ראובן גלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו: שיניתי סדר הילדים לפי לידתם) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראובן גלפרין הדלקת חנוכיה.jpg|ממוזער|הרב גלפרין מדליק ב[[חנוכיה]] בייצור אישי, בה הדליק בברית המועצות ברוסיה הסובייטית]] | [[קובץ:ראובן גלפרין הדלקת חנוכיה.jpg|ממוזער|250px|הרב גלפרין מדליק ב[[חנוכיה]] בייצור אישי, בה הדליק בברית המועצות ברוסיה הסובייטית]] | ||
הרב '''ראובן גלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[ | הרב '''ראובן גלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[לנינגרד]] ב[[י"ז שבט]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' [[שמעון גלפרין]] ולאמו מרת בלומה, בת ר' [[יעקב זכריה מסקאליק]]. משפחתו מצד אביו מיוחסת עד לדור הראשון של חסידי חב"ד, ונמנים על צאצאיו של הרב יונה היילפרין, ממקושריו של אדמו"ר הזקן. | נולד ב[[לנינגרד]] ב[[י"ז שבט]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' [[שמעון גלפרין]]{{הערה|בנו של הרב [[שמואל גלפרין]] שהיה מוהל ושוחט חסידי תושב העיירה [[פלעשניץ]].}} ולאמו מרת בלומה, בת ר' [[יעקב זכריה מסקאליק]]. משפחתו מצד אביו מיוחסת עד לדור הראשון של חסידי חב"ד, ונמנים על צאצאיו של הרב יונה היילפרין, ממקושריו של אדמו"ר הזקן. | ||
משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד שמסרו את נפשם על שמירת המצוות על אף הקושי והסכנה ברוסיה הקומוניסטית. בהיותו בגיל שנתיים וחצי פלשו הנאצים לברית המועצות במסגרת [[מלחמת העולם | משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד שמסרו את נפשם על שמירת המצוות על אף הקושי והסכנה ברוסיה הקומוניסטית. בהיותו בגיל שנתיים וחצי פלשו הנאצים לברית המועצות במסגרת [[מלחמת העולם השנייה]], ואביו גויס לצבא האדום. | ||
משפחתו, ללא האמא, נמלטה לכפר בשם בורצ'וק שבמדינת בשקיריה וכעבור שמונה חודשים | משפחתו, ללא האמא, נמלטה לכפר בשם בורצ'וק שבמדינת בשקיריה וכעבור שמונה חודשים התאחדה עם אמו. | ||
כעבור תקופה של כשנתיים החליטה המשפחה לעבור ל[[טשקנט]] שם החלה להתהוות קהילה חב"דית, ובשנת תש"ד קבעו בה את מגוריהם. רק עם סיום המלחמה, בהיותו בגיל שש וחצי, התאחד שוב עם אביו. | כעבור תקופה של כשנתיים החליטה המשפחה לעבור ל[[טשקנט]] שם החלה להתהוות קהילה חב"דית, ובשנת תש"ד קבעו בה את מגוריהם. רק עם סיום המלחמה, בהיותו בגיל שש וחצי, התאחד שוב עם אביו. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בהיותו בגיל בר מצווה אסרו את אביו והוא שוב נאלץ להיפרד ממנו. | בהיותו בגיל בר מצווה אסרו את אביו והוא שוב נאלץ להיפרד ממנו. | ||
כדי לא לחלל שבת, שיחדה אמו | כדי לא לחלל שבת, שיחדה אמו מדי שנה רופאת ילדים על מנת שתפיק אישור כי הבן לוקה בפיגור ובשל כך אין לו מה ללכת ללימודים בבית הספר ועליו להישאר בבית, והסדר זה נמשך עד לכיתה ד', אז החל ללמוד בבית הספר בו למד במשך שבע שנים, ולאחר מכן למד חמש שנים באוניברסיטה ולאחר מכן שנתיים במכון ויצמן למדע. | ||
בשנת תשי"ז גמר את לימודי התיכון עם מדלית זהב | בשנת תשי"ז גמר את לימודי התיכון עם מדלית זהב ונכנס לאוניברסיטה של טשקנט לפקולטה למתמטיקה ופיזיקה, וסיים את האוניברסיטה בהצטיינות. | ||
בשנת תשכ"ב התקבל לעבוד כמתכנת במרכז המחשבים של האוניברסיטה ועסק במחקר. | בשנת תשכ"ב התקבל לעבוד כמתכנת במרכז המחשבים של האוניברסיטה ועסק במחקר. | ||
בט' אדר תשכ"ו התחתן בטשקנט עם רעייתו מרת דינה לוי{{הערה|נולדה בכ"ה שבט התש"ז 1947, כבת יחידה להוריה ניצולי השואה, ר' אליעזר ליפמאן ויהודית (לבית אדלר) לוי. בשל החוק האוקראיני, קראו לה גם בשם גוי, דורה.}} ולאחר הנישואים התגוררו בדירה שהיוותה למעשה גם [[מקווה טהרה]] מחתרתי, כאשר רצפת | בט' אדר תשכ"ו התחתן בטשקנט עם רעייתו מרת דינה לוי{{הערה|נולדה בכ"ה שבט התש"ז 1947, כבת יחידה להוריה ניצולי השואה, ר' אליעזר ליפמאן ויהודית (לבית אדלר) לוי. בשל החוק האוקראיני, קראו לה גם בשם גוי, דורה.}} ולאחר הנישואים התגוררו בדירה שהיוותה למעשה גם [[מקווה טהרה]] מחתרתי, כאשר רצפת חדר האמבטיה היתה מתרוממת ותחתיה היה המקווה ששירת את הקהילה החב"דית בטשקנט. | ||
לאחר החתונה החלו להגיש | לאחר החתונה החלו להגיש מדי שנה בקשת אשרה לעלייה לארץ, ובקיץ של שנת תשל"א קיבלו את היתר היציאה ובהוראת [[הרבי]] התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. לאחר ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] וקיבלו את הדרכתו המפורטת, נכנס ללמוד במכון ויצמן והחל בעבודת הדוקטורט. ובמשך השנים שימש כמורה למתמטיקה ומחשבים בתיכון. | ||
בשנת תשל"ב עבר טירונות | בשנת תשל"ב עבר טירונות ב[[צבא]] וצורף לחיל האוויר, ובמהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס והיה מהגדודים שצלחו את תעלת סואץ. | ||
שירות המילואים שלו נמשך עוד 18 שנה עד לסיום השירות בשנת תשמ"ח אז קיבל תעודה | שירות המילואים שלו נמשך עוד 18 שנה עד לסיום השירות בשנת תשמ"ח אז קיבל תעודה מ[[צה"ל]] ושני אותות הצטיינות על ההשתתפות במלחמת יום כיפור ו[[מלחמת לבנון הראשונה]]. | ||
לאחר ששמונה שנים מאז החתונה לא נולדו לו ולרעייתו ילדים, אחרי מלחמת יום כיפור התקיימה ברכת הרבי ונולדו להם בזה אחר זה ארבעה ילדים. | לאחר ששמונה שנים מאז החתונה לא נולדו לו ולרעייתו ילדים, אחרי מלחמת יום כיפור התקיימה ברכת הרבי ונולדו להם בזה אחר זה ארבעה ילדים. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
רעייתו מרת דינה שימשה בהוראת הרבי כגננת שלא ברשת גני חב"ד, ופעלה רבות על הורי הילדים בגן לחזק אותם בשמירת תורה ומצוות, ורבים מהם אף חזרו בתשובה ברבות השנים. | רעייתו מרת דינה שימשה בהוראת הרבי כגננת שלא ברשת גני חב"ד, ופעלה רבות על הורי הילדים בגן לחזק אותם בשמירת תורה ומצוות, ורבים מהם אף חזרו בתשובה ברבות השנים. | ||
בשל קרבת המשפחה של ר' ראובן עם | בשל קרבת המשפחה של ר' ראובן עם ר' [[חיים ליברמן]], כאשר נסעו לבקר אצל הרבי, סידר ר' ליברמן שיבקרו גם אצל משפחת בית הרב בבתיהם הפרטיים. | ||
בשנת תשע"ג התאלמן מרעייתו. | בשנת תשע"ג התאלמן מרעייתו. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו מרת אסתר - אשת המוהל ר' [[צבי הירש יוניק]] - נחלת הר חב"ד. | |||
*בנו, הרב שמואל גלפרין - נחלת הר חב"ד | *בנו, הרב שמואל גלפרין - נחלת הר חב"ד | ||
*בתו מרת חנה ניימרק | *בתו מרת חנה ניימרק | ||
*בנו, ר' אליעזר ליפא גלפרין | *בנו, ר' אליעזר ליפא גלפרין | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''רב בעמק הבכא''', זכרונות אודות החסיד ר' [[זלמן בובער]], שבועון כפר חב"ד 1961 עמוד 58 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/111971 חותם בוער: הרב ראובן גלפרין ריתק את תלמידי הת"ת בכפר חב"ד]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/111971 חותם בוער: הרב ראובן גלפרין ריתק את תלמידי הת"ת בכפר חב"ד]''' {{COL}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/134773 כך למדנו במחתרת: הרב גלפרין התוועד עם ילדי 'אהלי מנחם']''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/134773 כך למדנו במחתרת: הרב גלפרין התוועד עם ילדי 'אהלי מנחם']''' {{COL}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9218&CategoryID=1698 חנוכייה מחתרתית בת חמישים]''', במדור 'חיים יהודיים' בעלון שיחת השבוע גליון 1354 | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9218&CategoryID=1698 חנוכייה מחתרתית בת חמישים]''', במדור 'חיים יהודיים' בעלון שיחת השבוע גליון 1354{{חב"ד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 55: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גלפרין]] | [[קטגוריה:משפחת גלפרין]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:22, 19 ביוני 2023
הרב ראובן גלפרין (יליד שנת תרצ"ט, 1939) הוא מזקני קהילת חב"ד בקריית מלאכי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בלנינגרד בי"ז שבט תרצ"ט לאביו ר' שמעון גלפרין[1] ולאמו מרת בלומה, בת ר' יעקב זכריה מסקאליק. משפחתו מצד אביו מיוחסת עד לדור הראשון של חסידי חב"ד, ונמנים על צאצאיו של הרב יונה היילפרין, ממקושריו של אדמו"ר הזקן.
משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד שמסרו את נפשם על שמירת המצוות על אף הקושי והסכנה ברוסיה הקומוניסטית. בהיותו בגיל שנתיים וחצי פלשו הנאצים לברית המועצות במסגרת מלחמת העולם השנייה, ואביו גויס לצבא האדום.
משפחתו, ללא האמא, נמלטה לכפר בשם בורצ'וק שבמדינת בשקיריה וכעבור שמונה חודשים התאחדה עם אמו.
כעבור תקופה של כשנתיים החליטה המשפחה לעבור לטשקנט שם החלה להתהוות קהילה חב"דית, ובשנת תש"ד קבעו בה את מגוריהם. רק עם סיום המלחמה, בהיותו בגיל שש וחצי, התאחד שוב עם אביו.
לצד לימודיו אצל סבו, למד במשך שנים ארוכות אצל ר' זלמן בובער - יעקב שניאור זלמן ב"ר יואל פבזנר.
בהיותו בגיל בר מצווה אסרו את אביו והוא שוב נאלץ להיפרד ממנו.
כדי לא לחלל שבת, שיחדה אמו מדי שנה רופאת ילדים על מנת שתפיק אישור כי הבן לוקה בפיגור ובשל כך אין לו מה ללכת ללימודים בבית הספר ועליו להישאר בבית, והסדר זה נמשך עד לכיתה ד', אז החל ללמוד בבית הספר בו למד במשך שבע שנים, ולאחר מכן למד חמש שנים באוניברסיטה ולאחר מכן שנתיים במכון ויצמן למדע.
בשנת תשי"ז גמר את לימודי התיכון עם מדלית זהב ונכנס לאוניברסיטה של טשקנט לפקולטה למתמטיקה ופיזיקה, וסיים את האוניברסיטה בהצטיינות.
בשנת תשכ"ב התקבל לעבוד כמתכנת במרכז המחשבים של האוניברסיטה ועסק במחקר.
בט' אדר תשכ"ו התחתן בטשקנט עם רעייתו מרת דינה לוי[2] ולאחר הנישואים התגוררו בדירה שהיוותה למעשה גם מקווה טהרה מחתרתי, כאשר רצפת חדר האמבטיה היתה מתרוממת ותחתיה היה המקווה ששירת את הקהילה החב"דית בטשקנט.
לאחר החתונה החלו להגיש מדי שנה בקשת אשרה לעלייה לארץ, ובקיץ של שנת תשל"א קיבלו את היתר היציאה ובהוראת הרבי התיישבו בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי. לאחר שנסעו לרבי וקיבלו את הדרכתו המפורטת, נכנס ללמוד במכון ויצמן והחל בעבודת הדוקטורט. ובמשך השנים שימש כמורה למתמטיקה ומחשבים בתיכון.
בשנת תשל"ב עבר טירונות בצבא וצורף לחיל האוויר, ובמהלך מלחמת יום הכיפורים גוייס והיה מהגדודים שצלחו את תעלת סואץ.
שירות המילואים שלו נמשך עוד 18 שנה עד לסיום השירות בשנת תשמ"ח אז קיבל תעודה מצה"ל ושני אותות הצטיינות על ההשתתפות במלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה.
לאחר ששמונה שנים מאז החתונה לא נולדו לו ולרעייתו ילדים, אחרי מלחמת יום כיפור התקיימה ברכת הרבי ונולדו להם בזה אחר זה ארבעה ילדים.
רעייתו מרת דינה שימשה בהוראת הרבי כגננת שלא ברשת גני חב"ד, ופעלה רבות על הורי הילדים בגן לחזק אותם בשמירת תורה ומצוות, ורבים מהם אף חזרו בתשובה ברבות השנים.
בשל קרבת המשפחה של ר' ראובן עם ר' חיים ליברמן, כאשר נסעו לבקר אצל הרבי, סידר ר' ליברמן שיבקרו גם אצל משפחת בית הרב בבתיהם הפרטיים.
בשנת תשע"ג התאלמן מרעייתו.
כיום מוזמן למוסדות חב"ד ולפורומים שונים והוא חושף אותם למסירות הנפש שנדרשה עבור שמירת המצוות ברוסיה, ואף מציג פריטים שונים הממחישים את שמירת המצוות ברוסיה הסובייטית ומחברים את הדור הצעיר לסיפורי הגבורה עליהם גדלים במסורת החסידית.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת אסתר - אשת המוהל ר' צבי הירש יוניק - נחלת הר חב"ד.
- בנו, הרב שמואל גלפרין - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת חנה ניימרק
- בנו, ר' אליעזר ליפא גלפרין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב בעמק הבכא, זכרונות אודות החסיד ר' זלמן בובער, שבועון כפר חב"ד 1961 עמוד 58
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חותם בוער: הרב ראובן גלפרין ריתק את תלמידי הת"ת בכפר חב"ד
- כך למדנו במחתרת: הרב גלפרין התוועד עם ילדי 'אהלי מנחם'
- חנוכייה מחתרתית בת חמישים, במדור 'חיים יהודיים' בעלון שיחת השבוע גליון 1354
הערות שוליים
- ↑ בנו של הרב שמואל גלפרין שהיה מוהל ושוחט חסידי תושב העיירה פלעשניץ.
- ↑ נולדה בכ"ה שבט התש"ז 1947, כבת יחידה להוריה ניצולי השואה, ר' אליעזר ליפמאן ויהודית (לבית אדלר) לוי. בשל החוק האוקראיני, קראו לה גם בשם גוי, דורה.