הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל חסדן"
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים== | ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים== | ||
| − | כשהגיע לגיל 17, | + | כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. |
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. | לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]]. | ||
גרסה מ־07:56, 26 במרץ 2023
הרב ישראל זכריה מענדל חסדן היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת אדמו"ר הריי"צ וספרייתו מאירופה בזמן מלחמת העולם השניה ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית שיינא הורנשטיין מזכיר הרבי הרב יחזקאל פייגין, תלמידי תומכי תמימים אוטווצק וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו [1].
תוכן עניינים
תומכי תמימים הומיל
הרב ישראל חסדן נולד בי"א אייר תרס"ז לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' יהודה לייב חסדן, בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה[2].
בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' זלמן חסדן.
כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת תומכי תמימים הומיל. בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב מרדכי יואל דוכמן.
זכרונות דוכמן
הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב מרדכי יואל דוכמן בהומיל, איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.
זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב מנחם מענדל ליפסקר צאצא למשפחת דוכמן.
בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים
כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול[3].
לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים וורשה, שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' שמואל חסדן אשר גר בלטביה, והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' שמואל חסדן.
מאבק השחיטה
מספר שנים לפני שפרצה מלחמת העולם השניה הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער. בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין[4].
הצלת חסידים ותמימים בשואה
בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת[5], וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"[6].
הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב יעקב ישראל זובער פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[7].
ניסיון הצלת הרבנית שיינא הורנשטיין
בשנת תש"ב פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית שיינא הורנשטיין וחתנו מנחם מענדל הורנשטיין, וכן בנוגע להצלת הספריה[8].
היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.
רב וראש השוחטים בדרום אפריקה
בשנת תש"ח עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.
זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.
כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.
במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו[9] ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.
עם שלוחי רבותינו
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב מנחם מענדל ליפסקר
אירח והיטה כתף לפעולות הרב יוסף ויינברג בדרום אפריקה.
מאמרים בעיתונות
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.
נפטר בשנת תשנ"ב ונטמן ביוהנסבורג.
תולדותיו - ספר חסדי ישראל
בחודש אדר תשפ"ג יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.
באתר חב"דשופ, פורסמה סקירה אודות הספר:
ספר חסדי ישראל – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב דוד יצחק חסדן שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ שניאור זלמן ברגר.
במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.
הצלה בשואה: הרב ישראל חסדן סייע רבות למען אדמו”ר הריי”צ במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית שיינא הורנשטיין בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב יחזקאל פייגין מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.
מאבק השחיטה: גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.
בזבוז האוצרות: מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב יעקב ישראל זובער הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב יעקב לנדא ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.
משפחתו
- בנו, הרב דוד יצחק חסדן [10] - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר
- נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה
- בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור
קישורים חיצוניים
- תשורה מנישואי נכדו, המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)
- ספר גדוש תגליות חסדי ישראל
- טעימות מהספר חסדי ישראל
הערות שוליים
- ↑ חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי
- ↑ חסדי ישראל פרק א
- ↑ תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.
- ↑ כפר חב"ד גיליון 842
- ↑ 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט
- ↑ אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.
- ↑ התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.
