משתמש:חסיד של הרבי/אהבה זוטא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{אהבה ויראה}}
{{אהבה ויראה}}
'''אהבה זוטא''' זוהי המדרגה התחתונה ביותר ב[[אהבת השם]] הנפעלת אצל יהודי רק בגלל תאוותו לשכר שתקבל נשמתו ב[[גן עדן]]{{הערה|שם=א}}.
'''אהבה זוטא''' זוהי המדרגה התחתונה ביותר ב[[אהבת השם]] והיא נפעלת אצל יהודי רק בגלל תאוותו לשכר שתקבל נשמתו ב[[גן עדן]]{{הערה|שם=א}}.


==מהותה==
==מהותה==
אהבה זוטא היא אהבה תחתונה מאוד שנפעלת אצל היהודי לא בשל תאוותו לאלוקות אלא בשל תאוותו לשכר שתקבל נשמתו ב[[גן עדן]] על המעשים הטובים שהוא עושה בעולם הזה ולכן היא נחשבת למידת האהבה התחתונה ביותר{{הערה|שם=א}}.
אהבה זוטא היא אהבה תחתונה מאוד שנפעלת אצל היהודי לא בשל תאוותו לאלוקות אלא בשל תאוותו לשכר שתקבל נשמתו ב[[גן עדן]] על המעשים הטובים שהוא עושה בעולם הזה ולכן היא נחשבת למידת האהבה התחתונה ביותר{{הערה|שם=א}}., והיא נפעלת על-ידי כך שיהודי רואה שהשם הוא טוב, ובגלל שמשיג בשכל שלו שהשם הוא טוב לכן הוא גם אוהב אותו. ואהבה זו היא מוגבלת משום שהיא קשורה לשכל הגשמי שגם הוא מוגבל{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק ה' עמוד קצ"ו}}.
 
בשביל לפעול בנשמות גבוהות מספקיה האהבה זוטא, אך הרבי אומר שבשביל נשמות נמוכות כמו הדור שלנו ב[[עקבתא דמשיחא]] לא מספיקה האהבה זוטא אלא צריך אהבה רבה{{הערה|שם=ה}}.
{{להשלים}}
{{להשלים}}


==שורשה==
==שורשה==
בשרשה אהבה זוטא מגיעה מה[[אהבה רבה]]{{הערה|[[לקוטי תורהע]] על פרשת ראה לא, א.}}. כמו-כן אהבה זוטא נקראת אף בשם [[נקבה]] כי יהודי שפועם אצלו האהבה זוטא עושה את הטפל עיקר ואוהב את השם רק בשל השכר שיקבל, וכן היא נקראת בשם [[לילה]] כי זו אהבה חשוכה{{הערה|שם=א|לקוטי תורה פרשת תזריעכ, ב.}}.  
בשרשה אהבה זוטא מגיעה מה[[אהבה רבה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] על פרשת ראה לא, א.}}. כמו-כן אהבה זוטא נקראת אף בשם [[נקבה]] כי יהודי שפועם אצלו האהבה זוטא עושה את הטפל עיקר ואוהב את השם רק בשל השכר שיקבל, וכן היא נקראת בשם [[לילה]] כי זו אהבה חשוכה{{הערה|שם=א|לקוטי תורה פרשת תזריעכ, ב.}}.
 
במשל [[המלך בשדה]] שמביא [[אדמו"ר הזקן]] ה"פנים שוחקות" של המלך מסמנים את האהבה זוטא לאומת ה"פנים יפות" שמראים על האהבה רבה{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 226}}. וכן האהבה זוטא נחשבת להר לאומת האהבה רבה שנחשבת להר ההר - מקום שאינו בערך להר רגיל, וזאת בשל הדרגה הנמוכה של האהבה זוטא שהיא נחשבת לכלום לאומת האהבה רבה{{הערה|שם=ה|תורת מנחם חלק ט"ז עמוד 176}}.
{{להשלים}}
{{להשלים}}



גרסה אחרונה מ־03:14, 10 בינואר 2022

אהבה ויראה
בחינות באהבה
אהבה  •  אהבת עולם  •  אהבה זוטא ורבה  •  אהבה בתענוגים  •  אהבה מסותרת ובתעלומות לב  •  אהבה כמים וכרשפי אש  •  אהבת השם  •  היחסים בין אהבה ויראה
בחינות ביראה
יראה  •  יראת העונש  •  יראה עילאה  •  יראה תתאה

אהבה זוטא זוהי המדרגה התחתונה ביותר באהבת השם והיא נפעלת אצל יהודי רק בגלל תאוותו לשכר שתקבל נשמתו בגן עדן[1].

מהותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אהבה זוטא היא אהבה תחתונה מאוד שנפעלת אצל היהודי לא בשל תאוותו לאלוקות אלא בשל תאוותו לשכר שתקבל נשמתו בגן עדן על המעשים הטובים שהוא עושה בעולם הזה ולכן היא נחשבת למידת האהבה התחתונה ביותר[1]., והיא נפעלת על-ידי כך שיהודי רואה שהשם הוא טוב, ובגלל שמשיג בשכל שלו שהשם הוא טוב לכן הוא גם אוהב אותו. ואהבה זו היא מוגבלת משום שהיא קשורה לשכל הגשמי שגם הוא מוגבל[2].

בשביל לפעול בנשמות גבוהות מספקיה האהבה זוטא, אך הרבי אומר שבשביל נשמות נמוכות כמו הדור שלנו בעקבתא דמשיחא לא מספיקה האהבה זוטא אלא צריך אהבה רבה[3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שורשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשרשה אהבה זוטא מגיעה מהאהבה רבה[4]. כמו-כן אהבה זוטא נקראת אף בשם נקבה כי יהודי שפועם אצלו האהבה זוטא עושה את הטפל עיקר ואוהב את השם רק בשל השכר שיקבל, וכן היא נקראת בשם לילה כי זו אהבה חשוכה[1].

במשל המלך בשדה שמביא אדמו"ר הזקן ה"פנים שוחקות" של המלך מסמנים את האהבה זוטא לאומת ה"פנים יפות" שמראים על האהבה רבה[5]. וכן האהבה זוטא נחשבת להר לאומת האהבה רבה שנחשבת להר ההר - מקום שאינו בערך להר רגיל, וזאת בשל הדרגה הנמוכה של האהבה זוטא שהיא נחשבת לכלום לאומת האהבה רבה[3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורם חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 לקוטי תורה פרשת תזריעכ, ב.
  2. תורת מנחם חלק ה' עמוד קצ"ו
  3. 3.0 3.1 תורת מנחם חלק ט"ז עמוד 176
  4. לקוטי תורה על פרשת ראה לא, א.
  5. תורת מנחם חלק ד' עמוד 226