחד מובן שזה דברים נפלאים מאוד.}} הסתלקותו באופן מפליא{{הערה|להלן עיקר הסיפור בתרגום חופשי בדילוגים. ובשילוב פירוש רש"י בכמה מקומות, הסיפור מובא בחז"ל בעוד מקומות, בהוספת פרטים וגירסאות, וכאן מובא עיקר הדברים על פי הגמרא}}:

 

רבי יהושע בן לוי באר את הפסוק{{הערה|משלי ה'}} "אילת אהבים ויעלת חן"– אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא?" (אם התורה מעלה אפילו חן על לומדיה כל שכן שהיא מגנה עליהם).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והאמת שלא נראת הקשת בימיו, אך לא רצה ריב"ל לומר שבח עצמו.

רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "[[ערכי תנאים ואמוראים]]", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.

גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים ביאר הדבר באפן אחר.  

לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו<ref>, ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.</ref>.