יוסי בן יועזר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''יוסי בן יועזר''' היה ה[[נשיא]] בדורו, ותלמידו היה יהושע בן פרחיה שגם כן היה נשיא{{הערה|1=ראה [[רש"י]] [[מסכת אבות]] א, ד. חגיגה טז, א.}}. | '''יוסי בן יועזר''' היה ה[[נשיא]] בדורו, ותלמידו היה יהושע בן פרחיה שגם כן היה נשיא{{הערה|1=ראה [[רש"י]] [[מסכת אבות]] א, ד. חגיגה טז, א.}}. | ||
עמיתו היה האב בית דין יוסי בן יוחנן, ובזמנם החלה המחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל, והיא - אם [[סמיכה לרבנות|לסמוך]] או לא{{הערה|חגיגה שם.}}. בניגוד לשאר המחלוקות שנפטרו על ידי עמידה למניין והצבעה, מחלוקת זו לא נפטרה ולא עמדה למניין, וכך היא התגברה, עד שבימי שמאי והלל נעצו חרב בבית המקדש ואסרו להכנס ולצאת מבית המדרש עד שיערכו מניין, ועת זו | עמיתו היה האב בית דין יוסי בן יוחנן, ובזמנם החלה המחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל, והיא - אם [[סמיכה לרבנות|לסמוך]] או לא{{הערה|חגיגה שם.}}. בניגוד לשאר המחלוקות שנפטרו על ידי עמידה למניין והצבעה, מחלוקת זו לא נפטרה ולא עמדה למניין, וכך היא התגברה, עד שבימי שמאי והלל נעצו חרב בבית המקדש ואסרו להכנס ולצאת מבית המדרש עד שיערכו מניין, ועת זו הייתה קשה ביותר לעם ישראל{{הערה|1=[[מסכת שבת]] יז, א.}}. | ||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
גרסה אחרונה מ־07:14, 1 ביולי 2022
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
יוסי בן יועזר היה הנשיא בדורו, ותלמידו היה יהושע בן פרחיה שגם כן היה נשיא[1].
עמיתו היה האב בית דין יוסי בן יוחנן, ובזמנם החלה המחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל, והיא - אם לסמוך או לא[2]. בניגוד לשאר המחלוקות שנפטרו על ידי עמידה למניין והצבעה, מחלוקת זו לא נפטרה ולא עמדה למניין, וכך היא התגברה, עד שבימי שמאי והלל נעצו חרב בבית המקדש ואסרו להכנס ולצאת מבית המדרש עד שיערכו מניין, ועת זו הייתה קשה ביותר לעם ישראל[3].
אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יהי ביתך בית וועד לחכמים[4]. הסבר הרבי[5] הוא, שכדי ליישר וליישב את המחלוקת בין חכמי ישראל, בתור נשיא כחלק מדאגתו לכלל ישראל ולהרבות השלום ביניהם, הוא אומר שכל בית של יהודי יהיה בית וועד לחמכים, ועל ידי שיתוועדו יחד ירבה השלום ביניהם ויתיישבו ההדורים.
תלמידו רבי יהושע בן פרחיה ממשיך במאמרו במסכת אבות ומורה, עשה לך רב, למרות שאתה עושה את ביתך בית וועד לחכמים, אל לך לחשוב שבכך יצאת ידי חובתך וירגיש זחיחות הדעת, אלא עליו להיות בתנועה של ביטול לחכמים, ומכיון שזו היא אחד ממ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם, עליו גם לדאוג ל"וקנה לך חבר" שהיא גם אחד מהדברים שהתורה נקנית בהם, והוי דן אל כל האדם לכף זכות, גם כאשר רואה חכמים כאלו שהם בגדר חבר, לא יזלזל בהם וידון לכף זכות, ולא יחשוב שהם "עצלנים" בכך שלא נהיו בבחינת "רב".