משה טייטלבוים (מאוהל): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם= רבי משה טייטלבוים | |שם= רבי משה טייטלבוים | ||
|תואר= | |תואר= | ||
|תמונה= | |תמונה= Moshe Teitelbaum.jpg | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי) | |כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי) | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל). | רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל). | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקי"ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה. | נולד בשנת [[תקי"ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}} | {{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | [[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]] | |||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:53, 25 ביוני 2023
| רבי משה טייטלבוים | |
|---|---|
| |
| ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי) | |
| לידה | תקי"ט |
| פטירה | כ"ח בתמוז תר"א |
| מקום קבורה | אוהל, הונגריה |
| השתייכות | חסידות סאטמר, מייסד השושלת |
| רבותיו | החוזה מלובלין |
רבי משה טייטלבוים (מכונה ה'ישמח משה' על שם ספרו העיקר, תקי"ט − כ"ח תמוז תר"א) היה מראשי מפיצי תורת החסידות בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט וסאטמר שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל).
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקי"ט בעיירה פרעמישלא שבגליציה בשנת תקי"ט, לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.
בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.
בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.
במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי אריה ליבוש ליפשיץ (בעל "אריה דבי עילאי") והתקשר לחוזה מלובלין והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מהמגיד מקוזניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והאוהב ישראל מאפטא. עסק רבות בחלוקת קמיעות ועורר בכך את התנגדותו של רבי נפתלי מרופשיץ שאמר שלפי האר"י אסור להתעסק עם שמות הקודש.
מלבד היותו גאון עולם בנגלה ובנסתר ובהיותו ידוע כצדיק וקדוש נודע כבעל צפייה וכמייה כל ימיו לגאולה ותמיד ציפה להתגלות המלך המשיח.
נפטר בכ"ח בתמוז ה'תר"א ונקבר באוהלי.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נדפסו
- ישמח משה - על התורה ונ"ך
- תפילה למשה - על תהלים
- השיב משה - שו"ת
- יין הרקח - על פרקי אבות
- מעין טהור - הלכות נדה (באידיש)
- לא נדפסו
- ישיר משה - על שיר השירים
- כליל תפארת - על מגילת רות
- אבל משה - על מגילת איכה
- מור ולבונה - על מגילת קהלת
- עסיס רמוני - על מגילת אסתר
- יין הרקח - על אגדות חז"ל ופלפולים
- שיח ספונים - על תפילות ופיוטים וזמירות לשבת
- תוכחת חיים - אמירה נעימה דרושים לחודש אלול וימי רצון
- אבקת רוכל - לקוטים רמזים וטעמים
תלמידיו ומשפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מתלמידיו
- רבי יואל אשכנזי, אב"ד זלוטשוב בעל "מלא הרועים"
- רבי מנחם מנדל פנט, מחסידות דעעש
- רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל "אך פרי תבואה"
- משפחתו
- בנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי סיגט
- בתו חנה רעיית רבי אריה ליבוש ליפשיץ, רבה של וישניצה ומחבר ספר השו"ת "אריה דבי עילאי"
בין צאצאיו יש מספר חסידי חב"ד. הרב מנחם יהושע טייטלבוים, ר"מ בתומכי תמימים לוד הוא מצאצאיו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הצדיק שכל חייו היו ציפיה לגאולה
שבועון בית משיח כ"ג תמוז תשע"ו