קיטל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(30 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר תוכן}}
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי יום הכיפורים]] לבוש בקיטל]]
קיטל ("גלימה" ביידיש) היא כמין סירטוק בצבע לבן  שלובשים  ביוה"כ ( ישנם הנוהגים גם בליל הסדר ובראש השנה , אבל אין זה מנהג הרבי).
'''קיטל''' ("גלימה" ב[[יידיש]]) הוא בגד עליון בצבע לבן, שהמנהג שאדם נשוי לובשו ב[[יום הכיפורים]], וכן חתן לובשו בעת חופתו.
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]


==טעם הדבר==
יש הנוהגים ללובשו גם ב[[ליל הסדר]] וב[[ראש השנה]], אך אין זה מנהג [[חב"ד]].


לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים לפי צבעו הלבן. לפי הסברה שנייה הקיטל נועד בכדי לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת {{הערה| כפי שכתוב [[בשולחן ערוך]], [[אורח חיים]], סימן [[תר"י]], סעיף ד'. }}.  
==טעם לבישת הקיטל==
טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף ב[[טלית]] אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות [[תשובה]] שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.}}.  


טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם .כפי שכתוב בספר [[מקורי המנהגים]]
עוד מובא שהקיטל נועד למשוך [[חסד]] ו[[רחמים]] על האדם{{הערה|מקורי המנהגים}}.


==הקיטל אצל רבותינו נשיאינו==
==מנהגים==
מנהג חב"ד שאת הקיטל לובשים פעם אחת בשנה בלבד, ולכן חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש את הקיטל לחופה, אינו לובשו ביום הכיפורים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 58. גם קיטל אחר לא ילבש, אג"ק ח"ו עמ' קעב. ומהלשון משמע, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא לבש בפועל את הקיטל בחופתו, ילבשנו ביום הכיפורים.}}.


אבל בשנת האבלות - ילבשנו ביום הכיפורים.


הרבי ה[[צמח צדק]] היה ידוע כלובש קיטל לבן שקיבלו מאביו, [[אדמו"ר הזקן]] . [[אדמו"ר]] [[הצמח צדק]] היה לובש אותו בשבת [[מקור]]
בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.}}.


==מנהגים==
חתן לובש קיטל בעת חופתו, כשאת הקיטל נוהגים לכסות בבגד עליון. חסידים נוהגים ללבוש בעת חופתם בגד של הרבי, סירטוק או קיטל (יש שמשתמשים בחולצה שלבש הרבי כקיטל).


למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל לא ב[[ליל הסדר]]{{הערה|[[ספר המנהגים]], מ[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]}}, לא ב[[ראש השנה]]{{הערה|ספר המנהגים}} ולא ב[[הושענא רבה]]. וכן אין ה[[שליח ציבור]] לובשו ל[[תפילת גשם]] ול[[תפילת טל]]{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' קטו. ושם כי אין שייך אז העניין של להידמות מלאכי השרת.}}. עם זאת, נהוג שבברית מילה המוהל כן לובש קיטל.


===מקור לבישת הקיטל בחתונה===
אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל בליל הסדר משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג{{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}}.
במוסף '[[אספקלריא]]' התפרסמה תמונה נדירה של הרבי בעת חופתתו , לצד הסבר ומקורות על לבישת הקיטל:
כמה ימים לפני החתונה כתב לו (לרבי)  כ"ק אביו רבי לוי יצחק ז"ל {{הערה| לקוטי לוי יצחק, אגרות ע' רז}}: "תחת החופה תלבוש ... סורטוק של משי (שמסתמא תפרת לך, כאשר בקשתיך) ... ואחר הנשואין תתפלל כל התפלות (וכן ברכות השחר) באבנט".


החסיד המפורסם ר' אליהו חיים אלטהויז שהה אז עם כ"ק החתן, בתור שומר – כל היום שלפני החתונה, ותיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ברוסיה, ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו ... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".
==אצל רבותינו נשיאינו==
{{להשלים}}
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר [[הצמח צדק]] עם הקיטל שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]]]]
[[אדמו"ר הצמח צדק]] ידוע שלבש קיטל לבן שקיבלו מסביו, [[אדמו"ר הזקן]]. אדמו"ר הצמח צדק היה לובש אותו בשבת ויום טוב.


הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו כ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע.
===אצל הרבי===
[[הרבי]] נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה (ללא כפתורים{{הערה|פעם אמר הרבי לר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]] שקיטל צריך להיות "אזא וואס מ'טוט אן אבערן קאפ" [="כזה שלובשים מעל הראש"] (היינו שסגור בחלקו מלפניו), ולא כאלו הפתוחים לפניהם עד למטה וסוגרים אותם בכפתורים. הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון תשנ"ד גליון ט"ו (תשיז) עמ' 17. הובא ב[[מעשה מלך]] עמ' 275.}}) של [[אדמו"ר המהר"ש]]. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש.


אמנם אחרי החתונה סיפר על כך כ"ק החתן, במכתב אל אביו הרה"ק רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.
מתחת לקיטל לבש [[סירטוק]] ומעליו את ה[[גארטל]].


אביו הרה"ק רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו {{הערה| מכתבי החתונה ע' טו}}: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".
החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] שהיה ה"שומר" של הרבי כל היום שלפני חתונתו, תיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ב[[רוסיה]], ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאוד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".


מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר 'ימי מלך' {{הערה| ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריינ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש", {{הערה |ושם ע' 273 הערה 33:}} "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו".
הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו [[אדמו"ר הריי]].


===לבישת הקיטל בליל הסדר===
אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.
אין נוהגין ללבוש קיטל בליל הסדר. {{הערה| ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע}}.


אך אם אדם אבל , מותר לו ללבוש קיטל משום שהקיטל  הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג {{הערה|הלכות פסח עם ביאור דברי שלום  (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.}}
אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו{{הערה|מכתבי החתונה ע' טו}}: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".


===לבישת הקיט בראש השנה===
מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר [[ימי מלך]]{{הערה|ח"א ע' 292}}: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"{{הערה|ושם ע' 273 הערה 33.}}, "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו"{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=20648&lang=hebrew חשיפה: תמונה נדירה של הרבי] שטורעם.}}.
אין לובשין קיטל בראש השנה .{{הערה|ספר המנהגים}}


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 45: שורה 48:
*[[יום הכיפורים]]
*[[יום הכיפורים]]


[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:לבושים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־21:41, 18 ביולי 2022

הרבי במוצאי יום הכיפורים לבוש בקיטל

קיטל ("גלימה" ביידיש) הוא בגד עליון בצבע לבן, שהמנהג שאדם נשוי לובשו ביום הכיפורים, וכן חתן לובשו בעת חופתו.

יש הנוהגים ללובשו גם בליל הסדר ובראש השנה, אך אין זה מנהג חב"ד.

טעם לבישת הקיטל[עריכה | עריכת קוד מקור]

טעם המנהג בלבישת קיטל לבן ביום הכיפורים הוא כדי להידמות למלאכי השרת שנקיים מן החטא, כמו שמסמל הצבע הלבן. מאותה סיבה גם נהוג להתעטף בטלית אף בליל יום הכיפורים. טעם נוסף בלבישת הקיטל, הוא כדי להכניע את לב האדם לעשות תשובה שלימה, משום שהקיטל מזכיר את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת[1].

עוד מובא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם[2].

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג חב"ד שאת הקיטל לובשים פעם אחת בשנה בלבד, ולכן חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש את הקיטל לחופה, אינו לובשו ביום הכיפורים[3].

אבל בשנת האבלות - ילבשנו ביום הכיפורים.

בהיות הקיטל בגד שמיועד לתפילה, כמו טלית, אין להיכנס איתו לבית הכסא[4].

חתן לובש קיטל בעת חופתו, כשאת הקיטל נוהגים לכסות בבגד עליון. חסידים נוהגים ללבוש בעת חופתם בגד של הרבי, סירטוק או קיטל (יש שמשתמשים בחולצה שלבש הרבי כקיטל).

למנהג חב"ד, אין לובשים קיטל לא בליל הסדר[5], לא בראש השנה[6] ולא בהושענא רבה. וכן אין השליח ציבור לובשו לתפילת גשם ולתפילת טל[7]. עם זאת, נהוג שבברית מילה המוהל כן לובש קיטל.

אך אם אדם אבל, מותר לו ללבוש קיטל בליל הסדר משום שהקיטל הוא בגד מתים, ולובשים אותו בכדי של תזוח דעתו ויהיה שמח בשמחת החג[8].

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
אדמו"ר הצמח צדק עם הקיטל שקיבל מאדמו"ר הזקן

אדמו"ר הצמח צדק ידוע שלבש קיטל לבן שקיבלו מסביו, אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הצמח צדק היה לובש אותו בשבת ויום טוב.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נהג ללבוש ביום הכיפורים קיטל לבן העשוי מחולצה (ללא כפתורים[9]) של אדמו"ר המהר"ש. על הקיטל רקומים באותיות לועזיות "SS" - ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של אדמו"ר המהר"ש.

מתחת לקיטל לבש סירטוק ומעליו את הגארטל.

החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז שהיה ה"שומר" של הרבי כל היום שלפני חתונתו, תיאר את מאורעות היום במכתבו לאנ"ש ברוסיה, ובין השאר כותב: "הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאוד שמחתי בראותי עליו קאפאטע של משי, ואבנט חגור עליו... בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו בעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבנו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה".

הרא"ח אלטהויז לא היה אתם עמם בתוך החדר, בעת לבישת הקיטל והאבנט של משי, ולא ידע לספר על תוכן ברכת אבות לבנים שבירכו אדמו"ר הריי"צ.

אמנם אחרי החתונה סיפר על כך הרבי, במכתב אל אביו רבי לוי יצחק; אלא שמרוב ענוותנותו לא פירט די צרכו, רק זאת: שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש וכו' וכו'.

אביו רבי לוי יצחק חפץ מאד לדעת את פרטי הדברים, וכתב לו[10]: "קצרת במקום שאמרו להאריך, חפצי לידע מה היו הדברים בפרט כשאמר שיכול הוא לאמר את בתי נתתי לאיש, וסיימת וכו' וכו', הכל לטוב, הפירוש של וכו' וכו' איני יודע, ותודיעני הדברים כמות שהן, ואין בזה כלל משום גאוה לפניך, הלא לא אתה אמרתם, חפצי לידע מזה בפרטיות".

מענה הרבי לשאלה לא הגיע לידינו. אמנם מסופר בספר ימי מלך[11]: בעיצומו של המעמד הכריז כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברבים: "את בתי נתתי לאיש"[12], "את בתי נתתי לאיש, הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד ועוד, בשעה ארבע לפנות בוקר אינו יושן לעולם, או שעדיין לא הלך לישון או שכבר עמד משינתו"[13].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אדה"ז או"ח תרי, ד. ושם, שגם אבל מותר ללבוש הקיטל וכן הנשים יכולות ללובשו כדי להכניע לבן.
  2. מקורי המנהגים
  3. ספר המנהגים עמ' 58. גם קיטל אחר לא ילבש, אג"ק ח"ו עמ' קעב. ומהלשון משמע, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא לבש בפועל את הקיטל בחופתו, ילבשנו ביום הכיפורים.
  4. שולחן ערוך אדה"ז או"ח כא, ג.
  5. ספר המנהגים, מהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
  6. ספר המנהגים
  7. המלך במסיבו ח"א עמ' קטו. ושם כי אין שייך אז העניין של להידמות מלאכי השרת.
  8. הלכות פסח עם ביאור דברי שלום (נראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפני השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשנו). והיינו לדעתו, שגם האבל אינו מיסב אפילו אם בטלה ממנו אבלות שבעה.
  9. פעם אמר הרבי לר' יהודה לייב ביסטריצקי שקיטל צריך להיות "אזא וואס מ'טוט אן אבערן קאפ" [="כזה שלובשים מעל הראש"] (היינו שסגור בחלקו מלפניו), ולא כאלו הפתוחים לפניהם עד למטה וסוגרים אותם בכפתורים. הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון תשנ"ד גליון ט"ו (תשיז) עמ' 17. הובא במעשה מלך עמ' 275.
  10. מכתבי החתונה ע' טו
  11. ח"א ע' 292
  12. ושם ע' 273 הערה 33.
  13. חשיפה: תמונה נדירה של הרבי שטורעם.