אוהל אדמו"ר הרש"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לפני הקבורה, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. | לפני הקבורה, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. | ||
בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' שמואל גוראריה ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור | בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' [[שמואל גוראריה]] ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור מספר שבועות נפטר. לאחריו גר בבית זה רב ליטאי כבן ארבעים שהתנהגותו גם כן הייתה שלא כדבעי. על האזהרה ענה שאינו ירא, ולאחר זמן קצר חלה. בקשוהו עוד הפעם שיעבור מבית זה, וענה שהנהו [[מתנגד]] ואין פחד כבוד הרביים של החסידים עליו. ולאחר מספר שעות נפטר{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד ע' תמד. אשכבתא דרבי}}. | ||
האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה{{הערה|אוצר החסידים רוסיה הסובייטית בערך על ר' [[יעקב זכריה מסקליק]]}}. | האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה{{הערה|אוצר החסידים רוסיה הסובייטית בערך על ר' [[יעקב זכריה מסקליק]]}}. | ||
גרסה מ־12:28, 2 במאי 2023
אוהל אדמו"ר הרש"ב נמצא בעיר רוסטוב. מקומו המקורי של האוהל, בבית העלמין הישן של העיר, נהרס בשנת ת"ש, והחסידים בעיר דאגו מראש להעביר את האוהל למקומו העכשווי.
האוהל הראשון
כאשר הסתלק אדמו"ר הרש"ב קראו גבאי החברא קדישא לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' משה דובער ריבקין, ר' שמואל גוראריה, ר' נתן גוראריה, ר' צבי הירש גוראריה, ר' זלמן הבלין, ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. אדמו"ר הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום[1].
לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב אברהם ברוך פבזנר, הרב אליעזר קרסיק ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בליובאוויטש.
בשל מיקומו של בית השמש בסמוך לציון, ומפאת העובדה שהשמש היה איש גס - מה גם שחלונות ביתו היו גדולים - נגרם צער רב לרבי. אז שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' שמואל גוראריה ואמר לו אשר אביו דורש אשר השמש יעזוב את ביתו. השמש לא הסכים ואף לגלג, וכעבור מספר שבועות נפטר. לאחריו גר בבית זה רב ליטאי כבן ארבעים שהתנהגותו גם כן הייתה שלא כדבעי. על האזהרה ענה שאינו ירא, ולאחר זמן קצר חלה. בקשוהו עוד הפעם שיעבור מבית זה, וענה שהנהו מתנגד ואין פחד כבוד הרביים של החסידים עליו. ולאחר מספר שעות נפטר[2].
האחראי על בית החיים שהיה איש גס ביותר, אמר שימשיך להעביר לשם אנשים גסים. עד שגם אצלו בבית קרה אסון ואז הפסיק מהתנהגותו הנלוזה[3].
העברת האוהל
בחורף שנת תרצ"ט, תיכננו שלטונות רוסטוב להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מר' לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי).
ההעברה בפועל בוצעה בחודש אדר ת"ש. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' צמח קוטמן, ר' מענדל קנטור (משרת בבית הרב), ר' משה וולף לאבאק, ר' נחמן לוקשין, ר' אברהם קצנלסון, ר' יונה איידלקופ, ור' חיים ישראל עפשטיין. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה ביצעו את ההעברה[4].
ימים אחדים לאחר העברת רבינו לבית החיים החדש, הועברו גם עצמותיהם של ר' שמואל ור' נתן גוראריה, וקברו אותם באותו סדר שהיו קבורים בבית החיים הישן.
במשך השנים
על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת אדמו"ר הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.
בשנת תשל"ב שלח הרבי סכום כסף לראשי הקהילה ברוסטוב לבנות חומה סביב הציון. בשנות הממי"ם הרה"ח בעל המס"נ ר' קלמן מלך ע"ה תמרין שיפץ את האוהל הק' ע"פ הוראות הרבי מלך המשיח. בשנת תשמ"ט, בהסכמת הרבי, הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב.
בשנת תשע"ז יצא השליח לרוסטוב בקמפין גיוס כספים למטרת שיפוץ האוהל.[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ר' אלישיב קפלון, ה"אוהל" הקדוש בספר בתוך הגולה
- ר' אלישיב קפלון, ליובאוויטש - העיירה של חב"ד
קישורים חיצוניים
- מכתב אחד החסידים מרוסטוב המתעד את העברת האוהל, אשכבתא דרבי, ע' 151
- ממכתבי החסיד ר' יחזקאל פייגין הי"ד ■ מיוחד (התכתבות אודות העברת האוהל)
- מנחם מענדל ערד, משימה סודית ברוסטוב, בתוך שבועון בית משיח, ב' בניסן תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ אשכבתא דרבי
- ↑ אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד ע' תמד. אשכבתא דרבי
- ↑ אוצר החסידים רוסיה הסובייטית בערך על ר' יעקב זכריה מסקליק
- ↑ לפי עדות החסידים הייתה גופתו הקדושה של הרבי שלימה, ואף הטלית שעליו הייתה שלימה.
- ↑ כשהרבי התבטא: "ואשרי חלקם רב שכרם גדול זכותם" באתר חב"ד אינפו.