פורס מפה ומקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (א מדובר בפורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[שולחן ערוך]], [[הלכות שבת]] סימן רע"א (סעיפים ח-יב) כותב [[אדמו"ר הזקן]] שהסועד ביום שישי, ומגיע זמן [[בין השמשות]], לא צריך להפסיק בסעודתו, אלא יכסה את הפת להראות שהוא מיוחד עבור שבת, יקדש וימשיך בסעודה. | ב[[שולחן ערוך]], [[הלכות שבת]] סימן רע"א (סעיפים ח-יב) כותב [[אדמו"ר הזקן]] שהסועד ביום שישי, ומגיע זמן [[בין השמשות]], לא צריך להפסיק בסעודתו, אלא יכסה את הפת להראות שהוא מיוחד עבור שבת, יקדש וימשיך בסעודה. | ||
אם כבר שתה [[יין]] בסעודה - אינו צריך לברך בורא פרי הגפן על [[יין]] הקידוש ולא על היין ששותה אחר כך, | אם כבר שתה [[יין]] בסעודה - אינו צריך לברך בורא פרי הגפן על [[יין]] הקידוש ולא על היין ששותה אחר כך, אם מקדש על הלחם - אינו צריך לברך המוציא עוד פעם, אך אם מקדש על היין - יש מחלוקת האם צריך לברך ברכת המוציא, וספק ברכות להקל. | ||
וכותב [[אדמו"ר הזקן]] שמכל מקום בעל [[נפש]] יחמיר ולא יבוא לידי זה ויברך [[ברכת המזון]] מבעוד יום. | וכותב [[אדמו"ר הזקן]] שמכל מקום בעל [[נפש]] יחמיר ולא יבוא לידי זה ויברך [[ברכת המזון]] מבעוד יום. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] בתחילת ה[[התוועדות]] הורה הרבי להכריז להיזהר לא לשתות ולאכול אחרי שקיעה מכיוון שלא נוהגים לפרוס מפה ולקדש, והרבי אף פירט ואמר ש"לא צריכים לומר את זה בשמי כי זה דין מפורש בשו"ע, ובחב"ד הפסיקו לנהוג כך לפי פסק רבני חב"ד"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15984&pgnum=316 התוועדויות [[תשמ"ח]] עמ' 319].}} | ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] בתחילת ה[[התוועדות]] הורה הרבי להכריז להיזהר לא לשתות ולאכול אחרי שקיעה מכיוון שלא נוהגים לפרוס מפה ולקדש, והרבי אף פירט ואמר ש"לא צריכים לומר את זה בשמי כי זה דין מפורש בשו"ע, ובחב"ד הפסיקו לנהוג כך לפי פסק רבני חב"ד"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15984&pgnum=316 התוועדויות [[תשמ"ח]] עמ' 319].}} | ||
כיום יש מקהילות אנ"ש הנוהגים בדין "פורס מפה ומקדש" בטענה שהוראת הרבי הייתה רק במקום שישנם בלבולים, אמנם בקהילות קטנות שלהם יש רב המורה ומדריך - אין לחשוש לבלבול.{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1135&ArticleID=4745&SearchParam=%F4%E5%F8%F1%20%EE%F4%E4 התקשרות גליון 712 מדור הלכות ומנהגי חב"ד הערה 13.]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68110 הרב דוד מאיר דרוקמן].}} | כיום יש מקהילות אנ"ש הנוהגים על פי הכוונת רבניהם ומשפיעיהם, בדין "פורס מפה ומקדש" בטענה שהוראת הרבי הייתה רק במקום שישנם בלבולים, אמנם בקהילות קטנות שלהם יש רב המורה ומדריך - אין לחשוש לבלבול.{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1135&ArticleID=4745&SearchParam=%F4%E5%F8%F1%20%EE%F4%E4 התקשרות גליון 712 מדור הלכות ומנהגי חב"ד הערה 13.]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68110 הרב דוד מאיר דרוקמן].}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.yomanim.com/images/9/93/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%93_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F_%28%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%29.pdf יומן, תשרי תשמ"ד] | * [http://www.yomanim.com/images/9/93/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%93_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F_%28%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%29.pdf יומן, תשרי תשמ"ד] - הבלבול בהתוועדות. | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=1856&CategoryID=68 סעודת פורים בערב שבת]''', באתר צעירי חב"ד | *'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=1856&CategoryID=68 סעודת פורים בערב שבת]''', באתר צעירי חב"ד | ||
*הרב ברוך אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1L5Y0ODfDOvhOynv_jFyk7o5fh14ddwsZ/view לא ינהגו באופן דפורס מפה ומקדש]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת תרומה ז' אדר תשפ"א עמוד 56 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:59, 14 באפריל 2023
"פורס מפה ומקדש" הינו פיתרון הלכתי למצב שנמצאים במהלכה של סעודה ביום שישי (כגון סעודת מצוה, סעודת יום טוב שחל בערב שבת) ומגיע זמן חובת קידוש של שבת. על פי פתרון זה, לא צריך 'לקפל' את הסעודה, להתפלל קבלת שבת, ולהתחיל את סעודת שבת, ולקדש. אלא ניתן לפרוס מפה על החלות ולקדש (תוך כדי הסעודה המתמשכת של יום שישי) ולהמשיך בסעודה. בתולדות ימי חב"ד מצינו דעות לכאן ולכאן האם לנהוג במנהג זה או לא. אצל אדמו"רי חב"ד מצינו בכללות התנגדות למנהג זה. אצל הרבי בשנים מסוימות היה הוראה שכן לנהוג כך, אך מאוחר יותר שלל הרבי מנהג זה.
המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורו של שם זה, הוא מהדין שנאמר בגמרא[1]: "אין מביאין את השולחן (שולחן קטן שעליו נמצא הלחם) אלא אם כן קידש, ואם הביא - פורס מפה ומקדש". דין זה מתייחס לנוהג שהיה נפוץ בעבר להציב שולחן קטן נייד לפני כל אחד מהסועדים.
פרטי הדינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך, הלכות שבת סימן רע"א (סעיפים ח-יב) כותב אדמו"ר הזקן שהסועד ביום שישי, ומגיע זמן בין השמשות, לא צריך להפסיק בסעודתו, אלא יכסה את הפת להראות שהוא מיוחד עבור שבת, יקדש וימשיך בסעודה.
אם כבר שתה יין בסעודה - אינו צריך לברך בורא פרי הגפן על יין הקידוש ולא על היין ששותה אחר כך, אם מקדש על הלחם - אינו צריך לברך המוציא עוד פעם, אך אם מקדש על היין - יש מחלוקת האם צריך לברך ברכת המוציא, וספק ברכות להקל.
וכותב אדמו"ר הזקן שמכל מקום בעל נפש יחמיר ולא יבוא לידי זה ויברך ברכת המזון מבעוד יום.
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל אדמו"ר הרש"ב והריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתר"פ חל שמחת תורה ביום שישי, אדמו"ר הרש"ב כבר היה מאד חולה וחלש, והרב יעקב לנדא שכנע אותו לקדש כנדרש לפי ההלכה. הרבי הריי"צ התנגד לדבר כיון שעד אז הרבי הרש"ב לא נהג כן ואף הורה לו להמנע מכך, אך הרבי הרש"ב שלח את בנו הרבי הריי"צ מהחדר להביא משהו, הרבי הריי"צ החביא את היין אך הרב יעקב לנדא מצא יין ממקום אחר וקידש, וכשחזר הרבי הריי"צ לחדר וראה זאת נחלה מרוב צער.[2]
בתש"ד גם חל שמחת תורה בערב שבת ואדמו"ר הריי"צ אמר שיעיינו בדין "פורס מפה" אך אמר שהוא בכל מקרה לא יקדש ושיקיימו את ההלכה רק בעבור המסובים.
שאלו את הרבי מה לומר קודם, 'רצה', או 'יעלה ויבוא'. הרבי ענה שיש לומר לפי הסדר הרגיל ולהקדים את אמירת רצה, והמלאכים כבר יבררו מה שצריך קודם.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשמחת תורה תשי"ז אמר הרבי לפרוס מפה ולקדש, ואמר שמכיון שאדמו"ר הריי"צ לא רצה לנהוג כך מ"טעמים ידועים" יש כאלה שלא רוצים לנהוג כן, אך בנוגע לציבור שאחד יקדש וכל הציבור יצא ידי חובה.
ביום ב' דראש השנה שנת תשמ"ד, הורה הרבי לקהל לפרוס מפה ולקדש וציווה להכריז אודות פרטי הדינים בקשר לאמירת רצה וכו'[3] אולם הכרזת הגבאי נאמרה בבלבול והרבי תיקנו באמצע.[4] ואכן כבר בשמחת תורה של אותה השנה שלל הרבי את המנהג בגלל הבלבול שהיה בראש השנה בנוגע לפרטים הרבים שבהנהגה זו.[5]
בשמחת תורה תשמ"ח בתחילת ההתוועדות הורה הרבי להכריז להיזהר לא לשתות ולאכול אחרי שקיעה מכיוון שלא נוהגים לפרוס מפה ולקדש, והרבי אף פירט ואמר ש"לא צריכים לומר את זה בשמי כי זה דין מפורש בשו"ע, ובחב"ד הפסיקו לנהוג כך לפי פסק רבני חב"ד"[6]
כיום יש מקהילות אנ"ש הנוהגים על פי הכוונת רבניהם ומשפיעיהם, בדין "פורס מפה ומקדש" בטענה שהוראת הרבי הייתה רק במקום שישנם בלבולים, אמנם בקהילות קטנות שלהם יש רב המורה ומדריך - אין לחשוש לבלבול.[7][8]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יומן, תשרי תשמ"ד - הבלבול בהתוועדות.
- סעודת פורים בערב שבת, באתר צעירי חב"ד
- הרב ברוך אוברלנדר, לא ינהגו באופן דפורס מפה ומקדש, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת תרומה ז' אדר תשפ"א עמוד 56
הערות שוליים
- ↑ מסכת פסחים דף ק' ע"ב
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 39 בהערות.
- ↑ התוועדויות תשד"מ עמ' 25.
- ↑ 'רישומה של שנה' עמ' 51.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשד"מ עמ' 323.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח עמ' 319.
- ↑ התקשרות גליון 712 מדור הלכות ומנהגי חב"ד הערה 13.
- ↑ הרב דוד מאיר דרוקמן.