מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ'): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[אילת]] ב[[ח' אב]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] ואמו מרת צפורה פייגא, ששימשו באותה תקופה כשלוחי הרבי בעיר. | נולד ב[[אילת]] ב[[ח' אב]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] ואמו מרת צפורה פייגא, ששימשו באותה תקופה כשלוחי הרבי בעיר. | ||
בגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | בגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובישיבה גדולה למד בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
בשנת [[תשס"ג]] יצא לשליחות הרבי לעיר [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. | התחתן עם פנינה בת הרב [[שמואל שנור]] מרבני חב"ד ב[[מגדל העמק]]. | ||
===התפתחות השליחות=== | |||
בשנת [[תשס"ג]] יצא לשליחות הרבי לעיר [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. בראשית דרכו ביסס את מנייני התפילות בבית הכנסת. הרב והרבנית גליצנשטיין פתחו שיעורי תורה ונקט בעוד צעדים להרחבת מעגל הפעילות היהודית-חסידית בצ'רנוביץ'. | |||
{{הערה| משה גוטמן, [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf "אש תחת אש"], '''מוסף לעיתון [[המודיע]]''', ערב חג הסוכות תשפ"ג}}. | |||
בשנת [[תשס"ח]] הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות{{הערה|[https://col.org.il/news/33284 צ'רנוביץ: בית הכנסת יוחזר לידי הקהילה {{col}}]}}, ובשנת [[תשע"א]] [[הכנסת ספר תורה|הכניס ספר תורה]] לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים{{הערה|[https://col.org.il/news/64296 היסטוריה בצ'רנוביץ: הכנסת ס"ת למרכז חב"ד המשוחזר] {{col}}}}. | בשנת [[תשס"ח]] הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות{{הערה|[https://col.org.il/news/33284 צ'רנוביץ: בית הכנסת יוחזר לידי הקהילה {{col}}]}}, ובשנת [[תשע"א]] [[הכנסת ספר תורה|הכניס ספר תורה]] לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים{{הערה|[https://col.org.il/news/64296 היסטוריה בצ'רנוביץ: הכנסת ס"ת למרכז חב"ד המשוחזר] {{col}}}}. | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
ב[[חודש תמוז]] [[תשע"ט]] חשף הרב גליצנשטיין את מצבתו של החסיד ר' [[הירשל רבינוביץ']]{{הערה|[https://col.org.il/news/119688 חשיפה: אותרה מצבת איש מסירות הנפש ר' הירשל רבינוביץ {{col}}]}}. | ב[[חודש תמוז]] [[תשע"ט]] חשף הרב גליצנשטיין את מצבתו של החסיד ר' [[הירשל רבינוביץ']]{{הערה|[https://col.org.il/news/119688 חשיפה: אותרה מצבת איש מסירות הנפש ר' הירשל רבינוביץ {{col}}]}}. | ||
בזמן מלחמת רוסיה-אוקראינה עזב לזמן קצר את העיר ותמונות ילדיו בפתח הבית | ===מלחמת רוסיה אוקראינה=== | ||
בזמן מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל רבות עם פליטים שהגיעו לעירו הרחוקה מאזור הקרבות ובעידודם של הרב [[דוד מונדשיין]] והרב [[שלמה פלס]] מ'אור אבנר' שכרנו מלוניות ומעונות עבור הפליטים. | |||
בתחילת המלחמה קלט את ילדי בית היתומים מז'יטומיר בראשות השליח הרב שלמה וילהלם. ילדי הבית יתומים הגיעו לצ'רנוביץ' ושהו בה כשבוע ימים עד שחצו את הגבול ומשם טסו לארץ הקודש. הרב והרבנית גליצנשטיין סייעו להם בארוחות חמות, לינה מסודרת, ועוד.{{הערה|[https://col.org.il/news/137111 פליטים בצרנוביץ]}}. | |||
בהמשך המלחמה, עזב לזמן קצר את העיר ותמונות ילדיו בפתח הבית התפרסמו בכלי תקשורת רבים. | |||
כיום ממשיך לפעול בעיר עם משפחתו חרף המלחמה. | כיום ממשיך לפעול בעיר עם משפחתו חרף המלחמה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*משה גוטמן, [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf "אש תחת אש"], '''מוסף לעיתון | *משה גוטמן, [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf "אש תחת אש"], '''מוסף לעיתון המודיע''', ערב חג הסוכות תשפ"ג {{PDF|}} | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=958 קריעת ים סוף בצרנוביץ מאמר מיוחד {{שטורעם}}] ט"ז אלול תש"ע | *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=958 קריעת ים סוף בצרנוביץ מאמר מיוחד {{שטורעם}}] ט"ז אלול תש"ע {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}} | ||
*[https://col.org.il/news/137111 תחנת מעבר לגבול - בית חב"ד צ'רנוביץ' | כך זה מתנהל] {{col}} ג' אדר ב ה'תשפ"ב | *[https://col.org.il/news/137111 תחנת מעבר לגבול - בית חב"ד צ'רנוביץ' | כך זה מתנהל] {{col}} ג' אדר ב ה'תשפ"ב | ||
*'''[https://col.org.il/news/144872 המלוכה והמלחמה]''', ראיון מקיף במגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג | *'''[https://col.org.il/news/144872 המלוכה והמלחמה]''', ראיון מקיף במגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג {{PDF|}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־00:44, 22 במאי 2023
המונח "מנחם מענדל גליצנשטיין" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב הישוב מעלה אפרים ורב אזורי בקעת הירדן, ראו מנחם מענדל גליצנשטיין.
הרב מנחם מענדל (מענדי) גליצנשטיין (יליד שנת תשל"ט, 1979) הוא שליח הרבי ורב העיר צ'רנוביץ'[1] שבאוקראינה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באילת בח' אב תשל"ט לאביו הרב ישראל צבי גליצנשטיין ואמו מרת צפורה פייגא, ששימשו באותה תקופה כשלוחי הרבי בעיר.
בגיל 15 נשלח ללמוד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, ובישיבה גדולה למד בישיבת תורת אמת בירושלים, ולקראת שנת הלימודים תשנ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
התחתן עם פנינה בת הרב שמואל שנור מרבני חב"ד במגדל העמק.
התפתחות השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ג יצא לשליחות הרבי לעיר צ'רנוביץ' שבאוקראינה. בראשית דרכו ביסס את מנייני התפילות בבית הכנסת. הרב והרבנית גליצנשטיין פתחו שיעורי תורה ונקט בעוד צעדים להרחבת מעגל הפעילות היהודית-חסידית בצ'רנוביץ'. [2].
בשנת תשס"ח הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות[3], ובשנת תשע"א הכניס ספר תורה לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים[4].
בשנת תשע"ה הקים בעיר מקווה טהרה מפואר.
בחודש אייר תשע"ו חשף את ציונו של האדמו"ר מסטרוז'ניץ[5].
לקראת הבחירות לנשיאות אוקראינה בשנת תשע"ט סגן ראש ממשלת אוקראינה הגיע לביקור במרכז חב"ד בראשותו של הרב גליצנשטיין[6].
בחודש תמוז תשע"ט חשף הרב גליצנשטיין את מצבתו של החסיד ר' הירשל רבינוביץ'[7].
מלחמת רוסיה אוקראינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל רבות עם פליטים שהגיעו לעירו הרחוקה מאזור הקרבות ובעידודם של הרב דוד מונדשיין והרב שלמה פלס מ'אור אבנר' שכרנו מלוניות ומעונות עבור הפליטים.
בתחילת המלחמה קלט את ילדי בית היתומים מז'יטומיר בראשות השליח הרב שלמה וילהלם. ילדי הבית יתומים הגיעו לצ'רנוביץ' ושהו בה כשבוע ימים עד שחצו את הגבול ומשם טסו לארץ הקודש. הרב והרבנית גליצנשטיין סייעו להם בארוחות חמות, לינה מסודרת, ועוד.[8]. בהמשך המלחמה, עזב לזמן קצר את העיר ותמונות ילדיו בפתח הבית התפרסמו בכלי תקשורת רבים. כיום ממשיך לפעול בעיר עם משפחתו חרף המלחמה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משה גוטמן, "אש תחת אש", מוסף לעיתון המודיע, ערב חג הסוכות תשפ"ג
- קריעת ים סוף בצרנוביץ מאמר מיוחד
ט"ז אלול תש"ע (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג) - תחנת מעבר לגבול - בית חב"ד צ'רנוביץ' | כך זה מתנהל
ג' אדר ב ה'תשפ"ב - המלוכה והמלחמה, ראיון מקיף במגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח גיליון מספר 1302 עמוד 32
הערות שוליים
- ↑ נמצאת במחוז 'בוקובינה'.
- ↑ משה גוטמן, "אש תחת אש", מוסף לעיתון המודיע, ערב חג הסוכות תשפ"ג
- ↑ צ'רנוביץ: בית הכנסת יוחזר לידי הקהילה
- ↑ היסטוריה בצ'רנוביץ: הכנסת ס"ת למרכז חב"ד המשוחזר
- ↑ לאחר 70 שנה: התגלה קברו של האדמו"ר מסטרוז'ניץ זצ"ל
- ↑ צ'רנוביץ': סגן רוה"מ הפתיע והגיע לביקור במרכז חב"ד
- ↑ חשיפה: אותרה מצבת איש מסירות הנפש ר' הירשל רבינוביץ
- ↑ פליטים בצרנוביץ