שמריהו רויטבלאט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] ברח אביו ומשפחתו מרוסיה באמצעות זהות פולנית בדויה במבצע שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', וכעבור נידודים שונים הגיעו בשנת [[תשט"ז]] לניו יורק, שם נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], היה מבחירי התמימים, וזכה להימנות על הקבוצה הראשונה של '[[שבעת קני המנורה]]'. | עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] ברח אביו ומשפחתו מרוסיה באמצעות זהות פולנית בדויה במבצע שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', וכעבור נידודים שונים הגיעו בשנת [[תשט"ז]] לניו יורק, שם נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], היה מבחירי התמימים, וזכה להימנות על הקבוצה הראשונה של '[[שבעת קני המנורה]]'. | ||
בשנת [[תשכ"ב]] נשלח בתוך קבוצה של שישה בחורים יחד עם חבריו ר' [[שמעון לזרוב]], ר' [[אברהם ליפסקר]], | בשנת [[תשכ"ב]] נשלח בתוך קבוצה של שישה בחורים יחד עם חבריו ר' [[שמעון לזרוב]], ר' [[אברהם ליפסקר]], ר' [[אשר ציילינגולד]], ר' [[בן ציון שפרן]] ור' [[יעקב שלמה גולדברג]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ופעלו שם כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים-שלוחים]]. בליל [[י"ב אדר ראשון]], בערב שקדם לנסיעתם, זכו ל[[יחידות]] בה בירך אותם הרבי להצלחה. למחרת זכו לכך שהרבי הגיע מביתו ל־770 מוקדם מהרגיל, על מנת להשתתף במעמד '[[צאתכם לשלום]]' וללוות אותם בדרכם. הרבי יצא מ-770 צעד לעבר המדרכה ונעמד על-יד דלתו הפתוחה של האוטובוס בו נסעו לנמל ממנו הפליגו, כשכל אחד מהשלוחים עובר בזה אחר זה בפני הרבי, וגם לאחר שהאוטובוס החל בנסיעה המשיך הרבי לעמוד ולהביט עד אשר האוטובוס נעלם מן העין. | ||
מוקדם | |||
על מנת להשתתף במעמד '[[צאתכם לשלום]]' וללוות אותם בדרכם | |||
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]]. | לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]]. | ||
גרסה מ־09:57, 30 בינואר 2022
הרב שמריהו רויטבלאט הינו איש חינוך ותיק, המשמש כמשגיח בישיבת אהלי תורה קראון הייטס.
תולדות חיים
נולד בסביבות שנת תש"א לאביו הרב אליהו חיים רויטבלאט, ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב שמריהו אבלאסקי[1].
בעודו ילד קטן נפטרה אמו, ואביו נשא בזיווג שני את מרת חיה שרה, שגידלה אותו כבנו.
עם סיום מלחמת העולם השניה ברח אביו ומשפחתו מרוסיה באמצעות זהות פולנית בדויה במבצע שנודע לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', וכעבור נידודים שונים הגיעו בשנת תשט"ז לניו יורק, שם נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית, היה מבחירי התמימים, וזכה להימנות על הקבוצה הראשונה של 'שבעת קני המנורה'.
בשנת תשכ"ב נשלח בתוך קבוצה של שישה בחורים יחד עם חבריו ר' שמעון לזרוב, ר' אברהם ליפסקר, ר' אשר ציילינגולד, ר' בן ציון שפרן ור' יעקב שלמה גולדברג לישיבת תומכי תמימים ברינואה ופעלו שם כתלמידים-שלוחים. בליל י"ב אדר ראשון, בערב שקדם לנסיעתם, זכו ליחידות בה בירך אותם הרבי להצלחה. למחרת זכו לכך שהרבי הגיע מביתו ל־770 מוקדם מהרגיל, על מנת להשתתף במעמד 'צאתכם לשלום' וללוות אותם בדרכם. הרבי יצא מ-770 צעד לעבר המדרכה ונעמד על-יד דלתו הפתוחה של האוטובוס בו נסעו לנמל ממנו הפליגו, כשכל אחד מהשלוחים עובר בזה אחר זה בפני הרבי, וגם לאחר שהאוטובוס החל בנסיעה המשיך הרבי לעמוד ולהביט עד אשר האוטובוס נעלם מן העין.
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בקראון הייטס, ונכנס ללמוד בכולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי.
בהמשך, הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת אהלי תורה קראון הייטס, והתמנה לשמש כמשגיח, תפקיד בו משמש עד היום.
מידי שנה זכה לסייע בידי אביו ולהימנות על הקבוצה המצומצמת של אנ"ש שהכינו את המאפיה ואפו את המצות לכבוד פסח במאפיה של ר' יהושע קארף.
הערות שוליים
- ↑ אביו של ר' שמריהו החליף את שם המשפחה לרויטבלאט.