בלפוריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה כללית) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המושב '''בלפוריה''' ב[[עמק יזרעאל]] הסמוך ל[[עפולה]], נוסד ב[[י"א חשון]] [[תרפ"ג]], לרגל מלאות חמש שנים למתן הצהרת בלפור{{הערה|הצהרה של ממשלת בריטניה שתתמוך בהקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל, ובהגשמת החלום ה[[ציונות|ציוני]]}}, נכון לשנת [[תשע"ג]] מונה המושב כשלוש מאות | המושב '''בלפוריה''' ב[[עמק יזרעאל]] הסמוך ל[[עפולה]], נוסד ב[[י"א חשון]] [[תרפ"ג]], לרגל מלאות חמש שנים למתן הצהרת בלפור{{הערה|הצהרה של ממשלת בריטניה שתתמוך בהקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל, ובהגשמת החלום ה[[ציונות|ציוני]].}}, נכון לשנת [[תשע"ג]] מונה המושב כשלוש מאות וחמישים תושבים. | ||
==היסטוריית המושב== | ==היסטוריית המושב== | ||
המושב הוקם על ידי חבורת יהודים ציונית-אמריקאית בשם "קהילת ציון", שייעדו את אדמות המושב שרכשו מתוך מטרה ליישב שם את החיילים האמריקאים, שהגיעו לסייע במאמץ המלחמתי של הבריטים לכיבוש | המושב הוקם על ידי חבורת יהודים ציונית-אמריקאית בשם "קהילת ציון", שייעדו את אדמות המושב שרכשו מתוך מטרה ליישב שם את החיילים האמריקאים, שהגיעו לסייע במאמץ המלחמתי של הבריטים לכיבוש ארץ ישראל מידי העותמאנים. | ||
כאשר נכשל התכנון המקורי, נמכרו האדמות למתיישבים שהחלו לעסוק במקום בעבודה חקלאית, המתיישבים נהנו מזכויות עודפות של בתים ורפתות עשויות אבן שהותירו להם המתיישבים המקוריים שבנו את הבתים בעזרתם הכספית של חברת "קהילת ציון", דבר שהיה נדיר באותם שנים במושבות החקלאיות. | כאשר נכשל התכנון המקורי, נמכרו האדמות למתיישבים שהחלו לעסוק במקום בעבודה חקלאית, המתיישבים נהנו מזכויות עודפות של בתים ורפתות עשויות אבן שהותירו להם המתיישבים המקוריים שבנו את הבתים בעזרתם הכספית של חברת "קהילת ציון", דבר שהיה נדיר באותם שנים במושבות החקלאיות. | ||
==פעילות חב"דית== | |||
על פי הוראתו של [[הרבי]], התקיימה במושב בשנת [[תשמ"ה]] הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]], | |||
הרב [[רפאל לוינסון]] פעל במושב רבות, ורשימו ניכר על התושבים. | |||
[[ניידות חב"ד]] היו מארגנים לעיתים קרובות שבת של טנק במושב, בו היו מגיעים תמימים חב"דים לחיות את עניני היהדות במושב. | |||
בשנת [[תשנ"ח]] הגיע למקום [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[נועם ברטוב]], שהחל לפעול להפצת יהדות בין המתיישבים, והתמנה כרב המושב. | בשנת [[תשנ"ח]] הגיע למקום [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[נועם ברטוב]], שהחל לפעול להפצת יהדות בין המתיישבים, והתמנה כרב המושב. | ||
כמנהל בית חב"ד, מפעיל הרב ברטוב [[בית כנסת]], מכון "בר מצווה", ספריה תורנית והפצת עלוני שבת וחג. בנוסף מפעיל בית חב"ד רשת שיעורי תורה בפרשת השבוע, הלכה, משנה | כמנהל בית חב"ד, מפעיל הרב ברטוב [[בית כנסת]], מכון "בר מצווה", ספריה תורנית והפצת עלוני שבת וחג. בנוסף מפעיל בית חב"ד רשת שיעורי תורה בפרשת השבוע, הלכה, משנה, תלמוד וחסידות. | ||
במהלך השנה מתקיים לילדים חוג יצירה יהודית, אשר מופעל בקביעות פעם בשבוע. | במהלך השנה מתקיים לילדים חוג יצירה יהודית, אשר מופעל בקביעות פעם בשבוע. ב[[שבת]] עורך בית חב"ד "מסיבות שבת" לילדים. בחוג מועברים לילדים מענייני דיומא, והלכות חגים ומצוות שונות, יחד עם פעילות יצירתית מגוונת. | ||
בחודש [[תשרי]] נערך ביישוב "יריד נוער", ובית חב"ד מפעיל דוכן משלו בנושא חג הסוכות. ב[[חג הפורים]] עורך בית חב"ד סעודה וקריאת מגילה בהם משתתפים עשרות תושבים. ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]] נערכה לראשונה תהלוכת ל"ג בעומר בהשתתפות כארבעים ילדים שהם 95 אחוז מילדי היישוב. בחודש [[אב]] [[תשס"ח]], נערך בבית חב"ד כינוס שלוחים אזורי לקראת [[שנת הקהל]], בכינוס השתתפו שלוחים | בחודש [[תשרי]] נערך ביישוב "יריד נוער", ובית חב"ד מפעיל דוכן משלו בנושא חג הסוכות. ב[[חג הפורים]] עורך בית חב"ד סעודה וקריאת מגילה בהם משתתפים עשרות תושבים. ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]] נערכה לראשונה [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בהשתתפות כארבעים ילדים שהם 95 אחוז מילדי היישוב. בחודש [[אב]] [[תשס"ח]], נערך בבית חב"ד כינוס שלוחים אזורי לקראת [[שנת הקהל]], בכינוס השתתפו שלוחים ביישובים באזור העמקים וערי הסביבה. במהלך שנת הקהל ([[תשס"ט]]) ערך בית חב"ד מספר כינוסי הקהל לנשים. ב[[חג החנוכה]] [[תשס"ט]] הוצב לראשונה חנוכיית ענק שהוצבה בפתח המושב שהאירה והזכירה לנכנסים ולנהגים בכביש [[עפולה]]-[[נצרת]] הסמוך. ב[[חג הסוכות]] [[תש"ע]], אנשי המושב נטלו לולב בסוכה הרתומה לחמור. בחודש [[אייר]] [[תש"ע]] הוחל בכתיבת [[ספר תורה]] חדש למושב. | ||
בשנים מוקדמות יותר, התגוררו במקום חסידי חב"ד נוספים, ביניהם הרב [[אברהם חיים צייטלין]] ואימו, והרב [[נחום גולדשמיד]] שהתגורר אצל | בשנים מוקדמות יותר, התגוררו במקום חסידי חב"ד נוספים, ביניהם הרב [[שלום פוזנר]], הרב [[אברהם חיים צייטלין]] ואימו, והרב [[נחום גולדשמיד]] שהתגורר אצל דודו שכיהן כרב המושב, הרב אליהו אפשטיין. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישובים בישראל]] | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:47, 14 ביולי 2022
המושב בלפוריה בעמק יזרעאל הסמוך לעפולה, נוסד בי"א חשון תרפ"ג, לרגל מלאות חמש שנים למתן הצהרת בלפור[1], נכון לשנת תשע"ג מונה המושב כשלוש מאות וחמישים תושבים.
היסטוריית המושב[עריכה | עריכת קוד מקור]
המושב הוקם על ידי חבורת יהודים ציונית-אמריקאית בשם "קהילת ציון", שייעדו את אדמות המושב שרכשו מתוך מטרה ליישב שם את החיילים האמריקאים, שהגיעו לסייע במאמץ המלחמתי של הבריטים לכיבוש ארץ ישראל מידי העותמאנים.
כאשר נכשל התכנון המקורי, נמכרו האדמות למתיישבים שהחלו לעסוק במקום בעבודה חקלאית, המתיישבים נהנו מזכויות עודפות של בתים ורפתות עשויות אבן שהותירו להם המתיישבים המקוריים שבנו את הבתים בעזרתם הכספית של חברת "קהילת ציון", דבר שהיה נדיר באותם שנים במושבות החקלאיות.
פעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הוראתו של הרבי, התקיימה במושב בשנת תשמ"ה הדפסה מיוחדת של ספר התניא,
הרב רפאל לוינסון פעל במושב רבות, ורשימו ניכר על התושבים.
ניידות חב"ד היו מארגנים לעיתים קרובות שבת של טנק במושב, בו היו מגיעים תמימים חב"דים לחיות את עניני היהדות במושב.
בשנת תשנ"ח הגיע למקום שליח הרבי הרב נועם ברטוב, שהחל לפעול להפצת יהדות בין המתיישבים, והתמנה כרב המושב.
כמנהל בית חב"ד, מפעיל הרב ברטוב בית כנסת, מכון "בר מצווה", ספריה תורנית והפצת עלוני שבת וחג. בנוסף מפעיל בית חב"ד רשת שיעורי תורה בפרשת השבוע, הלכה, משנה, תלמוד וחסידות.
במהלך השנה מתקיים לילדים חוג יצירה יהודית, אשר מופעל בקביעות פעם בשבוע. בשבת עורך בית חב"ד "מסיבות שבת" לילדים. בחוג מועברים לילדים מענייני דיומא, והלכות חגים ומצוות שונות, יחד עם פעילות יצירתית מגוונת.
בחודש תשרי נערך ביישוב "יריד נוער", ובית חב"ד מפעיל דוכן משלו בנושא חג הסוכות. בחג הפורים עורך בית חב"ד סעודה וקריאת מגילה בהם משתתפים עשרות תושבים. בל"ג בעומר תשס"ז נערכה לראשונה תהלוכת ל"ג בעומר בהשתתפות כארבעים ילדים שהם 95 אחוז מילדי היישוב. בחודש אב תשס"ח, נערך בבית חב"ד כינוס שלוחים אזורי לקראת שנת הקהל, בכינוס השתתפו שלוחים ביישובים באזור העמקים וערי הסביבה. במהלך שנת הקהל (תשס"ט) ערך בית חב"ד מספר כינוסי הקהל לנשים. בחג החנוכה תשס"ט הוצב לראשונה חנוכיית ענק שהוצבה בפתח המושב שהאירה והזכירה לנכנסים ולנהגים בכביש עפולה-נצרת הסמוך. בחג הסוכות תש"ע, אנשי המושב נטלו לולב בסוכה הרתומה לחמור. בחודש אייר תש"ע הוחל בכתיבת ספר תורה חדש למושב.
בשנים מוקדמות יותר, התגוררו במקום חסידי חב"ד נוספים, ביניהם הרב שלום פוזנר, הרב אברהם חיים צייטלין ואימו, והרב נחום גולדשמיד שהתגורר אצל דודו שכיהן כרב המושב, הרב אליהו אפשטיין.