כ"ד בכסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה ל[[בית המקדש השני]] על ידי | *ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה ל[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל]] ויהושע ה[[כהן הגדול]]. | ||
*ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני [[טומאה]] ו[[טהרה]]. | *ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני [[טומאה]] ו[[טהרה]]. | ||
*ג'תט - נבואת חגי אל זרובבל בן | *ג'תט - נבואת חגי אל [[זרובבל]] בן שאלתיאל "ושמתיך כחותם"{{הערה|חגי ב, כ-כג}}. | ||
*[[תרס"ה]] - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה של [[חברון]] ומחבר ספר '[[שדי חמד]]', נפטר. | *[[תרס"ה]] - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה של [[חברון]] ומחבר ספר '[[שדי חמד]]', נפטר. | ||
*[[תשע"ח]] - הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]], ממנהגי יהדות [[ליטא]] ב[[ארץ ישראל]], נפטר. | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תרפ"ו]] - הרב [[דוד צבי חן|דוד צבי (הרד"צ) חן]], מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], רב העיר [[צ'רניגוב]], ו[[בעל שמועה]] חסידי{{הערה|על המצבה נכתב בטעות שנפטר בכ"ה.}}. | *[[תרפ"ו]] - הרב [[דוד צבי הירש חן|דוד צבי (הרד"צ) חן]], מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], רב העיר [[צ'רניגוב]], ו[[בעל שמועה]] חסידי{{הערה|על המצבה נכתב בטעות שנפטר בכ"ה.}}. | ||
*[[תשס"ח]] - הרב [[ניסן פינסון]], משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] ותוניס. | *[[תשס"ח]] - הרב [[ניסן פינסון]], משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] ותוניס. | ||
{{להיום יום|כ"ד|כסלו}} | {{להיום יום|כ"ד|כסלו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב כד]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב כד]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:29, 20 ביולי 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ד בכסלו הוא היום העשרים וארבעה בחודש כסלו. במוצאי יום זה מתחיל חג החנוכה ומדליקים בו נר אחד.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה לבית המקדש השני על ידי זרובבל ויהושע הכהן הגדול.
- ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני טומאה וטהרה.
- ג'תט - נבואת חגי אל זרובבל בן שאלתיאל "ושמתיך כחותם"[1].
- תרס"ה - רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון ומחבר ספר 'שדי חמד', נפטר.
- תשע"ח - הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, ממנהגי יהדות ליטא בארץ ישראל, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ו - הרב דוד צבי (הרד"צ) חן, מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, רב העיר צ'רניגוב, ובעל שמועה חסידי[2].
- תשס"ח - הרב ניסן פינסון, משלוחי הרבי במרוקו ותוניס.
| הפתגם היומי - כ"ד בכסלו - מלוח היום יום |
|---|
| ערב חנוכה. במנחה אין אומרים תחנון
(המשך). ביאור ג' פסוקים - "לכו נרננה" - על פי מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, "לכו נרננה", בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען "כי אל גדול גו' ומלך גדול גו'", און מיט דעם שבת'ט א איד. תרגום מאידיש: יום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת (ברוחניות) - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת. |