עיוור: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]]. | '''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]]. | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש. | כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש. | ||
בשנת [[תנש"א]] | בשנת [[תנש"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר{{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]]. | ||
לפני כמה שנים, הודפס ספר ה[[דבר מלכות]] בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור). | לפני כמה שנים, הודפס ספר ה[[דבר מלכות]] בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור). | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
*[https://chabad.info/magazine/242784/ הודפס הדבר מלכות בבריל] | *[https://chabad.info/magazine/242784/ הודפס הדבר מלכות בבריל] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:21, 12 ביוני 2022
עיוור הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות בעין בעצבים או במח.
כינויים לעיוור[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיוור בלשון חז"ל נקרא סומא או סגי נהור.
הרבי שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו לועג לרש שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי העין לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות.
ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה[1], כיתרון האור מן החושך[2], שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר.
עורים בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורה מוזכרים עורים וסיפורים רבים שנקשרו לעיוורון:
- יצחק אבינו כהו עיניו הייינו שראייתו נחלשה במאד מזיקנה, וכך יעקב הצליח לקחת את הברכות במקום עשיו.
- יעקב אבינו התעוור אף הוא מזיקנה.
- כשפרעה רצה להרוג את משה על שהרג את המצרי, ה' עיוור את כל הנוכחים וכך משה יכל לברוח.
- בלעם הרשע היה עיוור בעין אחת.
- שמשון הגיבור נתעוור על ידי הפלישתים.
- עלי הכהן התעוור מזקנה.
- בבא בן בוטא סומא על ידי הורדוס.
- רב יוסף היה עיוור ובכל זאת היה בקי בכל התורה עד שכונה "סיני"[3].
- רב ששת היה עיוור, ובכל זאת היה בקי בתלמודו עד שחזר על כל תלמודו בשלושים יום.
הלכות עיוור[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיוב כללי במצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לדעת רבי יהודה עיוור פטור ממצוות אך חכמים סוברים שעיוור כן חייב במצוות (וההלכה כמותם)[4].
ברכת פוקח עוורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עיוור אינו מברך ברכת פוקח עוורים מאחר וזה דבר שחסר אצלו.[5]
ציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]
סומא חייב במצוות ציצית[6] ולמרות שכתוב "וראיתם אותו" זה בא למעט כסות לילה.
עליה לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לדעת שולחן ערוך המחבר אין להעלות עיוור לתורה, אך לדעת הרמ"א מותר[7].
נרות שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם הייתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה[8]
העוורים בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגאולה כל העוורים יתרפאו כנאמר[9] "אז תפקחנה עיני עוורים". ויתירה מזה יהיו הראשונים להתרפאות[10].
כתב ברייל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש.
בשנת תנש"א הודפס ספר התניא בכתב ברייל והרבי הסביר[11] שכעת משיח מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את תורת החסידות.
לפני כמה שנים, הודפס ספר הדבר מלכות בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור).