דוב דוברוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב החסיד '''דוב דוברוסקין''', המכונה בפי חסידים בשם '''בערעל משה'ס''', היה מנכבדי החסידים בקהילת חב"ד ב[[קרמנצ'וג]], גאון עצום בנגלה ובחסידות, בעל רגש, ומשכיל עצום בחסידות, שהפך לשם דבר במסורת החסידית. | הרב החסיד '''דוב דוברוסקין''', המכונה בפי חסידים בשם '''בערעל משה'ס''', היה מנכבדי החסידים בקהילת חב"ד ב[[קרמנצ'וג]], גאון עצום בנגלה ובחסידות, בעל רגש, ומשכיל עצום בחסידות, שהפך לשם דבר במסורת החסידית. | ||
גרסה מ־17:46, 23 באוקטובר 2022
הרב החסיד דוב דוברוסקין, המכונה בפי חסידים בשם בערעל משה'ס, היה מנכבדי החסידים בקהילת חב"ד בקרמנצ'וג, גאון עצום בנגלה ובחסידות, בעל רגש, ומשכיל עצום בחסידות, שהפך לשם דבר במסורת החסידית.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' משה דוברוסקין, וכיון שבעיר קרמנצ'וג בה התגורר היו כמה חסידים בשם זה[1], על מנת להבדיל ביניהם כונה בשם 'בעריל משה'ס', כלומר - דב, בנו של משה.
היה מבחירי תלמידיו של הרב ברוך תמר'ס (טאמארעס), ונמנה על קבוצת ה'בערעלעך'[2], שלושה חסידים בעלי דעה רחבה בעיר קרמנצ'וג מתלמידיו של רבי ברוך, שנודעו כמשכילים מופלאים בחסידות. אדמו"ר הריי"צ העיד עליהם ש"היו בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו חוזרים דברי אלוקים חיים, וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם"[3].
מלבד היות משכילים אדירים בחסידות, הנהיגו יחד מעין חבורה שהתנתקה לחלוטין מעניני העולם לצורך ההתעלות בהשכלת החסידות, דבר שלא היה לשביעות רצונם של רבותינו נשיאינו[4].
לאחר פטירתו של רבי ברוך, לקח יחד עם חבריו את תפקיד הדרכת צעירי האברכים החסידיים בעיר, אך חלק עליהם באופן ההשפעה, וכעבור זמן לא ארוך נפטר גם הוא[5].
באחת ההתוועדויות כאשר ניגנו את ניגון ההכנה של ר' בערל משה'ס בפני אדמו"ר הריי"צ, פנה אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל זלמנוב ואמר לו שאם ר' בערל משה'ס היה שומע כיצד מנגנים את הניגון, היה שואל בתמיהה: "כך מנגנים ניגון?!...."[6].
נפטר זמן קצר לאחר רבו ר' ברוך תמר'ס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מלבד שלושת 'די בערעלעך', היו עוד שלושה או ארבעה חסידים בעיר בשם זה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שסח.
- ↑ אודות קבוצה זו, ראו גם אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד ריח. רשימות הרב"ש קה"ת תשס"א עמוד מג. ניצוצי אור תשס"ז עמוד 194. ספר הזכרונות דברי הימים (גורקוב) עמוד יז.
- ↑ אגרות קודש שבהערה הקודמת.
- ↑ מעשה חש"ב.
- ↑ פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69. ביטוי לכך ניתן למצוא גם בכתבי אדמו"ר הריי"צ ששמע מר' צבי חנוך הענדל קונין שבשנת תרכ"ז-תרל"א, התבטא אדמו"ר המהר"ש לאחר שיצאו ממנו כמה מאברכים אלו 'גורי האריות' תלמידי הבערעלעך, שברוך השם הגורים גדלים ומשגשגים בידיעת החסידות, אך ב'עבודה' עדיין חסר (אגרות קודש הנ"ל).
- ↑ תשורה וואגעל-הוס תשע"ג, עמוד 12.
- ↑ לפי ההשערה. זהו ניגון קי"ז בספר הניגונים המכונה גם ניגון לר' דוב מוסיוב, וייתכן שהיה מורגל בפיהם של כל הבערעלעך והתקבע על שמו של ר' דוב מוסיוב דווקא מפני שהאריך ימים יותר מכולם.