הבדלים בין גרסאות בדף "ישעיה מטלין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " אברהם אליהו קווינט" ב־" אליהו קווינט") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:ישעיה מטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב | + | [[קובץ:ישעיה מטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו מטלין]] |
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטלין (יושב מצד שמאל לארון קודש) מגיה את [[ספר התורה]] בערב [[שבת]] ב[[770]]]] | [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטלין (יושב מצד שמאל לארון קודש) מגיה את [[ספר התורה]] בערב [[שבת]] ב[[770]]]] | ||
| − | הרב ''' | + | הרב '''ישעיהו''' הכהן '''מטלין''' ([[י"ב תשרי]] [[תר"ס]] - [[ב' אלול]] [[תשנ"ו]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד שהתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וזכה לשרת את [[הרבי]] מספר פעמים ב[[בדיקת התפילין והמזוזות]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד | + | נולד ב[[עיירה]] ה[[אוקראינה|אוקראינית]] פיריאטין שבפלך [[פולטובה]] ב[[י"ב תשרי]] [[תר"ס]] לר' [[שמריהו מטלין|שמריהו ודבורה לאה מטלין]], ונקרא על שם סבו רבי [[ישעיה הורביץ]] מחבר הספר 'שני לוחות הברית'{{הערה|ר' ישעיה היה דור 12 לשל"ה דרך אימו, שהייתה נכדתו של רבי [[ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. |
| − | בנוסף לייחוסו לשל"ה הקדוש, היה מיוחס גם כדור שמיני לרבי [[אהרון הגדול מקרלין]], דרך מרת ביילא, אחייניתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|אביו של הצמח צדק, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] התאלמן מאשתו הראשונה [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית | + | בנוסף לייחוסו לשל"ה הקדוש, היה מיוחס גם כדור שמיני לרבי [[אהרון הגדול מקרלין]], דרך מרת ביילא, אחייניתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|אביו של הצמח צדק, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] התאלמן מאשתו הראשונה [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית לבתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, וממנה נולדה לו בת נוספת שנקראה דבורה לאה על שם אשתו בזיווג ראשון. דבורה לאה שהייתה אחותו מאביו של הצמח צדק, נפטרה בגיל צעיר כמו אימה החורגת שעל שמה נקראה, ואדמו"ר הצמח צדק גידל את ביתה ביילא בביתו, ביילא זו נישאה לחסידו ר' [[ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ]], והיא הייתה סבתא רבה של ר' ישעיה מטלין, דרך בנה השני חיים חייקל, שחיתן את בתו עם ר' [[שמריהו מטלין]].}}. |
בשנת [[תרפ"א]], כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת גיסא, בתו של הרב [[שמעון משה דיסקין]] (רבה של [[לכוביץ']]), והתיישב בפיריאטין. | בשנת [[תרפ"א]], כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת גיסא, בתו של הרב [[שמעון משה דיסקין]] (רבה של [[לכוביץ']]), והתיישב בפיריאטין. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בתחילה עבד כרואה חשבון, אך בעקבות התעקשותו על שמירת השבת פוטר ממשרתו על ידי המנהל הקומוניסטי, ונדד עם משפחתו ליאגאטין, ולאחר מספר שנים נדד שוב ללובען, כשהוא שולח את בנותיו שהגיעו לגיל חינוך חובה להתגורר בבית דודיהם ב[[לכוביץ']], על מנת שאנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] לא יכריחו אותם לשלוח את הילדות לבית הספר הממשלתי. | בתחילה עבד כרואה חשבון, אך בעקבות התעקשותו על שמירת השבת פוטר ממשרתו על ידי המנהל הקומוניסטי, ונדד עם משפחתו ליאגאטין, ולאחר מספר שנים נדד שוב ללובען, כשהוא שולח את בנותיו שהגיעו לגיל חינוך חובה להתגורר בבית דודיהם ב[[לכוביץ']], על מנת שאנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] לא יכריחו אותם לשלוח את הילדות לבית הספר הממשלתי. | ||
| − | כאשר החלה גל המאסרים ברוסיה בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[מוסקבה]] שם החשש היה קטן יותר, ועם פרוץ [[מלחמת העולם | + | כאשר החלה גל המאסרים ברוסיה בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[מוסקבה]] שם החשש היה קטן יותר, ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[טשקנט]] כמו חסידים רבים, ועם סיומה של המלחמה הבריח יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] דרך לבוב, בבריחה הידועה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. |
עם סיום מסע הבריחה התיישב ב[[פריז]] והחל לעסוק ב[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]], ובשנת [[תשט"ז]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שם המשיך לעסוק בסופרות, והיה הסופר שזכה להיות ממונה על בדיקת התפילין של הרבי, פעולה אותה ביצע במשך מספר שעות ב[[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]], כשהרבי שוהה לצידו בזמן הבדיקה{{הערה|1=בשונה מעדותם של סופרים אחרים, הרב מטלין העיד שהתפילין של הרבי היו בכתב האריז"ל ולא ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], [http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=771&cat=9&haoro=1&what=kovetz קובץ הערות אהלי תורה גליון תשע"א].}}. | עם סיום מסע הבריחה התיישב ב[[פריז]] והחל לעסוק ב[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]], ובשנת [[תשט"ז]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שם המשיך לעסוק בסופרות, והיה הסופר שזכה להיות ממונה על בדיקת התפילין של הרבי, פעולה אותה ביצע במשך מספר שעות ב[[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]], כשהרבי שוהה לצידו בזמן הבדיקה{{הערה|1=בשונה מעדותם של סופרים אחרים, הרב מטלין העיד שהתפילין של הרבי היו בכתב האריז"ל ולא ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], [http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=771&cat=9&haoro=1&what=kovetz קובץ הערות אהלי תורה גליון תשע"א].}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*רפאל דינרי, '''ידיד טוב אמיתי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [http://www.scribd.com/doc/157102063/890 גליון 890 עמוד 50]. | *רפאל דינרי, '''ידיד טוב אמיתי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [http://www.scribd.com/doc/157102063/890 גליון 890 עמוד 50]. | ||
| − | + | *'''[https://anash.org/the-rebbes-kohen-and-sofer/ כהן וסופר של הרבי]'''{{אנש}} | |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מטלין, ישעיהו}} | {{מיון רגיל:מטלין, ישעיהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] |
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]] | [[קטגוריה:סופרי סת"ם]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת דיסקין]] | ||
גרסה מ־14:52, 14 ביולי 2023
הרב ישעיהו הכהן מטלין (י"ב תשרי תר"ס - ב' אלול תשנ"ו) היה סופר סת"ם חסיד חב"ד שהתגורר בשכונת קראון הייטס, וזכה לשרת את הרבי מספר פעמים בבדיקת התפילין והמזוזות.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בעיירה האוקראינית פיריאטין שבפלך פולטובה בי"ב תשרי תר"ס לר' שמריהו ודבורה לאה מטלין, ונקרא על שם סבו רבי ישעיה הורביץ מחבר הספר 'שני לוחות הברית'[1].
בנוסף לייחוסו לשל"ה הקדוש, היה מיוחס גם כדור שמיני לרבי אהרון הגדול מקרלין, דרך מרת ביילא, אחייניתו של אדמו"ר הצמח צדק[2].
בשנת תרפ"א, כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת גיסא, בתו של הרב שמעון משה דיסקין (רבה של לכוביץ'), והתיישב בפיריאטין.
בתחילה עבד כרואה חשבון, אך בעקבות התעקשותו על שמירת השבת פוטר ממשרתו על ידי המנהל הקומוניסטי, ונדד עם משפחתו ליאגאטין, ולאחר מספר שנים נדד שוב ללובען, כשהוא שולח את בנותיו שהגיעו לגיל חינוך חובה להתגורר בבית דודיהם בלכוביץ', על מנת שאנשי המשטרה החשאית לא יכריחו אותם לשלוח את הילדות לבית הספר הממשלתי.
כאשר החלה גל המאסרים ברוסיה בשנת תרצ"ז עבר למוסקבה שם החשש היה קטן יותר, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לטשקנט כמו חסידים רבים, ועם סיומה של המלחמה הבריח יחד עם משפחתו את גבולות רוסיה דרך לבוב, בבריחה הידועה שכונתה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.
עם סיום מסע הבריחה התיישב בפריז והחל לעסוק בכתיבת סת"ם, ובשנת תשט"ז עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס שם המשיך לעסוק בסופרות, והיה הסופר שזכה להיות ממונה על בדיקת התפילין של הרבי, פעולה אותה ביצע במשך מספר שעות בחדרו של הרבי, כשהרבי שוהה לצידו בזמן הבדיקה[3].
בנוסף לזכות בבדיקה התפילין של הרבי היה גם ממונה לבדוק מידי שבוע לפני שבת את הספר תורה בו יקראו במהלך השבת, כדי לוודא שהוא לא נפסל והכל תקין, ובמסגרת זו היה שואל את הרבי מידי שבוע האם יקראו בשבת בספר תורה של משיח.
מספר פעמים גם זכה לכתוב מזוזות על פי בקשתו של הרבי, ועל פי מנהגו של הרבי להעניק משלוח מנות לכהן לוי וישראל, הרבי היה מעניק לו את המשלוח מנות כ'כהן של הרבי'[4].
זכה מהרבי לקירובים מיוחדים, והרבי התבטא עליו "ידיד טוב אמיתי"[5].
נפטר בליל שבת פרשת שופטים, ב' באלול תשנ"ו בגיל תשעים ושש, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בחלקת אגודת חסידי חב"ד.
משפחתו
- גיסו, הרב אהרן יעקב דיסקין - בני ברק
- ביתו מרת חיה, אשת ר' יהודה שכטר.
- ביתו מרת שצערע, אשת ר' שמשון חריטונוב.
- ביתו מרת סימה אלטע, אשת ר' אהרון זאקאן.
קישורים חיצוניים
- רפאל דינרי, ידיד טוב אמיתי, בית משיח גליון 890 עמוד 50.
- כהן וסופר של הרבי
הערות שוליים
- ↑ ר' ישעיה היה דור 12 לשל"ה דרך אימו, שהייתה נכדתו של רבי ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ אביו של הצמח צדק, רבי שלום שכנא אלטשולר התאלמן מאשתו הראשונה דבורה לאה שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית לבתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, וממנה נולדה לו בת נוספת שנקראה דבורה לאה על שם אשתו בזיווג ראשון. דבורה לאה שהייתה אחותו מאביו של הצמח צדק, נפטרה בגיל צעיר כמו אימה החורגת שעל שמה נקראה, ואדמו"ר הצמח צדק גידל את ביתה ביילא בביתו, ביילא זו נישאה לחסידו ר' ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ, והיא הייתה סבתא רבה של ר' ישעיה מטלין, דרך בנה השני חיים חייקל, שחיתן את בתו עם ר' שמריהו מטלין.
- ↑ בשונה מעדותם של סופרים אחרים, הרב מטלין העיד שהתפילין של הרבי היו בכתב האריז"ל ולא בכתב אדמו"ר הזקן, קובץ הערות אהלי תורה גליון תשע"א.
- ↑ בשנים הראשונות הרבי היה מעניק את המשלוח מנות למזכיר לכהן הרב אליהו קווינט, ובשנים מאוחרות יותר הרבי העניק את המשלוח מנות של הכהן לר' מרדכי ריבקין.
- ↑ התבטאות זו הייתה כאשר כתב לרבי שהגוי שמשכיר לו את הדירה ברחוב קינגסטון רוצה לפנות אותו מהדירה, ובהמשך לכך בשעת ההתוועדות שנערכה בשבת הרבי התבטא שקיבל מכתב מידיד טוב אמיתי שרוצים לזרוק אותו מהבית ואף אחד לא בא לעזרתו.
