דפוס ז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:בתי דפוס באמצעות HotCat) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב}} | {{שכתוב}} | ||
{{בעריכה מתמשכת}} | {{בעריכה מתמשכת}} | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] דפוס | [[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] דפוס ז'יטומיר.]] | ||
לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית ה[[דפוס סלאוויטא]] פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא דפוס בעיר | לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית ה[[דפוס סלאוויטא]] פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא דפוס בעיר ז'יטומיר, לדפוס ז'יטומיר הייתה חשיבות מיוחדת בעיני החסידים בגלל יחוס המשפחה כצאצאי המדפיסים מסלוויטא, ואת ספריהם קנו החסידים גם במחיר גבוה. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו. | ||
על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים | על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים והליטאים כאשר החסידים בראשות הצמח צדק שהיו הרוב קיבלו על עצמם 75 אחוז מההוצאות. | ||
דפוס | דפוס ז'יטומיר נסגר על ידי שניים מסופרי המשכילים שכתב נגדו כתב הלשנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפטרבורג, שהם: | ||
"יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו". | "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו". | ||
גרסה מ־17:09, 13 ביולי 2023
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית הדפוס סלאוויטא פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא דפוס בעיר ז'יטומיר, לדפוס ז'יטומיר הייתה חשיבות מיוחדת בעיני החסידים בגלל יחוס המשפחה כצאצאי המדפיסים מסלוויטא, ואת ספריהם קנו החסידים גם במחיר גבוה. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.
על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים והליטאים כאשר החסידים בראשות הצמח צדק שהיו הרוב קיבלו על עצמם 75 אחוז מההוצאות.
דפוס ז'יטומיר נסגר על ידי שניים מסופרי המשכילים שכתב נגדו כתב הלשנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפטרבורג, שהם: "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".
למשכילים הייתה השפעה מרובה בחוגי השלטונות, ולאחר ההלשנה שלח שר ההשכלה את שוטריו לסגור את בית הדפוס. השוטרים הגיעו לבית הדפוס גרשו את העובדים, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם.