משה אריה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(איחוד ועריכה)
 
(34 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
[[קובץ:משה לייב גינזבורג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אריה לייב גינזבורג]]
[[תמונה:משה לייב גינזבורג.JPG|left|thumb|250px|הרב משה לייב גינזבורג]]
הרב '''משה אריה לייב גינזבורג''' (? – [[ט"ו בתשרי]] [[תרצ"ה]]) היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
'''משה אריה לייב גינזבורג''' היה נשוי למרת '''דבורה לאה גינזברוג''' שהייתה בתם הגדולה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורעייתו [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]].


הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]] והוא נישא לבתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ב[[יום שישי]], [[ח' בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידי הגדולים לקצת מידידיו{{הערה|אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר המהר"ש]], אגרת י'.}}. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]] ובעת החתונה וסעודות ה[[שבע ברכות]] אמר אדמו"ר המהר"ש שישה [[מאמר]]י [[חסידות]]{{הערה|ששת המאמרים שנאמרו הם:[[מאמר]] [[ד"ה]] "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות".}} שנדפסו בספר "[[תורת שמואל - דרושי חתונה]]". בחתונתם היה [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אז ילד בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הודפס ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו של הרבי מחודש [[כסלו]] [[תרצ"ג]], בחוברת קפ"ז.}}. לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם.
== תולדות חיים ==
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]].


אדמו"ר המהר"ש התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב". [[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה דבר.
[[נישואין|נשא]] את [[דבורה לאה גינזבורג]], בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ב[[יום שישי]], [[ח' בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]].
 
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקפיד שיקראו לבניו (החל מה[[בר מצוה]]) ולחתנו בראשי תבות של שמותם, וגם הוא בעצמו היה אומר: גייט צו [[רז"א]]'ן, צו '''רמ"ל'ן''' [ = לכו אל [[רז"א]], לכו אל '''רמ"ל'''] וכו'{{הערה|רשימת היומן עמ' ק"צ.}}.
 
על ההזמנות לחתונה היה ה[[אדמו"ר המהר"ש]] חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו{{הערה|אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר המהר"ש]], אגרת י'.}}.
 
החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]] ובעת החתונה וסעודות ה[[שבע ברכות]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] שישה [[מאמר]]י [[חסידות]]{{הערה|ששת המאמרים שנאמרו הם: [[מאמר]] [[ד"ה]] "[[האבות]] קיימו התורה", "[[נישואין|נשא]] את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "[[תורת שמואל - דרושי חתונה]]"}}.
 
בחתונה [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הודפס ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו של הרבי מחודש [[כסלו]] [[תרצ"ג]], בחוברת קפ"ז.}}.
 
לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם.


ביום [[ט"ו בתשרי]] שנת [[תרצ"ה]], נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום [[ט"ז בתשרי]] בעיר [[מלחובקה]].
ביום [[ט"ו בתשרי]] שנת [[תרצ"ה]], נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום [[ט"ז בתשרי]] בעיר [[מלחובקה]].
 
==משפחתו==
*בנו, דוב בער גינזבורג.
*בנו, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנו, שמואל גינזבורג.
*ביתו, מוסיא גרוביץ'.
*ביתו, שיינע מאירוביץ'.
*ביתו, רחל.
*ביתו, חסיא.
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/7068 פרסום ראשון: תמונות חתנו של הרבי המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:נשים]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
{{מיון רגיל:גינזבורג, משה אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]]

גרסה אחרונה מ־20:59, 30 ביוני 2022

הרב משה אריה לייב גינזבורג

הרב משה אריה לייב גינזבורג (? – ט"ו בתשרי תרצ"ה) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב אברהם זלמן גינזבורג מויטבסק.

נשא את דבורה לאה גינזבורג, בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ביום שישי, ח' בסיוון בשנת תרל"ב.

אדמו"ר המהר"ש היה מקפיד שיקראו לבניו (החל מהבר מצוה) ולחתנו בראשי תבות של שמותם, וגם הוא בעצמו היה אומר: גייט צו רז"א'ן, צו רמ"ל'ן [ = לכו אל רז"א, לכו אל רמ"ל] וכו'[1].

על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו[2].

החתונה התקיימה בליובאוויטש ובעת החתונה וסעודות השבע ברכות אמר אדמו"ר המהר"ש שישה מאמרי חסידות[3].

בחתונה אדמו"ר הרש"ב היה בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, אדמו"ר הריי"צ[4].

לאחר נישואיהם התיישבו בעיר ויטבסק ושם התגוררו כל חייהם.

ביום ט"ו בתשרי שנת תרצ"ה, נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום ט"ז בתשרי בעיר מלחובקה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, דוב בער גינזבורג.
  • בנו, אהרן יוסף גינזבורג.
  • בנו, שמואל גינזבורג.
  • ביתו, מוסיא גרוביץ'.
  • ביתו, שיינע מאירוביץ'.
  • ביתו, רחל.
  • ביתו, חסיא.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. רשימת היומן עמ' ק"צ.
  2. אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר אגרות קודש של אדמו"ר המהר"ש, אגרת י'.
  3. ששת המאמרים שנאמרו הם: מאמר ד"ה "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "תורת שמואל - דרושי חתונה"
  4. הודפס ברשימותיו של הרבי מחודש כסלו תרצ"ג, בחוברת קפ"ז.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא