חרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף שיחה) |
(←כיום) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==כיום== | ==כיום== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בשנת תשנ"ג נשלח אל העיר באישור ובברכה מפורשת של הרבי, השליח הרב [[יוסף יצחק וולף]]{{הערה|במשך השנים הביא הרב וולף שלוחים נוספים לעיר, אך כיום הם לא נמצאים שם.}}, בעיר פועל [[בית חב"ד]] גדול ומצליח, יחד עם עוד מוסדות, כגון בי"ס 'אור אבנר חב"ד'. ב[[אדר ב']] [[תשפ"ב]] נכבשה העיר על ידי השלטונות הרוסים{{הערה|[https://col.org.il/news/137148 חרסון כבר רוסית: השליח מציג את תורי הענק אל חנויות המזון] {{חב"ד און ליין|}}.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | [[קטגוריה:אוקראינה]] | ||
גרסה מ־14:42, 19 באוקטובר 2022
חרסון היא עיר באוקראינה (בעבר בברית המועצות) בה התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים. גם כיום פועלת במקום קהילה יהודית בהנהגת שליח הרבי ורב העיר יוסף יצחק וולף.
עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה[1], רומנובקה[2] בריסלב[3].
תולדות הקהילה
בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' ישראל צ'רטוק, האחים בזפלוב (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' נטע הנזבורג, ר' אריה לייב ננס ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' אברהם יעקב שקליאר ור' משה חריטונוב.
המושבות היהודיות בפלך חרסון
| ערך מורחב – המושבות היהודיות בפלך חרסון |
כ"ק אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי השקיעו כוחות ומשבאים להושיב יהודים שיעסקו בעבודות האדמה, בפלח חרסון. במילא יהודי המשובות, והערים שמסובבם היו מלאות בחסידי חב"ד.
הרב הלל מפאריטש שהיה הרב של בברויסק היה יוצא בשליחות הרביים ליהודים שהשתקעו במשבות, והסתלק באחת מנסעותיו ומנחתו כבוד בעיר חרסון.
הישיבה
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים חרסון |
בקיץ תרע"ז נפתחה ישיבת תומכי תמימים חרסון, כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב אלכסנדר סענדר יודאסין והרב אליעזר דבוסקין. כר"מ שימש שם הרב צבי גוטליב, וכמשפיע הרב יחזקאל הימלשטיין.
הרב דבוסקין הגיע לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, משפיע ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.
בזמן מלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו גטאות, יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת היהודים וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא באבי יאר, בפאתי קייב. בשנת תש"ד, לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.
בצום גדליה תש"ב הגיעו הקלגסים הנאצים ימ"ש והציתו את בית הכנסת החב"די "בערגוואי שול" בחרסון. בתוכו היו תשעה יהודים ובתוכם הרב דבוסקין ורעייתו הרבנית טובה רבקה. כולם עלו בלהב האש השמיימה.
לאחר התפרקות ברית המועצות
בשנת תנש"א, עם התפרקותה של ברית המועצות זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה, כשאחת מהם היא פלך חרסון.
כיום
בשנת תשנ"ג נשלח אל העיר באישור ובברכה מפורשת של הרבי, השליח הרב יוסף יצחק וולף[4], בעיר פועל בית חב"ד גדול ומצליח, יחד עם עוד מוסדות, כגון בי"ס 'אור אבנר חב"ד'. באדר ב' תשפ"ב נכבשה העיר על ידי השלטונות הרוסים[5].
הערות שוליים
- ↑ בה התגורר בין השאר החסיד רבי יואל איטקין (אלכסנדריה)
- ↑ רבה של העיר היה רבי שמאי איטקין
- ↑ בה שימש כרב ר' חיים מרדכי פרלוב
- ↑ במשך השנים הביא הרב וולף שלוחים נוספים לעיר, אך כיום הם לא נמצאים שם.
- ↑ חרסון כבר רוסית: השליח מציג את תורי הענק אל חנויות המזון
.