נפתלי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==לידתו ושמו==
==לידתו ושמו==
ב[[פרשת ויצא]] מסופר בתורה על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד [[דן]] ולאחריו נפתלי:
ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד [[דן]] ולאחריו נפתלי:


{{ציטוט|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|מקור=בראשית ל, ז-ח.}}
{{ציטוט|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|מקור=בראשית ל, ז-ח.}}
שורה 10: שורה 10:


עוד פירשו שנפתלי הוא לשון [[תפילה]] נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. "נפתלי" בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי.
עוד פירשו שנפתלי הוא לשון [[תפילה]] נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. "נפתלי" בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי.


בברכת יעקב לבניו בפרשת [[ויחי]], מוזכר נפתלי:
בברכת יעקב לבניו בפרשת [[ויחי]], מוזכר נפתלי:
שורה 27: שורה 26:


נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת ה[[כינרת]] שבדרומה פרש חרמים ומכמורות.
נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת ה[[כינרת]] שבדרומה פרש חרמים ומכמורות.
בני נפתלי מוזכרים בפרשת [[ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: "וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגּוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם"{{הערה|בראשית מו, כד.}}.
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שנפתלי נולד ב[[ה' בתשרי]] (בשנת ב'קצ"ה למניין בריאת העולם), ונפטר בן מאה שלושים ושלוש שנים במצרים. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.
{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.


[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות טמאות, ונפתלי נמשל לאייילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בבחינת הקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.


{{השבטים}}
{{השבטים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השבטים]]
[[קטגוריה:השבטים]]

גרסה מ־21:32, 25 בנובמבר 2022

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

נַפְתָּלִי היה בנו השישי של יעקב אבינו מאמו בלהה שפחת רחל אמנו.

לידתו ושמו

בפרשת ויצא מספרת התורה על עקרותה של רחל ועל קנאתה בלאה אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את בלהה שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד דן ולאחריו נפתלי:

וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי

בראשית ל, ז-ח.

רחל היא זו שקראה את שמו "נפתלי". משמעות השם הוא מלשון חיבור "צָמִיד פָּתִיל"[1] שאמרה חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי (לאה) לזכות לבנים. וכן מלשון "עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל"[2] שאמרה רחל נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי וה' הסכים על ידי.

עוד פירשו שנפתלי הוא לשון תפילה נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. "נפתלי" בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי.

בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי, מוזכר נפתלי:

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר

בראשית מט, כא.

יעקב מתייחס לנחלתו של שבט נפתלי בארץ ישראל הכוללת את בקעת גינוסר, שהיא קלה לבשל פירותיה כמו אילה שהיא קלה לרוץ. על הפירות הטובים שתתן נחלתו יודו ויברכו לה'[3].

עוד מבואר שיעקב התנבא בברכתו על על מלחמת סיסרא (שופטים ד) בה לחמו עשרת אלפים איש מבני נפתלי והלכו שם בזריזות כאיילה שלוחה. לאחר הניצחון הניסי במלחמה, שרו דבורה וברק בן אבינועם שירה, שזהו "הנותן אמרי שפר".

את הדימוי לאיילה שלוחה דרשו בגמרא[4] על יום קבורת יעקב כשערער עשו על בעלות מערת המכפלה ונפתלי שהיה קל רגליים נשלח להביא את איגרת המכירה ממצרים.

בברכת משה רבנו לשבט נפתלי בפרשת וזאת הברכה מתייחס לנחלתו של שבט נפתלי בארץ ישראל:

וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה.

דברים לג, כג.

נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת הכינרת שבדרומה פרש חרמים ומכמורות.

בני נפתלי מוזכרים בפרשת ויגש בין היורדים למצרים: "וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגּוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם"[5].

בילקוט שמעוני מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"[6] שנפתלי נולד בה' בתשרי (בשנת ב'קצ"ה למניין בריאת העולם), ונפטר בן מאה שלושים ושלוש שנים במצרים. ביציאת מצרים לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם בארץ ישראל[7].

בתורת החסידות

[8].

אדמו"ר המהר"ש מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות[9].


הערות שוליים

  1. במדבר יט, טו.
  2. דברים לב, ה.
  3. רש"י ותרגום אונקלוס על בראשית מט, כא.
  4. סוטה יג, א.
  5. בראשית מו, כד.
  6. ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.
  7. תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.
  8. תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה.
  9. תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה.