תעניות תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
(←‏פדיית התענית בצדקה: תיקון שגיאה כתיב)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 22: שורה 22:


==תעניות לחוזר על החטא כמה פעמים==
==תעניות לחוזר על החטא כמה פעמים==
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני התשובה והתעניות: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא, כמו ב[[קרבן חטאת]]{{הערה|1=[www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1.39?lang=he&with=all&lang2=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה].}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת, כמו ב[[קרבן עולה]]{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}.
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני התשובה והתעניות: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא, כמו ב[[קרבן חטאת]]{{הערה|1=[https://www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1?lang=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה].}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת, כמו ב[[קרבן עולה]]{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}.


[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|שם=פג|אגרת התשובה פרק ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|שם=פג|אגרת התשובה פרק ג'.}}.
שורה 31: שורה 31:
סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"{{הערה|מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.}}. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מ[[עני]] ל[[עשיר]] - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן{{הערה|מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.}}.
סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"{{הערה|מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.}}. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מ[[עני]] ל[[עשיר]] - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן{{הערה|מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.}}.


לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מטרת שיעור זה היא מחירו של [[כבש]] כתחליף ל[[קרבן חטאת]], ולכן אם הכבשים יקרים משיעור זה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|סימן שלד שם. וזה שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה לאגרת אד"ש שבהערה הבאה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, כיון שהוא שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהוא מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}.
לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מכיוון ששיעור זה צמוד למחיר הכבשים{{הערה|שיעור י"ח פשיטין הוא מחיר הכבש לדעת המגן אברהם, ולכן י"ב פשיטין הם שני שליש ממחיר כבש (סימן שלד שם).{{ש}}אמנם המגן אברהם התייחס רק לתשלום י"ח פשיטין במקום הקרבן, ששיעור זה משתנה לפי מחיר הכבש, אך במכתב הרבי ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט]) לומד בדעתו שגם תשלום י"ב פשיטין במקום תענית משתנה לפי מחיר הכבש.}}, לכן בזמן שמחיר הכבשים עולה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|אגרות קודש שם. ושם מבואר, שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, שנקבע לפי שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] - מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}.


[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של י"ב פשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט].}}.
[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של הפשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לכאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|שם=אגק|אגרות קודש שם.}}.


שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח.
שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח.
שורה 43: שורה 43:


לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}.
לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}.
לצד ההדרכה לפדות את התעניות בצדקה, היו אנשים שהרבי הורה להם שבמקום להתענות ימנעו מלדבר דיבורים רעים, ולהימנע מלהקשיב ולהביט על דברים לא ראויים, שרואים במוחש שזו עבודה קשה יותר אפילו מתעניות{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122506 מכתב ברכה והדרכה לרב גופין], באתר בית המכירות קדם.}}.


הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.
הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.

גרסה אחרונה מ־07:16, 15 ביולי 2022

תעניות תשובה הם תעניות שמקבל עליו השב מחטאיו על מנת לזרז את כפרתו, או כדי שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם החטא. בספרי המוסר והקבלה ישנו מקום מרכזי לתעניות אלו, בין שאר הסיגופים לכפרת עוונות, וישנו פירוט לחטאים מסויימים כמה מספר הצומות הנדרש לכפר עליהם.

גם לפי תורת החסידות ישנה חשיבות לתעניות אלו, ואדמו"ר הזקן מאריך בתחילת אגרת התשובה שבתניא על הצורך בתעניות לאחר עשיית התשובה. עם זאת, בגלל חלישות הדורות האחרונים, מזהיר אדמו"ר הזקן מלהתענות באופן שיזיק לבריאות הגוף, וממליץ להחליף את התעניות בנתינת צדקה. הרבי ממשיך בקו זה ובאגרות קדשו מורה לרבים להימנע מתעניות תשובה.

המקור לתעניות תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור לתעניות כאמצעי לכפר על חטאים מוזכר פעמים רבות בדברי חז"ל. כבר אדם הראשון ישב בתענית מאה ושלושים שנה, כדי לכפר על כך שבגלל חטאו בחטא עץ הדעת הביא מיתה לעולם[1]. ראובן ישב בתענית לכפרה על שבלבל יצועי אביו[2], וכן דוד המלך צם פעמים רבות לכפר על חטאו, כפי שאמר בתהלים[3]: "עניתי בצום נפשי"[4].

הגמרא[5] מספרת על רב ששת שלאחר התענית היה אומר: "רבון העולמים! גלוי לפניך, בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו, ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח, ותרצני". נוסח זה מובא בטור ובשולחן ערוך לאמרו בתעניות[6].

כמו כן מובאים בכמה מקומות סיפורים על תנאים ואמוראים שהתענו תעניות רבות על מנת לכפר על ענינים קלים שנכשלו בהם[7].

בספרי המוסר החל מהראשונים, כמו הרוקח וספר חסידים, ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן תעניות וסיגופים רבים[8].

כמו כן מובאים בכתבי האריז"ל ותלמידיו הדרכות רבות של תעניות וסיגופים שונים המתאימים לכל עבירה ועבירה לפי ענינה על פי חכמת הקבלה[9].

סוגי התעניות ומטרתן[עריכה | עריכת קוד מקור]

התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות הרמב"ם[10] והסמ"ג[11]. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שתי מטרות:

א) עבור הכפרה: מכיוון שישנן עבירות חמורות, כריתות ומיתות בית דין, שעבור כפרתן נדרש האדם לייסורים בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים[12].

ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא קרבן עולה, אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו[13]. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'[14].

תעניות לחוזר על החטא כמה פעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני התשובה והתעניות: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא, כמו בקרבן חטאת[15]. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת, כמו בקרבן עולה[דרוש מקור][16].

אדמו"ר הזקן מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי הזוהר[17] שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם[18].

פדיית התענית בצדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראשונים נחלקו האם ישנה אפשרות לפדות את התענית בנתינת צדקה: לדעת הראב"ד ניתן, ולדעת הרא"ש לא[19]. ההכרעה הנפוצה היא שניתן להחליף את התענית בצדקה[20].

סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"[21]. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מעני לעשיר - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן[22].

לדעת המגן אברהם, השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מכיוון ששיעור זה צמוד למחיר הכבשים[23], לכן בזמן שמחיר הכבשים עולה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם[24]. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, שנקבע לפי שיעורו של הסלע שהיה בזמן בית המקדש - מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור[25].

הרבי מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של הפשיטין הוזכר על ידי המהר"ם מרוטנבורג, רבי ישראל איסרלן והרמ"א שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לכאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד[26].

שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים לפדיון הבן[26]. שיעור י"ב פשיטין נכון לסיוון תש"פ הוא כ-26 ש"ח.

בדורות האחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדורות האחרונים, כשהגופים נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שיש להזהר מלהתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה. עם זאת, ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות את שיעור הצומות לכל אחד מהעבירות החמורים ביותר, אלו שחייבים עליהם כריתות ומיתות בית דין, וכיוצא בהם[27] - פעם אחת בחיים (וממליץ לערוך תעניות אלו בימות החורף הקצרים), ועוד פעמיים את שיעור הצומות בתעניות של חצאי ימים[18].

הרבי חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות. באגרות קדשו מורה לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה[28], ואף לא בסדר שהורה אדמו"ר הזקן[29] - גם לא לעבירות מן הסוג החמור (שעליהם ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות)[30], וגם לא תעניות של חצאי ימים[31].

לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית[32]. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי[33]. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל[34].

לצד ההדרכה לפדות את התעניות בצדקה, היו אנשים שהרבי הורה להם שבמקום להתענות ימנעו מלדבר דיבורים רעים, ולהימנע מלהקשיב ולהביט על דברים לא ראויים, שרואים במוחש שזו עבודה קשה יותר אפילו מתעניות[35].

הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ואגרת התשובה בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה[36].

הערות שוליים

  1. ↑ עירובין יח, ב.
  2. ↑ בראשית רבה פד, יט. רש"י וישב לז, כט.
  3. ↑ לה, יג.
  4. ↑ שלושת הדוגמאות האחרונות הובאו בספר חרדים, פרק ס"ג.
  5. ↑ ברכות יז, א.
  6. ↑ אורח חיים סימן תקסה (סעיף ד).
  7. ↑ ירושלמי שבת ה, ד. חגיגה כב, ב. מועד קטן כה, א - הובאו באגרת התשובה פרק ב. וכן נזיר נב, ב; ראה ביאור אד"ש על פרק ב' (בשיעורים בספר התניא) - מדוע לא הביא אדמו"ר הזקן אלא שלוש דוגמאות אלו.
  8. ↑ ראה ספר הרוקח, הלכות תשובה.
  9. ↑ שער רוח הקודש. ספר חרדים שם. ועוד.
  10. ↑ ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.
  11. ↑ ספר מצוות גדול, עשין טז.
  12. ↑ אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', בשיעורים בספר התניא.
  13. ↑ זבחים ז, א.
  14. ↑ אגרת התשובה פרק ב'.
  15. ↑ שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה.
  16. ↑ ראה גם שו"ת חוט השני סימן מז שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.
  17. ↑ חלק א עג, ב.
  18. ↑ 18.0 18.1 אגרת התשובה פרק ג'.
  19. ↑ רבינו ירוחם נתיב יח, א.
  20. ↑ תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן ס.
  21. ↑ מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.
  22. ↑ מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.
  23. ↑ שיעור י"ח פשיטין הוא מחיר הכבש לדעת המגן אברהם, ולכן י"ב פשיטין הם שני שליש ממחיר כבש (סימן שלד שם).
    אמנם המגן אברהם התייחס רק לתשלום י"ח פשיטין במקום הקרבן, ששיעור זה משתנה לפי מחיר הכבש, אך במכתב הרבי (אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט) לומד בדעתו שגם תשלום י"ב פשיטין במקום תענית משתנה לפי מחיר הכבש.
  24. ↑ אגרות קודש שם. ושם מבואר, שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה).
  25. ↑ סימן שלד שם.
  26. ↑ 26.0 26.1 אגרות קודש שם.
  27. ↑ אד"ש מבאר שבכיוצא בהם מתכוון לעבירות החמורות שמזכיר בפרק ז', כמו כעס, לשון הרע וכדומה.
  28. ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך ד, אגרת א'קנא. כרך ט, אגרת ב'תתקמח. ועוד רבות.
  29. ↑ אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'תריד.
  30. ↑ אגרות קודש כרך יד, אגרת ד'תתנב. ואגרות דלהלן בהערה הבאה.
  31. ↑ אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'רפז.
  32. ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה. אגרת ג'לד. ועוד.
  33. ↑ אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג.
  34. ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ. כרך יא, אגרת ג'תקפב. לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243.
  35. ↑ מכתב ברכה והדרכה לרב גופין, באתר בית המכירות קדם.
  36. ↑ ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, בשיעורים בספר התניא.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תעניות_תשובה&oldid=554452"