קיטל: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←מנהגים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (28 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי יום הכיפורים]] לבוש בקיטל]] | |||
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי | '''קיטל''' ("גלימה" ב[[יידיש]]) הוא בגד עליון בצבע לבן, שהמנהג שאדם נשוי לובשו ב[[יום הכיפורים]], וכן חתן לובשו בעת חופתו. | ||
קיטל ("גלימה" | |||
יש הנוהגים ללובשו גם ב[[ליל הסדר]] וב[[ראש השנה]], אך אין זה מנהג [[חב"ד]]. | |||
==טעם לבישת הקיטל== | |||
טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף ב[[טלית]] אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות [[תשובה]] שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.}}. | |||
עוד מובא שהקיטל נועד למשוך [[חסד]] ו[[רחמים]] על האדם{{הערה|מקורי המנהגים}}. | |||
== | ==מנהגים== | ||
מנהג חב"ד שאת הקיטל לובשים פעם אחת בשנה בלבד, ולכן חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש את הקיטל לחופה, אינו לובשו ביום הכיפורים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 58. גם קיטל אחר לא ילבש, אג"ק ח"ו עמ' קעב. ומהלשון משמע, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא לבש בפועל את הקיטל בחופתו, ילבשנו ביום הכיפורים.}}. | |||
אבל בשנת האבלות - ילבשנו ביום הכיפורים. | |||
בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.}}. | |||
חתן לובש קיטל בעת חופתו, כשאת הקיטל נוהגים לכסות בבגד עליון. חסידים נוהגים ללבוש בעת חופתם בגד של הרבי, סירטוק או קיטל (יש שמשתמשים בחולצה שלבש הרבי כקיטל). | |||
למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל לא ב[[ליל הסדר]]{{הערה|[[ספר המנהגים]], מ[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]}}, לא ב[[ראש השנה]]{{הערה|ספר המנהגים}} ולא ב[[הושענא רבה]]. וכן אין ה[[שליח ציבור]] לובשו ל[[תפילת גשם]] ול[[תפילת טל]]{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' קטו. ושם כי אין שייך אז העניין של להידמות מלאכי השרת.}}. עם זאת, נהוג שבברית מילה המוהל כן לובש קיטל. | |||
אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל בליל הסדר משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג{{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}}. | |||
==אצל רבותינו נשיאינו== | |||
{{להשלים}} | |||
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר [[הצמח צדק]] עם הקיטל שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]]]] | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] ידוע שלבש קיטל לבן שקיבלו מסביו, [[אדמו"ר הזקן]]. אדמו"ר הצמח צדק היה לובש אותו בשבת ויום טוב. | |||
== | ===אצל הרבי=== | ||
=== | [[הרבי]] נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה (ללא כפתורים{{הערה|פעם אמר הרבי לר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]] שקיטל צריך להיות "אזא וואס מ'טוט אן אבערן קאפ" [="כזה שלובשים מעל הראש"] (היינו שסגור בחלקו מלפניו), ולא כאלו הפתוחים לפניהם עד למטה וסוגרים אותם בכפתורים. הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון תשנ"ד גליון ט"ו (תשיז) עמ' 17. הובא ב[[מעשה מלך]] עמ' 275.}}) של [[אדמו"ר המהר"ש]]. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש. | ||
מתחת לקיטל לבש [[סירטוק]] ומעליו את ה[[גארטל]]. | |||
החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] | החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] שהיה ה"שומר" של הרבי כל היום שלפני חתונתו, תיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ב[[רוסיה]], ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאוד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה". | ||
הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו [[אדמו"ר הריי"צ]]. | הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| שורה 27: | שורה 40: | ||
אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו{{הערה|מכתבי החתונה ע' טו}}: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות". | אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו{{הערה|מכתבי החתונה ע' טו}}: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות". | ||
מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר | מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר [[ימי מלך]]{{הערה|ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"{{הערה|ושם ע' 273 הערה 33.}}, "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו"{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=20648&lang=hebrew חשיפה: תמונה נדירה של הרבי] שטורעם.}}. | ||
=== | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 44: | שורה 49: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לבושים | [[קטגוריה:לבושים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:יום הכיפורים]] | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] | ||
גרסה מ־20:41, 18 ביולי 2022
קיטל ("גלימה" ביידיש) הוא בגד עליון בצבע לבן, שהמנהג שאדם נשוי לובשו ביום הכיפורים, וכן חתן לובשו בעת חופתו.
יש הנוהגים ללובשו גם בליל הסדר ובראש השנה, אך אין זה מנהג חב"ד.
טעם לבישת הקיטל
טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף בטלית אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות תשובה שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת[1].
עוד מובא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם[2].
מנהגים
מנהג חב"ד שאת הקיטל לובשים פעם אחת בשנה בלבד, ולכן חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש את הקיטל לחופה, אינו לובשו ביום הכיפורים[3].
אבל בשנת האבלות - ילבשנו ביום הכיפורים.
בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא[4].
חתן לובש קיטל בעת חופתו, כשאת הקיטל נוהגים לכסות בבגד עליון. חסידים נוהגים ללבוש בעת חופתם בגד של הרבי, סירטוק או קיטל (יש שמשתמשים בחולצה שלבש הרבי כקיטל).
למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל לא בליל הסדר[5], לא בראש השנה[6] ולא בהושענא רבה. וכן אין השליח ציבור לובשו לתפילת גשם ולתפילת טל[7]. עם זאת, נהוג שבברית מילה המוהל כן לובש קיטל.
אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל בליל הסדר משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג[8].
אצל רבותינו נשיאינו
אדמו"ר הצמח צדק ידוע שלבש קיטל לבן שקיבלו מסביו, אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הצמח צדק היה לובש אותו בשבת ויום טוב.
אצל הרבי
הרבי נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה (ללא כפתורים[9]) של אדמו"ר המהר"ש. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש.
מתחת לקיטל לבש סירטוק ומעליו את הגארטל.
החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז שהיה ה"שומר" של הרבי כל היום שלפני חתונתו, תיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ברוסיה, ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאוד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".
הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו אדמו"ר הריי"צ.
אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.
אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו[10]: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".
מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר ימי מלך[11]: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"[12], "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו"[13].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.
- ↑ מקורי המנהגים
- ↑ ספר המנהגים עמ' 58. גם קיטל אחר לא ילבש, אג"ק ח"ו עמ' קעב. ומהלשון משמע, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא לבש בפועל את הקיטל בחופתו, ילבשנו ביום הכיפורים.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.
- ↑ ספר המנהגים, מהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
- ↑ ספר המנהגים
- ↑ המלך במסיבו ח"א עמ' קטו. ושם כי אין שייך אז העניין של להידמות מלאכי השרת.
- ↑ הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.
- ↑ פעם אמר הרבי לר' יהודה לייב ביסטריצקי שקיטל צריך להיות "אזא וואס מ'טוט אן אבערן קאפ" [="כזה שלובשים מעל הראש"] (היינו שסגור בחלקו מלפניו), ולא כאלו הפתוחים לפניהם עד למטה וסוגרים אותם בכפתורים. הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון תשנ"ד גליון ט"ו (תשיז) עמ' 17. הובא במעשה מלך עמ' 275.
- ↑ מכתבי החתונה ע' טו
- ↑ ח"א ע' 292
- ↑ ושם ע' 273 הערה 33.
- ↑ חשיפה: תמונה נדירה של הרבי שטורעם.