כד יתבין ישראל (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הפיוט '''"כד יתבין ישראל"''' הינו לחן מפורסם המושר בקרב | הפיוט '''"כד יתבין ישראל"''' הינו לחן מפורסם המושר בקרב [[ליטאים]] וחסידים מחצרות [[פולין]] בחגים הקשורים עם התורה, כגון חג השבועות, שמיני עצרת ושמחת תורה. | ||
תוכן הפיוט הוא ש[[הקב"ה]] משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה. | תוכן הפיוט הוא ש[[הקב"ה]] משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה. | ||
מקור | מקור הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן [[הגר"א]]. הלחן המפורסם לפיוט חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]]. | ||
==מקור המילין והלחן== | |||
מילות הניגון מבוססות על מאמר הזהר{{הערה|זהר חלק ג, ויקרא כב, א.}}: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא". | |||
הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל". | |||
הלחן המוכר חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]], לרגל סיום הש"ס שנערך בישיבתו - ישיבת חכמי לובלין, בשנת [[תרצ"א]]. | |||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"ב, הגיע ר' [[אברהם לידר]] מכפר חב"ד בפעם הראשונה לבקר בחצר [[הרבי]]. | לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"ב, הגיע ר' [[אברהם לידר]] מכפר חב"ד בפעם הראשונה לבקר בחצר [[הרבי]]. | ||
כפי שנהג הרבי פעמים רבות, התבקשו האורחים להביא "מזמרת הארץ", ולנגן בפני הרבי ניגונים מארץ ישראל. במהלך החודש בעת ההתוועדויות כובד ר' אברהם פעמים לנגן 'מזמרת הארץ', בפעם הראשונה הוא ניגן את | כפי שנהג הרבי פעמים רבות, התבקשו האורחים להביא "מזמרת הארץ"{{הערה|במקור, הכוונה היא, לפירות מובחרים. אמנם הרבי השתמש בלשון זו, על דרך ה[[צחות]] במשמעות זמרה - ושירה}}, ולנגן בפני הרבי [[ניגונים]] מארץ ישראל. במהלך החודש בעת ההתוועדויות כובד ר' אברהם פעמים לנגן 'מזמרת הארץ', בפעם הראשונה הוא ניגן את [[ניגון הושיעה את עמך]], והרבי עודד בתנועות נמרצות, ובפעם השניה ניגן את הניגון "כד יתבין ישראל". | ||
חסידים מספרים, כי בשונה מהניגון "הושיעה את עמך", לא | חסידים מספרים, כי בשונה מהניגון "הושיעה את עמך", לא הייתה ניכרת שביעות רצון על פני הרבי בעת שניגן ניגון זה. | ||
בתחילת [[התוועדות]] [[צאתכם לשלום]] שהתקיימה בסיומו של [[חודש תשרי]] תשכ"ב{{הערה|שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי תשכ"ב. [[תורת מנחם]] חל"ב עמ' 163.}}, ציוה עליו הרבי שיחזור וילמד את הקהל את הניגון. ואף על פי כן, כשהקהל סיים לנגן את הניגון, הורה הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה את עמך". ואכן מאז ואילך לא ניגנו פעמים נוספות ניגון זה במחיצת הרבי. | בתחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[צאתכם לשלום]] שהתקיימה בסיומו של [[חודש תשרי]] תשכ"ב{{הערה|שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט [[תשרי]] תשכ"ב. [[תורת מנחם]] חל"ב עמ' 163.}}, ציוה עליו הרבי שיחזור וילמד את הקהל את הניגון. ואף על פי כן, כשהקהל סיים לנגן את הניגון, הורה הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה את עמך". ואכן מאז ואילך לא ניגנו פעמים נוספות ניגון זה במחיצת הרבי. | ||
== | ==מילות הניגון== | ||
{{ציטוט|מרכאות=לא| | {{ציטוט|מרכאות=לא| | ||
|תוכן='''כד יתבין ישראל ועוסקין בשמחת תורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה''': | |תוכן='''כד יתבין ישראל ועוסקין בשמחת תורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה''': | ||
| שורה 20: | שורה 27: | ||
{{ציטוט|מרכאות=לא| | {{ציטוט|מרכאות=לא| | ||
|תוכן= | |תוכן= תרגום מ[[ארמית]] = כאשר יושבים [[בני ישראל|ישראל]] ועוסקים בשמחת ה[[תורה]], [[הקב"ה]] אומר לפמלייתו: | ||
::'ראו את בני חביבי שזונחים את עיסוקיהם הפרטיים, ומתעסקים בשמחה שלי'.}} | ::'ראו את בני חביבי שזונחים את עיסוקיהם הפרטיים, ומתעסקים בשמחה שלי'.}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | *[[ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_45.html האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]] | |||
גרסה מ־10:54, 19 במאי 2023
הפיוט "כד יתבין ישראל" הינו לחן מפורסם המושר בקרב ליטאים וחסידים מחצרות פולין בחגים הקשורים עם התורה, כגון חג השבועות, שמיני עצרת ושמחת תורה.
תוכן הפיוט הוא שהקב"ה משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה.
מקור הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן הגר"א. הלחן המפורסם לפיוט חובר ע"י רבי מאיר שפירא מלובלין.
מקור המילין והלחן
מילות הניגון מבוססות על מאמר הזהר[1]: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".
הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל".
הלחן המוכר חובר ע"י רבי מאיר שפירא מלובלין, לרגל סיום הש"ס שנערך בישיבתו - ישיבת חכמי לובלין, בשנת תרצ"א.
אצל הרבי
לקראת חודש תשרי תשכ"ב, הגיע ר' אברהם לידר מכפר חב"ד בפעם הראשונה לבקר בחצר הרבי.
כפי שנהג הרבי פעמים רבות, התבקשו האורחים להביא "מזמרת הארץ"[2], ולנגן בפני הרבי ניגונים מארץ ישראל. במהלך החודש בעת ההתוועדויות כובד ר' אברהם פעמים לנגן 'מזמרת הארץ', בפעם הראשונה הוא ניגן את ניגון הושיעה את עמך, והרבי עודד בתנועות נמרצות, ובפעם השניה ניגן את הניגון "כד יתבין ישראל".
חסידים מספרים, כי בשונה מהניגון "הושיעה את עמך", לא הייתה ניכרת שביעות רצון על פני הרבי בעת שניגן ניגון זה.
בתחילת התוועדות צאתכם לשלום שהתקיימה בסיומו של חודש תשרי תשכ"ב[3], ציוה עליו הרבי שיחזור וילמד את הקהל את הניגון. ואף על פי כן, כשהקהל סיים לנגן את הניגון, הורה הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה את עמך". ואכן מאז ואילך לא ניגנו פעמים נוספות ניגון זה במחיצת הרבי.
מילות הניגון
כד יתבין ישראל ועוסקין בשמחת תורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה:
- 'חזו בני חביבי דשבקין לטרחא דילהון ומתעסקין בשמחתא דילי'.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו, באתר 'לחלוחית גאולתית'
