כ"ג במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[תש"ה]] – נוסדה ישיבת "[[אחי תמימים]]" בפראווידנס, עיר הבירה של רוד-איילנד, [[ארצות הברית]]. | *[[תש"ה]] – נוסדה ישיבת "[[אחי תמימים]]" בפראווידנס, עיר הבירה של רוד-איילנד, [[ארצות הברית]]. | ||
*[[תשל"ו]] – קבוצת [[מצוייני צה"ל]] | *[[תשל"ו]] – התקבלה קריאתו של הרבי על הקמת בית דין רבני חב"ד וכן קבוצת [[מצוייני צה"ל]] הגיעה לביקור ייחודי אצל [[הרבי]] והרבי נשא בפניהם באופן בלעדי שיחה ב[[לשון הקודש]]. | ||
*[[תשל"ח]] – [[הרבי]] פותח ב[[תניא#מבצע הדפסת התניא|מבצע הדפסת התניא]] ברחבי העולם. | *[[תשל"ח]] – [[הרבי]] פותח ב[[תניא#מבצע הדפסת התניא|מבצע הדפסת התניא]] ברחבי העולם. | ||
*[[תשנ"ג]] – הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמנה ל[[מרא דאתרא|רבנות העיר]] [[צפת]]. | *[[תשנ"ג]] – הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמנה ל[[מרא דאתרא|רבנות העיר]] [[צפת]]. |
גרסה מ־17:12, 14 ביולי 2022
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ג באב הוא היום העשרים ושלושה בחודש מנחם אב.
אירועים ביהדות
- תשמ"ה – רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלער), מחבר ספר 'קהילות יעקב', נפטר.
ימי חב"ד
אירועים
- תש"ה – נוסדה ישיבת "אחי תמימים" בפראווידנס, עיר הבירה של רוד-איילנד, ארצות הברית.
- תשל"ו – התקבלה קריאתו של הרבי על הקמת בית דין רבני חב"ד וכן קבוצת מצוייני צה"ל הגיעה לביקור ייחודי אצל הרבי והרבי נשא בפניהם באופן בלעדי שיחה בלשון הקודש.
- תשל"ח – הרבי פותח במבצע הדפסת התניא ברחבי העולם.
- תשנ"ג – הרב לוי ביסטריצקי התמנה לרבנות העיר צפת.
נולדו
- תרע"ח – הרב ישעיה גופין, מנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
- תשי"א – הרב חס"ד הלברשטם, משב"ק בבית הרבי.
שיחות של הרבי שנאמרו ביום זה
- יום שלישי, כ"ג מנחם אב תשד"מ, לחברי כולל תפארת זקנים
- כ"ג מנחם אב, שבת פרשת עקב, תשמ"ה
- כ"ג מנחם אב, שבת פרשת עקב, תשמ"ח
- כ"ג מנחם אב, שבת פרשת עקב, תנש"א
הפתגם היומי - כ"ג במנחם אב - מלוח היום יום |
---|
בחורף תרנ"ב כאשר אבי אדמו"ר למד עמי בספר התניא "ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש", הסביר כי הנושאים בתיבת "ממעל" ובתיבת "ממש" הם הפכים. "ממעל" תוארו רוחניות שברוחניות ו"ממש" תוארו גשמיות שבגשמיות. ויבאר כי זהו מעלה נפש השנית, שעם היותה רוחניות שברוחניות פועלת בגשמיות שבגשמיות. |