שלום ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
== עם הרבי == | == עם הרבי == | ||
הרב ריבקין כותב באחת מרשימותיו: {{הערה|פורסמה ב'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, | הרב ריבקין כותב באחת מרשימותיו: {{הערה|פורסמה ב'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, | ||
עמ' 165-164.}} | עמ' 165-164.}} "נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת ושאלתי זה במכתב לאבי מורי (הגאון-החסיד משה דובער ריבקין ז"ל) בשנת תש"ח והנני מעתיק מדבריו מהנוגע לעניין זה: 'ועל-דבר אשר שאלת אם כדאי לקרוא שם תינוק אחר [תינוק] שמת, אף כי אין בעולם נוהגין כן, אבל כנראה אין חשש בזה, ואולי יש בזה גם מעלה מגדר להקים שם כו'. '''בהיותי שלשום אצל הרמ"ש שליט"א [=הרבי] ושאל עליך מה נשמע אצלך,''' {{הערה|ההדגשות אינן במקור.}} נזכרתי וסיפרתי לו את אשר תשאל בזה, והעירני גם-כן כנ"ל, וכי אצל אדמו"ר האמצעי היה שתי בנות בשם שרה, אשר הראשונה מתה בנערותה, והשנייה נקראה גם-כן שרה, והיא אמה של הרבנית הזקנה רבקה נ"ע אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, ובפרט קריאת שם הרי ניתן על זה רוח-הקודש לההורים שיכוונו כידוע לך'". (עד כאן מרשימתו). | ||
"נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת ושאלתי זה במכתב לאבי מורי (הגאון-החסיד משה דובער ריבקין ז"ל) בשנת תש"ח והנני מעתיק מדבריו מהנוגע לעניין זה: 'ועל-דבר אשר שאלת אם כדאי לקרוא שם תינוק אחר [תינוק] שמת, אף כי אין בעולם נוהגין כן, אבל כנראה אין חשש בזה, ואולי יש בזה גם מעלה מגדר להקים שם כו'. '''בהיותי שלשום אצל הרמ"ש שליט"א [=הרבי] ושאל עליך מה נשמע אצלך,''' {{הערה|ההדגשות אינן במקור.}} נזכרתי וסיפרתי לו את אשר תשאל בזה, והעירני גם-כן כנ"ל, וכי אצל אדמו"ר האמצעי היה שתי בנות בשם שרה, אשר הראשונה מתה בנערותה, והשנייה נקראה גם-כן שרה, והיא אמה של הרבנית הזקנה רבקה נ"ע אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, ובפרט קריאת שם הרי ניתן על זה רוח-הקודש לההורים שיכוונו כידוע לך'". (עד כאן מרשימתו). | |||
באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין בענייני רבנותו. {{הערה| אגרות קודש, כרך ז, איגרת א'תתקיג. אגרות קודש, כרך טז, איגרת ו'יז. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'לב. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'שכד. אגרות קודש, כרך כ, איגרת ז'תקפב. ועוד.}} | באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין בענייני רבנותו ובענייני הלכה ועוד. {{הערה| אגרות קודש, כרך ז, איגרת א'תתקיג. אגרות קודש, כרך טז, איגרת ו'יז. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'לב. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'שכד. אגרות קודש, כרך כ, איגרת ז'תקפב. ועוד.}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־18:25, 5 במרץ 2023
הרב שלום ריבקין (תרפ"ו- ג' תשרי תשע"ב) היה רבה של ס. לואיס במיזורי שבארצות הברית.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ו בירושלים לאביו הרב משה דובער ריבקין שנמלט מהפוגרומים ברוסיה. במשפחה מיוחסת של שושלת רבנים בן אחר בן[1].
בעקבות הגירתו של אביו לארצות הברית וקביעת מגוריו בברוקלין בשל התמנותו לראש ישיבת תורה ודעת, היגרה המשפחה כולה.
בעודו בחור, בשנת תש"ח בהיותו בגיל 22 התמנה לשמש כרב בקהילת נוסח האר"י בס. לואיס, ובשנת תשי"ד התמנה לשמש בנוסף גם כרב קהילת 'כנסת ישראל', תפקיד בו שימש עד שנת תשי"ט.
בשנת תשי"ד התחתן עם רעייתו מרת פאולה, בת הגאון ר' דב בעריש צוקרמן.
בתקופה זו שימש בנוסף כרב המרכז הרפואי בג'פרסון, ומרצה וסגן מנהל האקדמיה העברית אפשטיין.
בשנת תשי"ט עבר לסיאטל, ושימש כרב בית הכנסת האורתודוקסי הגדול בעיר, כעבור עשר שנים בשנת תשכ"ט עבר לקווינס והתמנה לשמש כרב קהילת ישראל הצעיר.
בשנת תשמ"ג מונה לשמש כרבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בס. לואיס כמחליפו של הרב מנחם צבי אייכנשטיין, ושימש בתפקיד למעלה מ-22 שנים עד לפרישתו בשנת תשס"ה בשל בעיות בריאותיות, ושימש כסמכות העליונה הבלעדית בניהול החיים היהודיים בעיר, ובין תפקידיו ניהל מערכת כשרות ונודע כמומחה עולמי לגיטין וקידושין.
לאחר נפילת מסך הברזל נסע מטעם עזרת אחים למסע במדינות ברית המועצות על מנת לסייע בסידור גיטין וקידושין[2].
פסיקותיו במקרים רבים היו תקדימיות, כך לדוגמא כאשר אישר לאישה כבר בשנות ה-80 לעבור תהליך של סיוע חיצוני כדי לזכות בילדים.
במשך כשבע שנים סבל ממחלת הפרקינסון עד לפטירתו בגיל 85 במוצאי שבת פרשת האזינו, שבת שובה ד' תשרי תשע"ב.
הלוייתו יצאה ביום ראשון מס. לואיס, ביום שני עצר מסע הלוייה בניו יורק, וביום שלישי הגיע לירושלים, שם נטמן בבית העלמין הר הזיתים.
ממלאי מקומו כמנהיגי הקהילה היהודית בס. לואיס הם הרב יוסף לנדא שליח הרבי בעיר, והרב מנחם גרינפלט, מאגודת ישראל.
עם הרבי
הרב ריבקין כותב באחת מרשימותיו: [3] "נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת ושאלתי זה במכתב לאבי מורי (הגאון-החסיד משה דובער ריבקין ז"ל) בשנת תש"ח והנני מעתיק מדבריו מהנוגע לעניין זה: 'ועל-דבר אשר שאלת אם כדאי לקרוא שם תינוק אחר [תינוק] שמת, אף כי אין בעולם נוהגין כן, אבל כנראה אין חשש בזה, ואולי יש בזה גם מעלה מגדר להקים שם כו'. בהיותי שלשום אצל הרמ"ש שליט"א [=הרבי] ושאל עליך מה נשמע אצלך, [4] נזכרתי וסיפרתי לו את אשר תשאל בזה, והעירני גם-כן כנ"ל, וכי אצל אדמו"ר האמצעי היה שתי בנות בשם שרה, אשר הראשונה מתה בנערותה, והשנייה נקראה גם-כן שרה, והיא אמה של הרבנית הזקנה רבקה נ"ע אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, ובפרט קריאת שם הרי ניתן על זה רוח-הקודש לההורים שיכוונו כידוע לך'". (עד כאן מרשימתו).
באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין בענייני רבנותו ובענייני הלכה ועוד. [5]
משפחתו
- בנו, הרב בן ציון ריבקין - צ'סטרפילד
- בתו, מרת ג'קלין ריבקין - ניו יורק
- אחותו, מרת אלה שורין - ניו יורק
הערות שוליים
- ↑ לפי מסורת המשפחה, הוא היה הדור ה-40 ברציפות של משפחת רבנים.
- ↑ תשורה 'אחרונים בחזית' עמוד 20.
- ↑ פורסמה ב'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, עמ' 165-164.
- ↑ ההדגשות אינן במקור.
- ↑ אגרות קודש, כרך ז, איגרת א'תתקיג. אגרות קודש, כרך טז, איגרת ו'יז. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'לב. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'שכד. אגרות קודש, כרך כ, איגרת ז'תקפב. ועוד.