שלום לייב אייזנבך: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]] | [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] |
גרסה מ־13:20, 18 בספטמבר 2022
הרב שלום לייב אייזנבך (תרח"ץ - כ"א אלול תשפ"ב) היה משפיע בקהילת חב"ד במונטריאול.
תולדות חיים
נולד בשנת תרח"ץ לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין, כצאצא למשפחת רבותינו נשיאינו.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובזמן לימודיו בישיבה, בשנת תשכ"א, מסר שיעור תניא קבוע בישיבה הדרום, שארגן הרב יקותיאל גרין שלמד באותה שעה בישיבה והחל להתקרב לחסידות חב"ד. כך גם בהזדמנויות בהן יצא יחד עם חבריו להפיץ דברי חסידות, היה תמיד מראשי המדברים[1].
בשנת תשכ"ד נערכה חתונתו עם רעייתו מרת רבקה רייזל, בתו של הרב משה אליהו גרליצקי משלוחי אדמו"ר הריי"צ שייסדו את הקהילה החב"דית ומוסדותיה במונטריאול.
החתונה התקיימה בקנדה, ובאמצע ימי השבע ברכות נסעו בני הזוג לארץ הקודש, על מנת שגם אמו של הרב אייזנבך תוכל להשתתף בשמחה.
על פי הוראת הרבי ביחידות שהתקיימה קודם החתונה שהשבע ברכות האחרון צריך להיערך בישיבה, נערכה סעודת השבע ברכות האחרונה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והיתה זו הפעם הראשונה בה נערכה סעודת שבע ברכות בישיבה, והדבר התפרסם והפך למנהג קבוע בכל החתונות החב"דיות[2].
תקופה לאחר נישואיו, התיישב בקראון הייטס, וכתב יומן מהמתרחש בחצרות קודשנו[3].
בהמשך, התיישב במונטריאול, ושימש כמשפיע קהילת חב"ד המקומית.
נפטר ביום שבת קודש כ"א אלול תשפ"ב, נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין שבמונטריאול.
משפחתו
- בנו, הרב שמעון בן ציון אייזנבך
- בנו, הרב יוסף יצחק אייזנבך
- בתו, רעיית הרב דב גרוזמן - משלוחי הרבי בוינה, אוסטריה
- בתו מרת לאה גיטל, רעיית הרב אליעזר גאנזבורג
- בתו מרת שיינא יפה, רעיית הרב יוסף יצחק סימפסון - מנהל ליובאוויטשער ישיבה, קראון הייטס
הערות שוליים
- ↑ כך בכל הדיווחים שבבטאון חב"ד, מוזכרים שמות הפעילים שיצאו להפיץ חסידות, כשמביניהם מוזכר הרב אייזנבאך בתור זה שנשא דברים.
- ↑ עדות מפי הרב אהרון הלפרין, בתוך הקובץ 'לשמך תן כבוד' עמוד 28. על פי מכתבו של הרב וולף, היה זה ב'יום ג' פרשת ויגש', בחודש טבת (התקשרות גליון תקלו עמוד 12).
- ↑ היומן העיקרי שהתפרסם מפי כתבו, הוא משנת תשכ"ז.