פרשת שלח לך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרה כאמור באולם)
מ (הגהה)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 2: שורה 2:


==הפרשה בקצרה==
==הפרשה בקצרה==
*'''ראשון''' - אנו מוצאים את בני ישראל במרחק שלושה ימים מהארץ המובטחת - ארץ ישראל, ואז ביקש העם לשלוח מרגלים כדי לבדוק את הארץ אליה פניהם מועדות. משה השיב להם שאין צורך בכך, כיון ש[[הקב"ה]] הבטיח להם שהארץ טובה, אך ה' נתן רשות לשלוח את המרגלים לארץ. [[רש"י]] כותב שלא במקרה נכתבה הפרשה מיד לאחר פרשיית לשון הרע שנאמרה בפרשה הקודמת (בהעלותך), וזאת על מנת להזהיר את המרגלים שלא לחזור על הטעות. אך בעקבות מעשי המרגלים ועם ישראל, היה על העם כולו להסתובב במדבר במשך ארבעים שנה לפני שנכנסו לארץ ישראל.  
*'''ראשון''' - אנו מוצאים את בני ישראל במרחק שלושה ימים מהארץ המובטחת - [[ארץ ישראל]], ואז ביקש העם לשלוח [[מרגלים]] כדי לבדוק את הארץ אליה פניהם מועדות. [[משה]] השיב להם שאין צורך בכך, כיון ש[[הקב"ה]] הבטיח להם שהארץ טובה, אך ה' נתן רשות לשלוח את המרגלים לארץ. [[רש"י]] כותב שלא במקרה נכתבה הפרשה מיד לאחר פרשיית [[לשון הרע]] שנאמרה בפרשה הקודמת ([[בהעלותך]]), וזאת על מנת להזהיר את המרגלים שלא לחזור על הטעות. אך בעקבות מעשי המרגלים ועם ישראל, היה על העם כולו להסתובב במדבר במשך ארבעים שנה לפני שנכנסו לארץ ישראל.  


*'''שני''' - מתחיל עם סיפור ה[[מרגלים]]. הם אכן נכנסו לארץ, וכפי שרש"י מספר, כלב היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, ו[[הקב]] אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה.  
*'''שני''' - מתחיל עם סיפור ה[[מרגלים]]. הם אכן נכנסו לארץ, וכפי שרש"י מספר, כלב היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכן רימון ותאנה וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא שה' ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ו[[דבש]] הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה [[קריעת ים סוף|קרע את ים סוף]] והוריד להם את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל [[תשעה באב]], והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה.  


*'''שלישי''' - כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ממשיכים בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים. בשלב זה מתגלה כבדו ה' בענן וה' שואל את עם ישראל עד מתי ימשיכו בני ישראל לא להאמין לו, גם לאחר כל המופתים שעשה. ה' מציע להרוג את כל העם, ולהקים עם חדש מצאציו של משה, אך משה מצידו אומר כי זה ייראה גרוע בעיני המצריים, ש[[הקב]] הוציא את עם ישראל ממצרים רק על מנת להרוג אותם במדבר. משה מתחנן מ[[הקב]] לסליחה ומחילה, ו[[הקב]] מחליט שהדור הזה לא יכנס לארץ ישראל, אלא יסתובב במדבר ארבעים שנה. הדור כולו למעט כלב ויהושע, ימותו במדבר סיני, כעונש על כך שלא האמינו בה' והאמינו לדברי המרגלים.  
*'''שלישי''' - כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ממשיכים בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת חלב ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים. בשלב זה מתגלה כבדו ה' בענן וה' שואל את עם ישראל עד מתי ימשיכו בני ישראל לא להאמין לו, גם לאחר כל המופתים שעשה. ה' מציע להרוג את כל העם, ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה, אך משה מצידו אומר כי זה ייראה גרוע בעיני המצריים, שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים רק על מנת להרוג אותם במדבר. משה מתחנן מהקב"ה לסליחה ומחילה, והקב"ה מחליט שהדור הזה לא יכנס לארץ ישראל, אלא יסתובב במדבר ארבעים שנה. הדור כולו למעט כלב ויהושע, ימותו במדבר סיני, כעונש על כך שלא האמינו בה' והאמינו לדברי המרגלים.  


*'''רביעי''' - ה' אומר כיצד יתרחש העונש. כל האנשים שנספרו על ידי השקלים, שהינם בני עשרים ועד בני שישים שנה, ימותו במדבר. בעוד הנשים ובני שבט לוי, וכן כלב ויהושע, וכמובן הילדים הקטנים לא ימות, אלא יסתובבו ארבעים שנה ואז יכנסו לארץ המובטחת. עשרת המרגלים שדיברו רע על הארץ, ימותו במיתה משונה. קבוצת אנשים התחרטה על חטאם וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון ש[[הקב]] לא עימם, אך הם לא שהו לאזהרותיו, אך העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.  
*'''רביעי''' - ה' אומר כיצד יתרחש העונש. כל האנשים שנספרו על ידי השקלים, שהינם בני עשרים ועד בני שישים שנה, ימותו במדבר. בעוד הנשים ובני שבט לוי, וכן כלב ויהושע, וכמובן הילדים הקטנים לא ימות, אלא יסתובבו ארבעים שנה ואז יכנסו לארץ המובטחת. עשרת המרגלים שדיברו רע על הארץ, ימותו במיתה משונה. קבוצת אנשים התחרטה על חטאם וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.  


*'''חמישי''' - [[הקב"ה]] ציוה את ההלכות של נסכים של [[יין]] ושמן המגיעים עם כל קרבן.  
*'''חמישי''' - הקב"ה ציוה את ההלכות של נסכים של [[יין]] ו[[שמן]] המגיעים עם כל קרבן.  


*'''שישי''' - התורה ממשיכה עם מצוות פרטיות. התורה נותנת את המצוה להפרשי חלה, שהינה אחת משלושת המצוות השמורות לנשים (ביחד עם הדלקת הנר ונידה). לאחר מכן נותנת התורה ציווי למקרה של עשיית עבירה על ידי הקהילה כולה, בעקבות טעות של הרבנים וראשי העדה, כאשר התיקון הוא הבאת קרן, ובכך יכפר ה' על החטא.  
*'''שישי''' - התורה ממשיכה עם מצוות פרטיות. התורה נותנת את המצוה ל[[הפרשת חלה]], שהינה אחת משלושת המצוות השמורות לנשים (ביחד עם הדלקת הנר ונידה). לאחר מכן נותנת התורה ציווי למקרה של עשיית עבירה על ידי הקהילה כולה, בעקבות טעות של הרבנים וראשי העדה, כאשר התיקון הוא הבאת קרבן, ובכך יכפר ה' על החטא.  


*'''שביעי''' - התורה נותנת את האפשרות לכפרה על עבירה שנעשתה על ידי יחיד בשגגה וכן במזיד. התורה מספרת על יהודי שנמצא מקושש עצים בשבת. [[רש"י]] כותב שהייתה זו השבת השניה לאחר שניתן הציווי על שמירת שבת, ומכאן שרק שבת אחת נשמרה כהלכתה על ידי כל בני ישראל. על כך אומרת הגמרא שבאם ישמרו כל בני ישראל שתי שבתות כהלכלן, מיד יגיע משיח. הנושא האחרון בפרשתנו הוא הציווי של לבישת ה[[ציצית]] על ארבעת כנפות הבגד.
*'''שביעי''' - התורה נותנת את האפשרות לכפרה על עבירה שנעשתה על ידי יחיד בשגגה וכן במזיד. התורה מספרת על יהודי שנמצא מקושש עצים בשבת. [[רש"י]] כותב שהייתה זו השבת השניה לאחר שניתן הציווי על שמירת שבת, ומכאן שרק שבת אחת נשמרה כהלכתה על ידי כל בני ישראל. על כך אומרת הגמרא שבאם ישמרו כל בני ישראל שתי שבתות כהלכלן, מיד יגיע משיח. הנושא האחרון בפרשתנו הוא הציווי של עשיית [[ציצית]] על ארבעת כנפות הבגד.
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/shlach לקוטי שיחות פרשיות - פרשת שלח] {{מפתח}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=129 רעיונות ל'פרשת שלח לך'] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=129 רעיונות ל'פרשת שלח לך'] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=129&article=519 טקסט 'פרשת שלח לך' עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=129&article=519 טקסט 'פרשת שלח לך' עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=591 פרשת שלח לך בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=591 פרשת שלח לך בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
{{הערות שוליים}}
 
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]
[[קטגוריה:חומש במדבר|4]]
[[קטגוריה:חומש במדבר|4]]

גרסה אחרונה מ־17:30, 15 ביוני 2023

פרשת שלח לך היא הפרשה הרביעית בספר במדבר (מפרק י"ג פסוק א' עד פרק ט"ו פסוק מ"א).

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ראשון - אנו מוצאים את בני ישראל במרחק שלושה ימים מהארץ המובטחת - ארץ ישראל, ואז ביקש העם לשלוח מרגלים כדי לבדוק את הארץ אליה פניהם מועדות. משה השיב להם שאין צורך בכך, כיון שהקב"ה הבטיח להם שהארץ טובה, אך ה' נתן רשות לשלוח את המרגלים לארץ. רש"י כותב שלא במקרה נכתבה הפרשה מיד לאחר פרשיית לשון הרע שנאמרה בפרשה הקודמת (בהעלותך), וזאת על מנת להזהיר את המרגלים שלא לחזור על הטעות. אך בעקבות מעשי המרגלים ועם ישראל, היה על העם כולו להסתובב במדבר במשך ארבעים שנה לפני שנכנסו לארץ ישראל.
  • שני - מתחיל עם סיפור המרגלים. הם אכן נכנסו לארץ, וכפי שרש"י מספר, כלב היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי האבות על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכן רימון ותאנה וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא שה' ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת חלב ודבש הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה קרע את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן בית המקדש הראשון והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה.
  • שלישי - כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ממשיכים בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת חלב ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים. בשלב זה מתגלה כבדו ה' בענן וה' שואל את עם ישראל עד מתי ימשיכו בני ישראל לא להאמין לו, גם לאחר כל המופתים שעשה. ה' מציע להרוג את כל העם, ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה, אך משה מצידו אומר כי זה ייראה גרוע בעיני המצריים, שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים רק על מנת להרוג אותם במדבר. משה מתחנן מהקב"ה לסליחה ומחילה, והקב"ה מחליט שהדור הזה לא יכנס לארץ ישראל, אלא יסתובב במדבר ארבעים שנה. הדור כולו למעט כלב ויהושע, ימותו במדבר סיני, כעונש על כך שלא האמינו בה' והאמינו לדברי המרגלים.
  • רביעי - ה' אומר כיצד יתרחש העונש. כל האנשים שנספרו על ידי השקלים, שהינם בני עשרים ועד בני שישים שנה, ימותו במדבר. בעוד הנשים ובני שבט לוי, וכן כלב ויהושע, וכמובן הילדים הקטנים לא ימות, אלא יסתובבו ארבעים שנה ואז יכנסו לארץ המובטחת. עשרת המרגלים שדיברו רע על הארץ, ימותו במיתה משונה. קבוצת אנשים התחרטה על חטאם וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.
  • חמישי - הקב"ה ציוה את ההלכות של נסכים של יין ושמן המגיעים עם כל קרבן.
  • שישי - התורה ממשיכה עם מצוות פרטיות. התורה נותנת את המצוה להפרשת חלה, שהינה אחת משלושת המצוות השמורות לנשים (ביחד עם הדלקת הנר ונידה). לאחר מכן נותנת התורה ציווי למקרה של עשיית עבירה על ידי הקהילה כולה, בעקבות טעות של הרבנים וראשי העדה, כאשר התיקון הוא הבאת קרבן, ובכך יכפר ה' על החטא.
  • שביעי - התורה נותנת את האפשרות לכפרה על עבירה שנעשתה על ידי יחיד בשגגה וכן במזיד. התורה מספרת על יהודי שנמצא מקושש עצים בשבת. רש"י כותב שהייתה זו השבת השניה לאחר שניתן הציווי על שמירת שבת, ומכאן שרק שבת אחת נשמרה כהלכתה על ידי כל בני ישראל. על כך אומרת הגמרא שבאם ישמרו כל בני ישראל שתי שבתות כהלכלן, מיד יגיע משיח. הנושא האחרון בפרשתנו הוא הציווי של עשיית ציצית על ארבעת כנפות הבגד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]