שמריהו יהודה לייב מדליה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קטגוריה) |
(←משפחתו) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמריהו מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מדליה בחדר עבודתו]] | [[קובץ:שמריהו מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מדליה בחדר עבודתו]] | ||
הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל"ב]]-[[כ"ה ניסן]] [[תרח"צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי [[המשטרה החשאית]] ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות. | הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל"ב]] - [[כ"ה ניסן]] [[תרח"צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי [[המשטרה החשאית]] ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת תר"נ [[נישואין|נשא]] את מרת דבורה, בתו של הרב [[דובער קרסיק]] רב ה[[עיירה]] [[קרלביץ]], והתמנה (בשנת [[תרנ"ה]]) לכהן כרב של העיר טולה שברוסיה. לאחר פטירת חמיו, עבר לכהן ברבנות העיר [[קרלביץ]], ובשנת [[תרס"ג]] הבקש לכהן ברבנות העיר קורליצ'י, שם כיהן כרב ה[[עיירה]] במשך שנתיים, אז עבר ל[[וויטבסק]] וכיהן כרב העיר. | בשנת תר"נ [[נישואין|נשא]] את מרת דבורה, בתו של הרב [[דובער קרסיק]] רב ה[[עיירה]] [[קרלביץ]], והתמנה (בשנת [[תרנ"ה]]) לכהן כרב של העיר טולה שברוסיה. לאחר פטירת חמיו, עבר לכהן ברבנות העיר [[קרלביץ]], ובשנת [[תרס"ג]] הבקש לכהן ברבנות העיר קורליצ'י, שם כיהן כרב ה[[עיירה]] במשך שנתיים, אז עבר ל[[וויטבסק]] וכיהן כרב העיר. | ||
בשנת [[תרע"ח]] נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של אנשי המשטרה החשאית, ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם | בשנת [[תרע"ח]] נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של אנשי המשטרה החשאית, ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם כיהן כרב [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]] | ||
ב-ב' שבט תרצ"ח, נתפס על ידי [[המשטרה החשאית]] ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום [[כ"ה ניסן]] [[תרצ"ח]]. | |||
במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת [[תשכ"ד]] התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר. | במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת [[תשכ"ד]] התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר. | ||
בשנת [[תשס"ח]] אותר מקום קבורתו ב[[עיירה]] | בשנת [[תשס"ח]] אותר מקום קבורתו ב[[עיירה]] קומונארקה. | ||
==עסקנות ציבורית== | ==עסקנות ציבורית== | ||
מתוקף תפקידו כרב העיר וויטבסק, עסק רבות בפעילות ציבורית להטבת מצב היהודים ברוסיה, והיה שליחו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לפעולות חשאיות, ולאסיפות הרבנים השונות. | מתוקף תפקידו כרב העיר וויטבסק, עסק רבות בפעילות ציבורית להטבת מצב היהודים ברוסיה, והיה שליחו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לפעולות חשאיות, ולאסיפות הרבנים השונות. | ||
בשנת [[תרס"ט]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|אסיפת הרבנים בוילנא]], ונשלח כנציגו של [[אדמו"ר הרש"ב]] להשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|ועידת ההכנה של הרבנים הדתיים]] שהתקיימה ב[[ | במאמר אודות הרב מדליה, שהתפרסם ב"ספר ויטבסק", על פי חומר שנמסר מבנו, ר' הלל, כתוב: "האדמו"ר מלובביץ היה מחבב את הרב [מדליה] מאד והיה מגדיר אותו בלשון חסידים: תפארת שבתפארת" (ספר ויטבסק, עמ' 195). | ||
בשנת [[תרס"ט]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|אסיפת הרבנים בוילנא]], ונשלח כנציגו של [[אדמו"ר הרש"ב]] להשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|ועידת ההכנה של הרבנים הדתיים]] שהתקיימה ב[[ורשה]]. | |||
בשנת [[תר"ע|עת"ר]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר|כנס רבני רוסיה]] שהתקיים ב[[פטרבורג]], כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון [[מאיר שמחה מדווינסק]]). | בשנת [[תר"ע|עת"ר]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר|כנס רבני רוסיה]] שהתקיים ב[[פטרבורג]], כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון [[מאיר שמחה מדווינסק]]). | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
ב[[חודש שבט]] [[תרפ"א]] שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט{{הערה|יהדות הדממה, גוטליב.}}. | ב[[חודש שבט]] [[תרפ"א]] שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט{{הערה|יהדות הדממה, גוטליב.}}. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] התמנה כרב העיר [[מוסקבה]] כמחליפו של הרב יעקב קלמס{{הערה|שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.}}. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר ב[[מסירות נפש]] את באי [[בית הכנסת]] לא להתחשב בקשיים שמערימה המשטרה החשאית, ולהמשיך לשמור תורה ומצוות חרף כל המניעות והעיכובים. | בשנת [[תרצ"ג]] התמנה כרב העיר [[מוסקבה]] כמחליפו של הרב [[יעקב קלמס]]{{הערה|שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.}}. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר ב[[מסירות נפש]] את באי [[בית הכנסת ארכיפובה]] שבו התפלל, לא להתחשב בקשיים שמערימה המשטרה החשאית, ולהמשיך לשמור תורה ומצוות חרף כל המניעות והעיכובים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם: | לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם: | ||
*בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ב[[רוסטוב]]. נפטר ב[[לנינגרד]] בשנת [[תש"ג]], בגיל 46. | *בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ב[[רוסטוב]]. נפטר ב[[לנינגרד]] בשנת [[תש"ג]], בגיל 46. | ||
*בנו, הרב משה מדליה - החליף את אביו ברבנות ה[[עיירה]] טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה. | *בנו, הרב [[משה מדליה]] - החליף את אביו ברבנות ה[[עיירה]] טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה. | ||
*בנו, הרב [[הלל מדליה]] - רב העיר [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], וממנהיגי [[תנועת המזרחי]] ב[[אנגליה]]. | *בנו, הרב [[הלל מדליה]] - רב העיר [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], וממנהיגי [[תנועת המזרחי]] ב[[אנגליה]]. | ||
*בנו, ר' בערל מדליה | |||
*בנו, ר' אברהם מדליה | |||
*ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה. | *ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה. | ||
*ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'. | *ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'. | ||
| שורה 51: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בויטבסק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו | [[קטגוריה:אישים בקרלביץ']] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:46, 5 ביולי 2023
הרב שמריהו יהודה לייב מדליה (תרל"ב - כ"ה ניסן תרח"צ) היה רב העיר מוסקבה, ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם אדמו"ר הרש"ב לטובת כלל יהדות רוסיה. נעצר על ידי המשטרה החשאית ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ב למשפחה של חסידי קאפוסט, ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם "העילוי מקרטינגה".
בבחרותו, הסתופף אצל האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ושם גם התחבר לרב שלמה יוסף זוין, והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.
בשנת תר"נ נשא את מרת דבורה, בתו של הרב דובער קרסיק רב העיירה קרלביץ, והתמנה (בשנת תרנ"ה) לכהן כרב של העיר טולה שברוסיה. לאחר פטירת חמיו, עבר לכהן ברבנות העיר קרלביץ, ובשנת תרס"ג הבקש לכהן ברבנות העיר קורליצ'י, שם כיהן כרב העיירה במשך שנתיים, אז עבר לוויטבסק וכיהן כרב העיר.
בשנת תרע"ח נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של אנשי המשטרה החשאית, ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם כיהן כרב בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה
ב-ב' שבט תרצ"ח, נתפס על ידי המשטרה החשאית ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום כ"ה ניסן תרצ"ח.
במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת תשכ"ד התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.
בשנת תשס"ח אותר מקום קבורתו בעיירה קומונארקה.
עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתוקף תפקידו כרב העיר וויטבסק, עסק רבות בפעילות ציבורית להטבת מצב היהודים ברוסיה, והיה שליחו של אדמו"ר הרש"ב לפעולות חשאיות, ולאסיפות הרבנים השונות.
במאמר אודות הרב מדליה, שהתפרסם ב"ספר ויטבסק", על פי חומר שנמסר מבנו, ר' הלל, כתוב: "האדמו"ר מלובביץ היה מחבב את הרב [מדליה] מאד והיה מגדיר אותו בלשון חסידים: תפארת שבתפארת" (ספר ויטבסק, עמ' 195).
בשנת תרס"ט השתתף באסיפת הרבנים בוילנא, ונשלח כנציגו של אדמו"ר הרש"ב להשתתף בועידת ההכנה של הרבנים הדתיים שהתקיימה בורשה.
בשנת עת"ר השתתף בכנס רבני רוסיה שהתקיים בפטרבורג, כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון מאיר שמחה מדווינסק).
בשנת תער"ב השתתף בכנס היסוד של אגודת ישראל, והביא לשם את דעתו הברורה של אדמו"ר הרש"ב המתנגדת לציונות.
בשנת תרע"ז התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.
בחודש שבט תרפ"א שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד תלמודי התורה והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט[1].
בשנת תרצ"ג התמנה כרב העיר מוסקבה כמחליפו של הרב יעקב קלמס[2]. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר במסירות נפש את באי בית הכנסת ארכיפובה שבו התפלל, לא להתחשב בקשיים שמערימה המשטרה החשאית, ולהמשיך לשמור תורה ומצוות חרף כל המניעות והעיכובים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם:
- בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ברוסטוב. נפטר בלנינגרד בשנת תש"ג, בגיל 46.
- בנו, הרב משה מדליה - החליף את אביו ברבנות העיירה טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר רוסטוב. בשנת תרצ"ו נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה.
- בנו, הרב הלל מדליה - רב העיר אנטוורפן בבלגיה, וממנהיגי תנועת המזרחי באנגליה.
- בנו, ר' בערל מדליה
- בנו, ר' אברהם מדליה
- ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה.
- ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'.
לקריאת נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר "וויטבסק", ע' 193 ואילך
- שניאור ברגר, בשורה שגויה
בתוך שבועון בית משיח גליון 951 - כסלו תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקדמה לספר 'שילה'. ספר זכרון שיצא לאור על ידי 'מכון ירושלים' בעריכת הרב שלמה יוסף זווין, לזכר נשמת הרב שמריה יהודה לייב ובנו הרב הלל מדליה (ראשי תיבות 'שילה').