אליהו יונג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־08:31, 24 במאי 2022

הרב ד"ר אליהו (ליאו) יונג^[1] כ"ה סיון תרנ"ב - כ"ח כסלו תשמ"ח) היה מרבניה הבולטים של יהדות ארצות הברית, יושב ראש ועדת התרבות של הג'וינט, ומראשי ארגון הOU, וידיד נאמן של חסידי חב"ד שסייע רבות לעניני רבותינו נשיאינו.

תולדות חיים

נולד בכ"ה סיון תרנ"ב בעיירה אוהרסקי-ברוד שבצ'כיה^[2] לאביו הרב ד"ר מאיר צבי יונג.

בעודו נער צעיר היגרה המשפחה לאנגליה ואביו התקבל לשמש כרב הראשי של איגוד בתי הכנסת, והפך למנהיג רוחני של יוצאי יהדות מזרח אירופה שקבעו את מגוריהם במדינה ושימש בה כנשיא אגודת ישראל. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נכנס ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' ולאחר שהשלים בה את לימודיו עשה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת לונדון.

במקביל להשכלתו הכללית, למד סמיכה לרבנות בישיבת גלאנטה אצל הרב יוסף צבי דושינסקי ובבית המדרש לרבנים בברלין, כשבין הרבנים מהם קיבל סמיכה לרבנות היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרע"ו החל לשמש כעורך ראשי בבטאון 'סיני' שנוסד על ידי אביו, ברוחו של הרש"ר הירש, 'תורה עם דרך ארץ'. גם בשנים שלאחר מכן השתמש רבות בכשרון הכתיבה שלו ופרסם מאמרים רהוטים שזכו לחשיפה גבוהה, השתתף בקבצי עת וספרי זכרון, כמו כן נכנס בשדה העסקנות והחל לשמש כמזכיר הליגה למהנדסים יהודיים “סיני” בלונדון.

בשנת תר"פ התקבל לשמש למשרת רבנות בקליבלנד שבאוהיו, וכעבור שנתיים , התחתן עם רעייתו מרת יענטא שיינא (אירמה) לבית רוטשילד מציריך.

זמן קצר לאחר חתונתו החל לשמש במנהטן כרבו של המרכז היהודי 'Jewish Center', וניצל את המשרה היוקרתית והמשפיעה ליוזמות חינוכיות של הקמת מוסדות חינוך והוצאה לאור של סדרות ספרים יהודיות שהיו חסרות עד אז על המדף.

בשנת תרפ”ג כיהן בתפקיד היוקרתי – מזכיר הכנסיה העולמית הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בוינה.

בשנת תרפ"ו התקבל לשמש בנוסף לתפקידו בג'ואיש סנטר - תפקיד אותו מילא כשישים שנה - כסגן נשיא התאחדות הקהילות האורתודוכסיות בארצות הברית, ה-OU, ובשנת תרפ"ח התמנה לשמש כנשיא הארגון ושימש בתפקיד עד שנת תרצ"ד, ובמסגרת תפקידו פיתח את גוף הפיקוח על הכשרות, בניית מקוואות טהרה מודרנים שיעמדו בסטנדרטים גבוהים של היגיינה ואסתטיקה, ועוד. כמו כן שימש כיו"ר 'ועד בית יעקב' בארצות הברית שתמך מבחינה כלכלית ברשת מוסדות החינוך לבנות של אגודת ישראל באירופה^[3].

בשנת תרפ"ט התמנה לחבר מועצת הסוכנות היהודית.

כד"ר לפילוסופיה, משנת תרצ”א החל להרצות קורסים בתורת המוסר והיהדות בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

שימש כיושב ראש ועדת התרבות של הג'וינט, וכן כחבר של כבוד וחבר ועד הנהלת בארגונים ומוסדות נוספים רבים^[4]. במסגרת תפקידו בג'וינט, סייע לקהילות ויהודים פרטיים בכל רחבי תבל, ביקר פעמים רבות באירופה ובארץ הקודש, ואף ערך ביקורים חשובים בצפון אפריקה, דרום אמריקה ובאיראן, וזכה לסייע רבות לחסידי חב"ד ולפעולות רבותינו נשיאינו.

המשיך לפעול במרץ בשלל תפקידיו עד לשנותיו האחרונות. נפטר בשיבה טובה בגיל 95 בשבת פרשת מקץ, יום רביעי של חג החנוכה, כ"ח כסלו תשמ"ח.

על שמו, נקרא 'כפר אליהו' הסמוך לגדרה^[5].

קשריו עם חסידות חב"ד

הרב יונג ראה לעצמו זכות וחובה לבסס ולהעצים את הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם, ובפרט ברחבי ארצות הברית, ולצורך כך שיתף פעולה לאורך כל השנים עם חסידי חב"ד ורבותינו נשיאינו בנושאים רבים ומגוונים, דוגמת הקמת מקוואות טהרה, ועוד.

זכה לסייע ולהיות שותף בעסקנות המסועפת להצלת אדמו"ר הריי"צ בימי השואה מאירופה הבוערת.

כאשר החל אדמו"ר הריי"צ בפעולות לאספקת מצות ליהודי ברית המועצות, היה שותף בהשגת התקציבים וארגון המשלוחים^[6]..

בתמונה נדירה מהשנים לאחר הגעת הרבי ואדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, מופיע הרב יונג לצידם של רבותינו נשיאינו בדיר חגיגי שנערך לטובת מרכז ישיבות תומכי תמימים.

התיעוד הראשון לקשר שנוצר בין הרב יונג לחסידי חב"ד, היה כאשר אדמו”ר הריי”צ הגיע לביקורו הראשון בארצות הברית בשנת תר"צ, השתתף בשני אירועים שנערכו במרכז היהודי 'ג’ואיש סנטר' בו כיהן הרב יונג כרב, הראשון נערך באסרו חג של שמחת תורה תר”צ, קרוב לזמן הגעתו, והשני לקראת סיום ביקורו. בין הנושאים בהם פעל אדמו"ר הריי"צ בשעת הביקור היה תעמול לעידוד שמירת טהרת המשפחה, כשהוא מעודד כל מי שיש לו את הכשרון והיכולת לכתות מאמרים בחשיבות העניין, ביניהם היה הרב יונג, שהמאמרים שכתב תורגמו ופורסמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ בעותקים רבים. כמו כן הציע אדמו”ר הריי”צ לרב יונג לרתום את עיתון ‘יאנג איזרעאל’ להפצת ענין טהרת המשפחה, וההתכתבות המשיכה אף לאחר שהרבי עזב את ארצות הברית^[7]. לתעמולה זו היתה השפעה רבה על הרב יונג עצמו, שבשנים שלאחר מכן השקיע מאמצים רבים בהקמת מקוואות טהרה בכל רחבי ארצות הברית.

במוצאי שבת אור לראש חודש כסלו תרצ”ד, נערך דינר חגיגי לכבוד השד"ר ר' איצ'ה דער מתמיד בביתו של הרב חיים זלמן קרעמער יו”ר אגודת חסידי חב”ד ארצות הברית, כשהרב יונג היה בין המוזמנים והסב בשולחן הכבוד לצדו של ר' איצ'ה. גם בשנים הבאות השתתף הרב יונג באירועים חב”דיים רבים והיה שותף לפעילות חב”דית. מפיסות מידע הפזורות במקומות שונים, ניתן להבין כי פעל רבות למען תנועת חב”ד.

בחודש אלול תרצ”ז התקיימה הכנסיה הגדולה השלישית של ‘אגודת ישראל’ במארינבאד שבצ’כסלובקיה. מנהיגי אגדת ישראל מכל רחבי תבל הגיעו לכנסיה החשובה זו, ביניהם גם הרב יונג. אדמו”ר הריי”צ ששהה באותה עת באוסטריה הסמוכה, ביקש מהרב חודקוב שידאג שהרב אליהו יונג יגיע אליו ליום אחד^[8].

בשנים אלו החל הרב יונג לסייע לעניני חב"ד באמצעות כספי הג'וינט עליהם היה מופקד מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת התרבות של הארגון.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, פעל הרב יונג בדרכים שונות ומגוונות להצלת אלפי יהודים ולסיוע בכל דרך אפשרית, וזכה להיות מראשי המסייעים להצלת אדמו”ר הריי”צ מוורשה הנצורה בימי השואה^[9].

במכתבים השונים מעטר אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים מופלגים, כשבאחד המכתבים התבטא: "“הנה רז”ל אמרו אומרין מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו, הנני בזה לקיים דבריהם לומר מקצת שבחו של ידידי בפנינו כי הנהו עסקן חרוץ בעניני יראת שמים וצדקה בחיבת תורה ומצוות”^[10].

הרב יונג המשיך ונענה לכל בקשה שהופנתה אליו מצד רבותינו נשיאינו, דוגמת הצלת ילדי טהרן שעלו לארץ הקודש ואולצו להיכנס לחינוך לא דתי, שליחת אנשי דת למחנות צבא בארצות הברית, סיוע לניצולים במחנות העקורים באירופה, סיוע להתבססות ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית בשנותיהם הראשונות, ועוד.

בדינר החגיגי שנערך לטובת מרכז ישיבות תומכי תמימים, השתתף הרב יונג ונשא דברים נלהבים, בתוכם דיבר בשבח אדמו"ר הריי"צ שישב לצידו: "הרבה גדולי ישראל פגשתי, אומר הרב יונג, אבל אף אחד מהם לא עשה עלי כזה רושם, כמו מנהיג ישראל הרבי מליובאוויטש”.

לקשר שנוצר בין הרב יונג לאדמו"ר הריי"צ היה המשך בדמות הקשרים שנרקמו בינו לבין הרבי, כאשר בשנת תש”ד פנה אל הרבי בבקשה שישגר לו את הדברים שבדפוס היוצאים לאור על ידי המרכז לענייני חינוך.

בשנת תשי"א, כאשר הגיע לביקור בארץ הקודש, פרסמו מוסדות חב"ד מודעת ברכה לכבודו בה נכתב: "מקדמים אנו בברכה את ידיד מוסדות חב”ד בארץ ובתפוצות, מע”כ האי גברא יקירא, מנהל מחלקת התרבות של הג’וינט באמריקה הרב ד”ר אליהו יונג, לביקורו בארצנו הקדושה".

בשנים הבאות סייע להקמתו של בית הספר למלאכה כפר חב"ד^[11], וכן לשלוחי הרב בתוניס, אלג'יר ומרוקו^[12].

לקריאה נוספת

שניאור ברגר, גלגל הצלה, בתוך הספר חב"ד במרוקו פרק י"ב
שניאור ברגר, לימין רבותינו נשיאינו, בתוך שבועון בית משיח גליון 895 עמוד 88

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ Leo Jung.
↑ במקומות אחרים מובא שנולד באונגאריש ברוד שבאוסטריה.
↑ הרב יונג התפטר מתפקיד זה לאחר כינונה של מדינת ישראל על רקע התבדלותה של אגודת ישראל מהשותפות בממשלה שהוקמה.
↑ ראו פירוט בספר 'תולדות אנשי שם' חלק א' עמוד לב. כך לדוגמא משנת תרצ”ה כיהן כיו”ר ועדת המומחים לחוק הכשרות מטעם ממשלת מדינת ניו יורק, נשיא הועדה לתמיכה במרכז הרפואי ‘שערי צדק’ בירושלים, ממייסדי ‘פועלי אגודת ישראל’ ונשיא הכבוד שלהם, ומראשי העוזרים להתנחלותם בנקודות ישוב בארץ ישראל.
↑ בצורה חריגה, היישוב שהיה מהמסייעים להקמתו, נקרא על שמו כבר בחייו.
↑ ראו לדוגמא אגרות קודש ח”ה אגרת א’שמג.
↑ ראו לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' אגרת תקב.
↑ “נחוץ לי במאוד להתראות עם ידידי הרב הנכבד והכי נעלה מוהר”ל [מוה”ר ליאו] שי’ יאנג מנויארק, וידבר ידידי אתו עמו אשר יואיל נא לבא אלי לאטוואצק על יום אחד – מימי החול – כי הענינים המה נחוצים ביותר בעניני הכלל, והנני מסגיר בזה מכתב אליו” (אג”ק י”ז אגרת ו’תכד).
↑ בי"ד טבת ת"ש שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך ומפורט לרב יונג בו מודה לו ולקהילתו על העבר ומבקש ממנו עזרה להשגת ויזות עבורו ועבור משפחתו, וכן עזרה כספית עבור תלמידי הישיבה שנמלטו מורשה. בין הדברים כותב לו אדמו"ר הריי"צ: "בזה הנני להגיד לו תודתי וברכתי בעד גודל שקידת עבודתו הפוריה לחלצני אותי ואת בני ביתי מן המיצר באופן נעלה ומסודר. תודה על העבר ובקשה על להבא להביא הדבר אשר התחיל מהכח אל הפועל הטוב...".
↑ אג”ק הריי”צ חי”ב אגרת ד’תנב.
↑ ראו אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח”ה אגרת א’רצז. ימי תמימים עמוד 432.
↑ ראו בכתבה בחב"ד אינפו, וכן בפרק מתוך הספר 'חב"S במרוקו' בפיסקה 'לקריאה נוספת'.

[1] Leo Jung.

[2] במקומות אחרים מובא שנולד באונגאריש ברוד שבאוסטריה.

[3] הרב יונג התפטר מתפקיד זה לאחר כינונה של מדינת ישראל על רקע התבדלותה של אגודת ישראל מהשותפות בממשלה שהוקמה.

[4] ראו פירוט בספר 'תולדות אנשי שם' חלק א' עמוד לב. כך לדוגמא משנת תרצ”ה כיהן כיו”ר ועדת המומחים לחוק הכשרות מטעם ממשלת מדינת ניו יורק, נשיא הועדה לתמיכה במרכז הרפואי ‘שערי צדק’ בירושלים, ממייסדי ‘פועלי אגודת ישראל’ ונשיא הכבוד שלהם, ומראשי העוזרים להתנחלותם בנקודות ישוב בארץ ישראל.

[5] בצורה חריגה, היישוב שהיה מהמסייעים להקמתו, נקרא על שמו כבר בחייו.

[6] ראו לדוגמא אגרות קודש ח”ה אגרת א’שמג.

[7] ראו לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' אגרת תקב.

[8] “נחוץ לי במאוד להתראות עם ידידי הרב הנכבד והכי נעלה מוהר”ל [מוה”ר ליאו] שי’ יאנג מנויארק, וידבר ידידי אתו עמו אשר יואיל נא לבא אלי לאטוואצק על יום אחד – מימי החול – כי הענינים המה נחוצים ביותר בעניני הכלל, והנני מסגיר בזה מכתב אליו” (אג”ק י”ז אגרת ו’תכד).

[9] בי"ד טבת ת"ש שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך ומפורט לרב יונג בו מודה לו ולקהילתו על העבר ומבקש ממנו עזרה להשגת ויזות עבורו ועבור משפחתו, וכן עזרה כספית עבור תלמידי הישיבה שנמלטו מורשה. בין הדברים כותב לו אדמו"ר הריי"צ: "בזה הנני להגיד לו תודתי וברכתי בעד גודל שקידת עבודתו הפוריה לחלצני אותי ואת בני ביתי מן המיצר באופן נעלה ומסודר. תודה על העבר ובקשה על להבא להביא הדבר אשר התחיל מהכח אל הפועל הטוב...".

[10] אג”ק הריי”צ חי”ב אגרת ד’תנב.

[11] ראו אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח”ה אגרת א’רצז. ימי תמימים עמוד 432.

[12] ראו בכתבה בחב"ד אינפו, וכן בפרק מתוך הספר 'חב"S במרוקו' בפיסקה 'לקריאה נוספת'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *שניאור ברגר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/7/73/%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf גלגל הצלה]''', בתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] פרק י"ב
+*שניאור ברגר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/0/00/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95.pdf לימין רבותינו נשיאינו]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 895 עמוד 88
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[https://chabad.info/magazine/654323/ ט' אדר: הרב יונג והצלת אדמו"ר הריי"צ מידי הנאצים]''' {{אינפו}}