עלמא דאתגליא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מ (לא ממש)
תגית: שחזור
 
(17 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
"עלמא דאתגליא" פירושו "העולם המגולה". בעולם זה, אף על פי שה[[נברא|נבראים]] מקבלים חיותם מאלקות, מכל מקום הם במצב של מציאות יש ודבר נפרד בפני עצמו, משום שחיותם הוא מ[[שם אלקים]] המסתיר על [[שם הוי']].
'''עלמא דאתגליא''' פירושו "העולם המגולה". מבואר בתורת הקבלה וה[[חסידות]] שבעולם זה, אף על פי שה[[נברא|נבראים]] מקבלים חיותם מה[[אלקות]], בכל זאת הם במצב של מציאות וישות ונפרדים בפני עצמם, משום שחיותם הוא מ[[שם אלקים]] המסתיר על [[שם הוי']].


בחסידות המשל לעלמא דאתגליא הוא היבשה, על דרך היבשה שהברואים החיים מהאדמה, כמו הצמחים ובעלי החיים - נמצאים גלויים מעל האדמה ומתקיימים בנפרד ממנה.
ב[[תורת החסידות]] ה[[משל]] לעלמא דאתגליא היא היבשה. כמו היבשה שהברואים שעליה החיים מהאדמה, כמו הצמחים ובעלי החיים - נמצאים גלויים מעל האדמה ומתקיימים בנפרד ממנה.


{{לימוד}}
[[אדמו"ר האמצעי]] מביא{{הערה|ראו הנחות - תקע"ז, וירא ישראל, נה}} שעל פי הקבלה הים ויבשה הוא בחינת [[עלמא דאתכסיא]] ועלמא דאתגליא שהוא בחינת הוי' פנימי שבמח' ורצון הנ"ל והוי' חיצוני הנ"ל. ומוסיף כי קודם בריאת העולמות היה הכל מים, על דרך משל שעלמא דאתגליא היה נכלל בעלמא דאתכסיא ולא היה יכול להיות בריאת העולמות כמו למשל אדם הטרוד במחשבת עצמו לא יוכל להיות שום השפעה לזולתו ממנו, כי' איידי דטריד במחשבת עצמו' - לא פליט להשפיע לזולתו, וכשרוצה שיומשך מאתו השפעה לזולתו צריך שיסתלקו המח' עצמו.
 
==ראו גם==
*[[עלמא דאתכסיא]]
 
{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־03:41, 6 במרץ 2022

עלמא דאתגליא פירושו "העולם המגולה". מבואר בתורת הקבלה והחסידות שבעולם זה, אף על פי שהנבראים מקבלים חיותם מהאלקות, בכל זאת הם במצב של מציאות וישות ונפרדים בפני עצמם, משום שחיותם הוא משם אלקים המסתיר על שם הוי'.

בתורת החסידות המשל לעלמא דאתגליא היא היבשה. כמו היבשה שהברואים שעליה החיים מהאדמה, כמו הצמחים ובעלי החיים - נמצאים גלויים מעל האדמה ומתקיימים בנפרד ממנה.

אדמו"ר האמצעי מביא[1] שעל פי הקבלה הים ויבשה הוא בחינת עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא שהוא בחינת הוי' פנימי שבמח' ורצון הנ"ל והוי' חיצוני הנ"ל. ומוסיף כי קודם בריאת העולמות היה הכל מים, על דרך משל שעלמא דאתגליא היה נכלל בעלמא דאתכסיא ולא היה יכול להיות בריאת העולמות כמו למשל אדם הטרוד במחשבת עצמו לא יוכל להיות שום השפעה לזולתו ממנו, כי' איידי דטריד במחשבת עצמו' - לא פליט להשפיע לזולתו, וכשרוצה שיומשך מאתו השפעה לזולתו צריך שיסתלקו המח' עצמו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ראו הנחות - תקע"ז, וירא ישראל, נה