יוסף חיים מנקין: הבדלים בין גרסאות בדף
(רוב מוחלט של הפרטים כאן שאובים מתוך הראיון איתו בשבועון בית משיח) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף מנקין.png|ממוזער|ר' יוסף מנקין]] | |||
ר' '''יוסף חיים מנקין''' ([[תרע"א]]-[[י"א סיון]] [[תשס"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ירא שמים, ידיד קרוב של חסידי חב"ד ב[[מוסקבה]]. | ר' '''יוסף חיים מנקין''' ([[תרע"א]]-[[י"א סיון]] [[תשס"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ירא שמים, ידיד קרוב של חסידי חב"ד ב[[מוסקבה]]. | ||
שורה 4: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[לודז']] שב[[פולין]] לאביו הרב [[פתחיה מנקין]] ולאמו מרת רחל. | נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[לודז']] שב[[פולין]] לאביו הרב [[פתחיה מנקין]] ולאמו מרת רחל. | ||
כילד, עברה המשפחה להתגורר בעיירות שונות ברוסיה בהן כיהן האבא כרב: דשקובקה (ליד מוהילב), קניאז'יץ, קרוצ'ה, וסעננא. | כילד, עברה המשפחה להתגורר בעיירות שונות ברוסיה בהן כיהן האבא כרב: דשקובקה (ליד [[מוהילב]]), קניאז'יץ, קרוצ'ה, וסעננא. | ||
על אף שאביו למד ב[[תומכי תמימים]] במשך שנה, וכיהן כרב בעיירה של חסידי חב"ד והיה לידיד קרוב של חסידי חב"ד ורבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד, הוא עצמו לא היה חב"דניק במובן הרגיל של המילה, וכך ר' יוסף חיים עצמו גדל, כשמצד אחד לא ראה את עצמו כחב"דניק, ועם זאת גדל בקרב חסידי חב"ד והיה קרוב מאוד אליהם. | על אף שאביו למד ב[[תומכי תמימים]] במשך שנה, וכיהן כרב בעיירה של חסידי חב"ד והיה לידיד קרוב של חסידי חב"ד ורבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד, הוא עצמו לא היה חב"דניק במובן הרגיל של המילה, וכך ר' יוסף חיים עצמו גדל, כשמצד אחד לא ראה את עצמו כחב"דניק, ועם זאת גדל בקרב חסידי חב"ד והיה קרוב מאוד אליהם. | ||
בתקופה בה כיהן אביו כרב בסענע, התגורר במשך שלוש שנים בביתו של הרב החב"די הרב גרשון קרוליק במוהילוב, אצלו גם למד שחיטה ובדיקה והכיר את מנהגי חב"ד. | בתקופה בה כיהן אביו כרב בסענע, התגורר במשך שלוש שנים בביתו של הרב החב"די הרב [[גרשון קרוליק]] במוהילוב, אצלו גם למד שחיטה ובדיקה והכיר את מנהגי חב"ד. | ||
לקראת ראש השנה [[תר"צ]], כשהשלים את לימודי השחיטה והיה בגיל 18, נסע ל[[מוסקבה]]. | לקראת ראש השנה [[תר"צ]], כשהשלים את לימודי השחיטה והיה בגיל 18, נסע ל[[מוסקבה]]. | ||
בצעד של אצילות נפש, כאשר הצליח להשיג אשרת עליה לארץ הקודש ( | בצעד של אצילות נפש, כאשר הצליח להשיג אשרת עליה לארץ הקודש ([[סרטיפיקט]]), העניק אותו לאחיו הצעיר, הרב [[משה צבי נריה]], וכיון שידע שאחיו לא יסכים לנסוע על חשבונו, טען בפניו שזוהי אשרה שנשלחה עבורו{{הערה|עדות בתו מלכה בן נון בפרוייקט 'מדור לדור' של משרד החינוך.}}. | ||
במשך ארבע שנים חי את חיי המחתרת עם החסידים ברוסיה, ובשנת [[תרצ"ד]] נאסר והוגלה למחנה עבודה, וכעבור זמן הגיעו למחנה זה גם הרב [[משה מדליה]] (רבה של [[רוסטוב]]) הרב דוד לאבאק | במשך ארבע שנים חי את חיי המחתרת עם החסידים ברוסיה, ובשנת [[תרצ"ד]] נאסר והוגלה למחנה עבודה, וכעבור זמן הגיעו למחנה זה גם הרב [[משה מדליה]] (רבה של [[רוסטוב]]) והגיסים הרב [[דוד לאבאק]] והרב [[מרדכי אהרון פרידמן]], והוא השתדל ככל יכולתו לעזור ולסייע להם. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] שוחרר וחזר ל[[מוסקבה]], אך בשל הרדיפות של המשטרה החשאית, מידרו אותו החסידים כיון שידעו שמתקיים אחריו מעקב הדוק. | בשנת [[תרצ"ז]] שוחרר וחזר ל[[מוסקבה]], אך בשל הרדיפות של המשטרה החשאית, מידרו אותו החסידים כיון שידעו שמתקיים אחריו מעקב הדוק. | ||
שורה 22: | שורה 23: | ||
בשנת [[תש"ז]] הצליח בניסים לעלות עם בני משפחתו לארץ דרך פולין בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', עלה לארץ הקודש ולחם במלחמת השחרור. | בשנת [[תש"ז]] הצליח בניסים לעלות עם בני משפחתו לארץ דרך פולין בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', עלה לארץ הקודש ולחם במלחמת השחרור. | ||
בארץ הקודש התיישב בכפר הרא"ה, סמוך לאחיו הצעיר הרב [[משה צבי נריה]] שייסד במקום את ישיבת בני עקיבא המפורסמת. | בארץ הקודש התיישב בכפר הרא"ה, סמוך לאחיו הצעיר הרב [[משה צבי נריה]] שייסד במקום את [[ישיבת בני עקיבא]] המפורסמת. | ||
לאורך כל שנותיו שמר על קשר קרוב עם חסידי חב"ד שהכיר מרוסיה, והיה נוסע להיפגש עמהם כשעלו לארץ הקודש, וכל העת התעניין אודותם. | לאורך כל שנותיו שמר על קשר קרוב עם חסידי חב"ד שהכיר מרוסיה, והיה נוסע להיפגש עמהם כשעלו לארץ הקודש, וכל העת התעניין אודותם{{הערה|אודות רוב הפרטים דלעיל, ראו בשבועון בית משיח גליון 422, ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר.}}. | ||
נפטר בשיבה טובה ב[[י"א סיון]] [[תשס"ג]] בגיל 93. | נפטר בשיבה טובה ב[[י"א סיון]] [[תשס"ג]] בגיל 93. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, [[משה צבי נריה]] מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה | |||
*בתו מרת מלכה, רעיית ר' אלחנן בן נון - ממייסדי היישובים אלון שבות ושילה | *בתו מרת מלכה, רעיית ר' אלחנן בן נון - ממייסדי היישובים אלון שבות ושילה | ||
שורה 34: | שורה 36: | ||
*'''70 שנה אני אוצר זכרונות מחסידי חב"ד''', ראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 422 עמוד 24 | *'''70 שנה אני אוצר זכרונות מחסידי חב"ד''', ראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 422 עמוד 24 | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מנקין, יוסף חיים}} | {{מיון רגיל:מנקין, יוסף חיים}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]] |
גרסה אחרונה מ־08:18, 1 ביוני 2023
ר' יוסף חיים מנקין (תרע"א-י"א סיון תשס"ג) היה שוחט ובודק ירא שמים, ידיד קרוב של חסידי חב"ד במוסקבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"א בלודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין ולאמו מרת רחל.
כילד, עברה המשפחה להתגורר בעיירות שונות ברוסיה בהן כיהן האבא כרב: דשקובקה (ליד מוהילב), קניאז'יץ, קרוצ'ה, וסעננא.
על אף שאביו למד בתומכי תמימים במשך שנה, וכיהן כרב בעיירה של חסידי חב"ד והיה לידיד קרוב של חסידי חב"ד ורבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד, הוא עצמו לא היה חב"דניק במובן הרגיל של המילה, וכך ר' יוסף חיים עצמו גדל, כשמצד אחד לא ראה את עצמו כחב"דניק, ועם זאת גדל בקרב חסידי חב"ד והיה קרוב מאוד אליהם.
בתקופה בה כיהן אביו כרב בסענע, התגורר במשך שלוש שנים בביתו של הרב החב"די הרב גרשון קרוליק במוהילוב, אצלו גם למד שחיטה ובדיקה והכיר את מנהגי חב"ד.
לקראת ראש השנה תר"צ, כשהשלים את לימודי השחיטה והיה בגיל 18, נסע למוסקבה.
בצעד של אצילות נפש, כאשר הצליח להשיג אשרת עליה לארץ הקודש (סרטיפיקט), העניק אותו לאחיו הצעיר, הרב משה צבי נריה, וכיון שידע שאחיו לא יסכים לנסוע על חשבונו, טען בפניו שזוהי אשרה שנשלחה עבורו[1].
במשך ארבע שנים חי את חיי המחתרת עם החסידים ברוסיה, ובשנת תרצ"ד נאסר והוגלה למחנה עבודה, וכעבור זמן הגיעו למחנה זה גם הרב משה מדליה (רבה של רוסטוב) והגיסים הרב דוד לאבאק והרב מרדכי אהרון פרידמן, והוא השתדל ככל יכולתו לעזור ולסייע להם.
בשנת תרצ"ז שוחרר וחזר למוסקבה, אך בשל הרדיפות של המשטרה החשאית, מידרו אותו החסידים כיון שידעו שמתקיים אחריו מעקב הדוק.
בשנת תש"א הוגלה שוב לשלוש שנים, ובמחנות העבודה הכיר את רעייתו מרת ברכה בת ר' דוד קורנפיין מפולין, שם גם נולדה בתם הגדולה.
בשנת תש"ז הצליח בניסים לעלות עם בני משפחתו לארץ דרך פולין בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', עלה לארץ הקודש ולחם במלחמת השחרור.
בארץ הקודש התיישב בכפר הרא"ה, סמוך לאחיו הצעיר הרב משה צבי נריה שייסד במקום את ישיבת בני עקיבא המפורסמת.
לאורך כל שנותיו שמר על קשר קרוב עם חסידי חב"ד שהכיר מרוסיה, והיה נוסע להיפגש עמהם כשעלו לארץ הקודש, וכל העת התעניין אודותם[2].
נפטר בשיבה טובה בי"א סיון תשס"ג בגיל 93.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, משה צבי נריה מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה
- בתו מרת מלכה, רעיית ר' אלחנן בן נון - ממייסדי היישובים אלון שבות ושילה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 70 שנה אני אוצר זכרונות מחסידי חב"ד, ראיון לשבועון בית משיח, גליון 422 עמוד 24