טעמים נקודות תגין אותיות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טעמים נקודות [[תגים|תגין]] [[אותיות]]''' (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת [[אותיות]] התורה. | '''טעמים נקודות [[תגים|תגין]] [[אותיות]]''' (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת [[אותיות]] התורה. | ||
==מקור המושג== | |||
בשער טנת"א שבעץ חיים{{הערה|היכל א"ק שער חמישי.}} מבאר הרח"ו, שכל בחינת "אדם"{{הערה|(הן אצילות שנקראת 'אדם', הן דרגת 'אדם קדמון', וכן כללות ופרטות סדר ההשתלשלות - כל דרגת "אדם" עליה מדברים.}} הרי היא כלולה מארבעה שמות הוי'{{הערה|[[שם ע"ב]], [[שם ס"ג]], [[שם מ"ה]] ו[[שם ב"ן]].}}, הנרמזים בארבעת הפרטים שבכתיבת אותיות התורה: | |||
'''טעמים''' הם הנשמה (כתר), '''נקודות''' הן הרוח (חכמה), '''תגים''' הם הנפש המלובשת בדם (בינה), '''ואותיות''' הן האיברים. | |||
האר"י ז"ל מבסס את הביאור על הנאמר בספר יצירה, שהקב"ה ברא את העולם ע"י ל"ב נתיבות חכמה: עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}, ועשרים ושתים האותיות נחלקות לשלוש דרגות כלליות: שלוש אימות{{הערה|אמהות לכל האותיות - אמ"ש.}}, שבע כפולות{{הערה|האותיות המקבלות דגש - בג"ד כפר"ת.}}, וי"ב הפשוטות{{הערה|האותיות ה"רגילות": ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק.}}. | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
בחסידות מבואר כי ארבע דרגות אלו הם כנגד הספירות. שהטעמים הם כנגד ספירת ה[[חכמה]], נקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], התגין הם כנגד ה[[מידות]], וה[[אותיות]] הם כנגד ספירת ה[[מלכות]]. לפעמים מבואר כי [[טעמים]] הוא כנגד ספירת ה[[כתר]], ו[[נקודות]] הם כנגד ספירת ה[[חכמה]]. | בחסידות מבואר כי ארבע דרגות אלו הם כנגד הספירות. שהטעמים הם כנגד ספירת ה[[חכמה]], נקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], התגין הם כנגד ה[[מידות]], וה[[אותיות]] הם כנגד ספירת ה[[מלכות]]. לפעמים מבואר כי [[טעמים]] הוא כנגד ספירת ה[[כתר]], ו[[נקודות]] הם כנגד ספירת ה[[חכמה]]. | ||
| שורה 11: | שורה 15: | ||
ארבעת דרגות של טנת"א מתגלות רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]]. שתמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]], וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות, וגם הטעמים ונקודות והתגין כולם אינם באים לידי גילוי ב[[תורה שבעל פה]]. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. | ארבעת דרגות של טנת"א מתגלות רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]]. שתמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]], וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות, וגם הטעמים ונקודות והתגין כולם אינם באים לידי גילוי ב[[תורה שבעל פה]]. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | |||
גרסה מ־23:42, 6 ביוני 2023
טעמים נקודות תגין אותיות (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת אותיות התורה.
מקור המושג
בשער טנת"א שבעץ חיים[1] מבאר הרח"ו, שכל בחינת "אדם"[2] הרי היא כלולה מארבעה שמות הוי'[3], הנרמזים בארבעת הפרטים שבכתיבת אותיות התורה: טעמים הם הנשמה (כתר), נקודות הן הרוח (חכמה), תגים הם הנפש המלובשת בדם (בינה), ואותיות הן האיברים.
האר"י ז"ל מבסס את הביאור על הנאמר בספר יצירה, שהקב"ה ברא את העולם ע"י ל"ב נתיבות חכמה: עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות[4], ועשרים ושתים האותיות נחלקות לשלוש דרגות כלליות: שלוש אימות[5], שבע כפולות[6], וי"ב הפשוטות[7].
בתורת החסידות
בחסידות מבואר כי ארבע דרגות אלו הם כנגד הספירות. שהטעמים הם כנגד ספירת החכמה, נקודות הם כנגד ספירת הבינה, התגין הם כנגד המידות, והאותיות הם כנגד ספירת המלכות. לפעמים מבואר כי טעמים הוא כנגד ספירת הכתר, ונקודות הם כנגד ספירת החכמה.
מבואר שטעמים הם כנגד ספירת החכמה. שטעמי התורה הם בחינת התענוג שבחכמה שבתורה, שהוא כענין השיר והניגון.
מובא בזוהר הקדוש כי האותיות נקראים סוס והנקודות נקראות רסן.
ארבעת דרגות של טנת"א מתגלות רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. שתמונת האותיות של התורה הם הלכה למשה מסיני, וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות, וגם הטעמים ונקודות והתגין כולם אינם באים לידי גילוי בתורה שבעל פה. והם נקראין בבחינת עלמין סתימין דלא אתגליין שאינם באים לידי גילוי.
הערות שוליים
- ↑ היכל א"ק שער חמישי.
- ↑ (הן אצילות שנקראת 'אדם', הן דרגת 'אדם קדמון', וכן כללות ופרטות סדר ההשתלשלות - כל דרגת "אדם" עליה מדברים.
- ↑ שם ע"ב, שם ס"ג, שם מ"ה ושם ב"ן.
- ↑ קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.
- ↑ אמהות לכל האותיות - אמ"ש.
- ↑ האותיות המקבלות דגש - בג"ד כפר"ת.
- ↑ האותיות ה"רגילות": ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק.