הבדלים בין גרסאות בדף "זלמן מדוברובנה (וועלקעס)"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | החסיד רבי '''זלמן וועלקעס''' המכונה | + | החסיד רבי '''זלמן וועלקעס''' המכונה ר' זלמן מ[[דוברובנה]] על שם עיר מגוריו, נולד בעיר [[ווילנה]] בירת ליטא. |
| − | עם השנים התפרסם רבי זלמן מדוברובנה כאחד מגדולי חסידיו של | + | עם השנים התפרסם רבי זלמן מדוברובנה כאחד מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן. הוא עסק בעבודת השם, התפלל באריכות ולימוד החסידות היה אצלו לשם דבר. הוא נהג ללמוד בעמקות גדולה, במשך שעות רבות ברציפות, ללא שהוא חש את הנעשה סביבו. |
עד כדי כך היה מרוכז בלימוד החסידות, עד שיכל לעמוד בלילות החורף הארוכים לילה שלם על מקום אחד ולהעמיק בחסידות ולא היה מרגיש את העוברים לפניו. | עד כדי כך היה מרוכז בלימוד החסידות, עד שיכל לעמוד בלילות החורף הארוכים לילה שלם על מקום אחד ולהעמיק בחסידות ולא היה מרגיש את העוברים לפניו. | ||
| − | + | עוד מסופר, כי היה לומר חסידות חמש עשרה שעות ברציפות ומתעמק כל כך עד שלא היה רואה ולא מרגיש את כל הנעשה סביבו. | |
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בעקבות זאת, ביקש אביו לקחת את זלמן יחד איתו לאדמו"ר הזקן, אך זלמן לא הסכים להצטרף לאביו. | בעקבות זאת, ביקש אביו לקחת את זלמן יחד איתו לאדמו"ר הזקן, אך זלמן לא הסכים להצטרף לאביו. | ||
| − | האבא לא רצה לצער את | + | האבא לא רצה לצער את [[אדמו"ר הזקן]] ולכן לא סיפר לרבי כי בנו ירד מדרך התורה והמצוות. אולם לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו פנה אליו, באחת הפעמים שנכנס ל[[יחידות]], ושאלו, מדוע אין הבן מגיע אליו, הוכרח לגלות כי בנו ירד מדרך הישר. |
== הנסיעה לרבי == | == הנסיעה לרבי == | ||
| − | לאחר זמן העתיקה משפחת וועלקעס את מקום מגוריה ועברה לדוברובנה. בעת שהתגוררו שם הסכים הבן זלמן לבוא אל | + | לאחר זמן העתיקה משפחת וועלקעס את מקום מגוריה ועברה לדוברובנה. בעת שהתגוררו שם הסכים הבן זלמן לבוא אל אדמו"ר הזקן. האב נסע מיד עם בנו לרבי. לא ארך הזמן והבן נכנס ליחידות. |
| − | + | ב[[יחידות]] דיבר אליו [[אדמו"ר הזקן]] דברי כיבושין. בעקבות דבריו של הרבי, כבר בעמדו ב[[יחידות]] נהפך לאיש אחר לגמרי. | |
| − | מאז שב בתשובה שלימה בכל לבו ונפשו, והפך לחסיד ומקושר | + | מאז שב בתשובה שלימה בכל לבו ונפשו, והפך לחסיד ומקושר לאדמו"ר הזקן. |
== בעל צדקה גדול == | == בעל צדקה גדול == | ||
| − | עשיר גדול היה וממון רב פיזר לצדקה. מספרים כי על שולחנו היו מונחים כל העת שלוש תיבות ובהם מטבעות רבים: | + | [[עשירות|עשיר]] גדול היה וממון רב פיזר לצדקה. מספרים כי על שולחנו היו מונחים כל העת שלוש תיבות ובהם מטבעות רבים: |
| − | בתיבה הראשונה היו מונחות מטבעות זהב, בשנייה מטבעות כסף ובשלישית מטבעות נחושת. כאשר היה בא איש עני לביתו בכדי לבקש ממנו צדקה, היה מעריך בדעתו לאיזה נדבה ראוי אם של זהב כסף או נחושת, ואז היה מכניס את ידו לתיבה המתאימה וכמה שהיה נתפס בידו היה נותן את מלוא החופן בשלימות לעני. | + | בתיבה הראשונה היו מונחות מטבעות זהב, בשנייה מטבעות כסף ובשלישית מטבעות נחושת. כאשר היה בא איש [[עני]] לביתו בכדי לבקש ממנו צדקה, היה מעריך בדעתו לאיזה נדבה ראוי אם של [[זהב]] כסף או נחושת, ואז היה מכניס את ידו לתיבה המתאימה וכמה שהיה נתפס בידו היה נותן את מלוא החופן בשלימות לעני. |
| − | מפורסם היה | + | מפורסם היה ר' זלמן מדוברובנה כבעל צדקה גדול, ולכן ר' [[פנחס רייזעס]] מ[[שקלוב]] מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, שהיה גם הוא בעל צדקה, נסע אליו ללמוד ממנו סדר במעשה הצדקה. כאשר ראה ר' פנחס כיצד נותן ר' זלמן מלוא החופן מטבעות, החל אף הוא לעשות כך, וכל אימת שנכנס אליו עני, נתן לו חופן מטבעות. |
| − | ובכל זאת אמר | + | ובכל זאת אמר ר' פנחס לאדמו"ר הזקן, כי רבי זלמן מדוברובנה גדול ממנו במצות הצדקה. וכך הסביר את גדולתו של ר' זלמן: "הפרש אחד יש ביני ובין ר' זלמן. ר' זלמן אינו פותח את היד להביט כמה מטבעות יש שם, ואילו אני, הגם שאני נותן הכל לעני, אני פותח את היד להביט כמה יש שם". |
==מקושר לאדמו"ר האמצעי== | ==מקושר לאדמו"ר האמצעי== | ||
| − | ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] | + | ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] אדמו"ר הזקן. ובשבועות שלאחר מכן ביקש [[אדמו"ר האמצעי]] לדאוג לקבץ את [[דמי מעמד|דמי המעמד]] אליו. לתפקיד החשוב הזה מינה שניים מגדולי החסידים שכאמור היו בעלי צדקה גדולים, הלא הם החסידים הנ"ל - ר' זלמן מדוברובנה ור' פנחס רייזעס. |
| − | באגרת קודש מחודש [[שבט]] [[ | + | באגרת קודש מחודש [[שבט]] [[תקע"ג]] כותב להם אדמו"ר האמצעי: |
| − | + | "והנה אהוביי אחיי ורעיי, ידידיי ר' פנחס ור' זלמן מדובראוונע, לדרוש ולחקור אצל כל ה[[שד"ר]] אולי נמצא בידם אף מעט מזעיר ממעות מעמד הקדום, ובפרט אצל ידידי.. אשר שמעתי שיש בידו סך זה, ומסתמא ישתדלו ככל אשר יוכלו.. דברי ידידכם, הנאמן בבריתכם כל הימים מלב ונפש ממש". | |
| − | ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר כי לאחר פטירת | + | ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר כי לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] היה רבי זלמן מדוברובנה מקושר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] וכמה פעמים התאכסנו בביתו רבותינו. |
| − | קודם פטירתו כתב [[פ"נ]] | + | קודם פטירתו כתב [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] ושם כתב שאדמו"ר יעורר [[רחמים]] רבים עליו שיזכה להיכנס לגיהנום תיכף אחר פטירתו. ולאחר פטירתו בצוואתו מצאו כתוב שאין לו שום דבר במה להישען ליום הדין כי אם על כח אדמו"ר ועל כח הצדקה. |
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | * " ר' זלמן מדוברובנה" '[[התמים]]' גליון (?) | ||
| + | * [https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-30-chayei-sara-5772.pdf Derher Reb Zalman of Dubrovna] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | ||
| + | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ו]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ו]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ו]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ו]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:28, 17 ביוני 2023
החסיד רבי זלמן וועלקעס המכונה ר' זלמן מדוברובנה על שם עיר מגוריו, נולד בעיר ווילנה בירת ליטא.
עם השנים התפרסם רבי זלמן מדוברובנה כאחד מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן. הוא עסק בעבודת השם, התפלל באריכות ולימוד החסידות היה אצלו לשם דבר. הוא נהג ללמוד בעמקות גדולה, במשך שעות רבות ברציפות, ללא שהוא חש את הנעשה סביבו.
עד כדי כך היה מרוכז בלימוד החסידות, עד שיכל לעמוד בלילות החורף הארוכים לילה שלם על מקום אחד ולהעמיק בחסידות ולא היה מרגיש את העוברים לפניו.
עוד מסופר, כי היה לומר חסידות חמש עשרה שעות ברציפות ומתעמק כל כך עד שלא היה רואה ולא מרגיש את כל הנעשה סביבו.
ילדותו[עריכה]
אביו היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אך למורת רוחו, בנו זלמן בהיותו נער התרועע עם חברי תנועת ההשכלה, וירד מדרכה של תורה.
בעקבות זאת, ביקש אביו לקחת את זלמן יחד איתו לאדמו"ר הזקן, אך זלמן לא הסכים להצטרף לאביו.
האבא לא רצה לצער את אדמו"ר הזקן ולכן לא סיפר לרבי כי בנו ירד מדרך התורה והמצוות. אולם לאחר שאדמו"ר הזקן בעצמו פנה אליו, באחת הפעמים שנכנס ליחידות, ושאלו, מדוע אין הבן מגיע אליו, הוכרח לגלות כי בנו ירד מדרך הישר.
הנסיעה לרבי[עריכה]
לאחר זמן העתיקה משפחת וועלקעס את מקום מגוריה ועברה לדוברובנה. בעת שהתגוררו שם הסכים הבן זלמן לבוא אל אדמו"ר הזקן. האב נסע מיד עם בנו לרבי. לא ארך הזמן והבן נכנס ליחידות.
ביחידות דיבר אליו אדמו"ר הזקן דברי כיבושין. בעקבות דבריו של הרבי, כבר בעמדו ביחידות נהפך לאיש אחר לגמרי.
מאז שב בתשובה שלימה בכל לבו ונפשו, והפך לחסיד ומקושר לאדמו"ר הזקן.
בעל צדקה גדול[עריכה]
עשיר גדול היה וממון רב פיזר לצדקה. מספרים כי על שולחנו היו מונחים כל העת שלוש תיבות ובהם מטבעות רבים:
בתיבה הראשונה היו מונחות מטבעות זהב, בשנייה מטבעות כסף ובשלישית מטבעות נחושת. כאשר היה בא איש עני לביתו בכדי לבקש ממנו צדקה, היה מעריך בדעתו לאיזה נדבה ראוי אם של זהב כסף או נחושת, ואז היה מכניס את ידו לתיבה המתאימה וכמה שהיה נתפס בידו היה נותן את מלוא החופן בשלימות לעני.
מפורסם היה ר' זלמן מדוברובנה כבעל צדקה גדול, ולכן ר' פנחס רייזעס משקלוב מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, שהיה גם הוא בעל צדקה, נסע אליו ללמוד ממנו סדר במעשה הצדקה. כאשר ראה ר' פנחס כיצד נותן ר' זלמן מלוא החופן מטבעות, החל אף הוא לעשות כך, וכל אימת שנכנס אליו עני, נתן לו חופן מטבעות.
ובכל זאת אמר ר' פנחס לאדמו"ר הזקן, כי רבי זלמן מדוברובנה גדול ממנו במצות הצדקה. וכך הסביר את גדולתו של ר' זלמן: "הפרש אחד יש ביני ובין ר' זלמן. ר' זלמן אינו פותח את היד להביט כמה מטבעות יש שם, ואילו אני, הגם שאני נותן הכל לעני, אני פותח את היד להביט כמה יש שם".
מקושר לאדמו"ר האמצעי[עריכה]
בכ"ד טבת תקע"ג הסתלק אדמו"ר הזקן. ובשבועות שלאחר מכן ביקש אדמו"ר האמצעי לדאוג לקבץ את דמי המעמד אליו. לתפקיד החשוב הזה מינה שניים מגדולי החסידים שכאמור היו בעלי צדקה גדולים, הלא הם החסידים הנ"ל - ר' זלמן מדוברובנה ור' פנחס רייזעס.
באגרת קודש מחודש שבט תקע"ג כותב להם אדמו"ר האמצעי:
"והנה אהוביי אחיי ורעיי, ידידיי ר' פנחס ור' זלמן מדובראוונע, לדרוש ולחקור אצל כל השד"ר אולי נמצא בידם אף מעט מזעיר ממעות מעמד הקדום, ובפרט אצל ידידי.. אשר שמעתי שיש בידו סך זה, ומסתמא ישתדלו ככל אשר יוכלו.. דברי ידידכם, הנאמן בבריתכם כל הימים מלב ונפש ממש".
בבית רבי מסופר כי לאחר פטירת אדמו"ר הזקן היה רבי זלמן מדוברובנה מקושר לבנו אדמו"ר האמצעי וכמה פעמים התאכסנו בביתו רבותינו.
קודם פטירתו כתב פ"נ לאדמו"ר האמצעי ושם כתב שאדמו"ר יעורר רחמים רבים עליו שיזכה להיכנס לגיהנום תיכף אחר פטירתו. ולאחר פטירתו בצוואתו מצאו כתוב שאין לו שום דבר במה להישען ליום הדין כי אם על כח אדמו"ר ועל כח הצדקה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- " ר' זלמן מדוברובנה" 'התמים' גליון (?)
- Derher Reb Zalman of Dubrovna א חסידישע דערהער
(אנגלית)
