אליעזר בן ציון ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אור פני משה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות ב[[זאל הקטן]] (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים. | בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות ב[[זאל הקטן]] (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים. | ||
ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר ב[[ביאליסטוק]], והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר. | ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את לאה אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר ב[[ביאליסטוק]], והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר. | ||
עלה לארץ הקודש בשנת ה'[[תרצ"ד]], והתיישב ב[[ירושלים]]. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'. | עלה לארץ הקודש בשנת ה'[[תרצ"ד]], והתיישב ב[[ירושלים]]. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים רחוב הרב פולנסקי, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'. | ||
במלחמה ב[[תש"ח]], נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז. | במלחמה ב[[תש"ח]], נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ביקר אצל [[הרבי]], ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת [[התוועדות]], הרבי ביקשו שידבר בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם. | ביקר אצל [[הרבי]], ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת [[התוועדות]], הרבי ביקשו שידבר בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם. | ||
נפטר [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ו]], ומנוחתו כבוד בירושלים. | נפטר [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ו]] ערב חג [[סוכות]], ומנוחתו כבוד בירושלים. | ||
==הנצחתו== | |||
על שמו רחובות בביתר עילית ובית שמש (בשנת 2018 קוצר שמו לרחוב 'הרב ברוק', עקב בלבול עם שם הרחוב על הרב בן-ציון אבא-שאול). בתשנ"ב הוקם ארגון "'תורת ציון' מרכז התורה והמוסר ע"ש הגה"צ רבי א. בן-ציון ברוק זצ"ל". | |||
==משפחתו== | |||
לרב ברוק ולאשתו לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה כ"ד כסלו ה'תשמ"ג) ששה ילדים. בניו: ר' יצחק ברוק ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק בירושלים שביסס את הכולל עם האברכים (יחד עם הרב שלמה רוזנר מירושלים זצ"ל משגיח ישיבת קול אריה ומג"ש בישיבת כף החיים, מחבר הספרים מעמד הר סיני, נדבות פי, כי היא חכמתכם, ועוד), ר' יוסף, ור' אברהם משה. חתניו: הרב אברהם נח גרבוז, הרב שמואל דוד מובשוביץ בעל השדה אליהו, והרב מנחם גרוסברד. נכדיו מפורסמים לתהלה למרביצי תורה וקירוב בארץ ישראל ובחוץ לארץ בנעימות ובדרך ארץ: הרב שמעון ברוק שטרח שנים רבות לביסוס והחזקת אברכי הכולל בישיבת בית יוסף נובהרדוק, הרב שניאור זלמן ברוק, הרב אברהם ברוק, בני הרב יצחק ברוק. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־07:57, 22 ביולי 2022
המונח "אליעזר בן ציון ברוק" מפנה לכאן. לערך העוסק בחסיד חב"ד תושב ראשון לציון, ראו אליעזר ברוק.
ר' חיים אליעזר בן ציון ברוק (ה'תרס"ד - י"ד תשרי תשמ"ו) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבנערותו נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק בעקבות מאורעות מלחמת העולם הראשונה, והפך לאחד מגדולי בעלי המוסר. הקים בירושלים את ישיבה 'בית יוסף - נובהרדוק' ועמד בראשה, וחיבר את הקובץ 'הגיוני מוסר'. לאורך כל שנותיו תמך בפעולותיו של הרבי ואף נסע להסתופף בצילו.
תולדות חיים
הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק נולד לאביו ר' בנימין ברוק ולאמו רחל קריינא ברוגאצ'וב.
למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר, בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה בתרד"ע עברה הישיבה לקרמנצ'וג ושם הושפע מאווירתה של ישיבת נובהרדוק ועבר אליה ללמוד בה.
בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות בזאל הקטן (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים.
ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את לאה אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר בביאליסטוק, והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר.
עלה לארץ הקודש בשנת ה'תרצ"ד, והתיישב בירושלים. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים רחוב הרב פולנסקי, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי המוסר. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'.
במלחמה בתש"ח, נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז.
ביקר אצל הרבי, ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת התוועדות, הרבי ביקשו שידבר בנוגע לשלימות הארץ. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם.
נפטר י"ד תשרי תשמ"ו ערב חג סוכות, ומנוחתו כבוד בירושלים.
הנצחתו
על שמו רחובות בביתר עילית ובית שמש (בשנת 2018 קוצר שמו לרחוב 'הרב ברוק', עקב בלבול עם שם הרחוב על הרב בן-ציון אבא-שאול). בתשנ"ב הוקם ארגון "'תורת ציון' מרכז התורה והמוסר ע"ש הגה"צ רבי א. בן-ציון ברוק זצ"ל".
משפחתו
לרב ברוק ולאשתו לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה כ"ד כסלו ה'תשמ"ג) ששה ילדים. בניו: ר' יצחק ברוק ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק בירושלים שביסס את הכולל עם האברכים (יחד עם הרב שלמה רוזנר מירושלים זצ"ל משגיח ישיבת קול אריה ומג"ש בישיבת כף החיים, מחבר הספרים מעמד הר סיני, נדבות פי, כי היא חכמתכם, ועוד), ר' יוסף, ור' אברהם משה. חתניו: הרב אברהם נח גרבוז, הרב שמואל דוד מובשוביץ בעל השדה אליהו, והרב מנחם גרוסברד. נכדיו מפורסמים לתהלה למרביצי תורה וקירוב בארץ ישראל ובחוץ לארץ בנעימות ובדרך ארץ: הרב שמעון ברוק שטרח שנים רבות לביסוס והחזקת אברכי הכולל בישיבת בית יוסף נובהרדוק, הרב שניאור זלמן ברוק, הרב אברהם ברוק, בני הרב יצחק ברוק.
לקריאה נוספת
מכתב ממנו ראה כרם חב"ד 3.