מרדכי בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[ | הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]] ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת [[מלחמת העולם השניה]] נדדו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]]. אחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]]. | ||
=== השליחות למרוקו === | === השליחות למרוקו === | ||
בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא | בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות. | ||
באותה | באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת ה[[שחיטה]]. | ||
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה | מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת. | ||
=== "יש כאן אברך..." === | === "יש כאן אברך..." === | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש. | בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח | בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח [[תלמוד תורה]] בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'. | בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}} | {{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־05:40, 17 בדצמבר 2021
הרב מרדכי בלינוב (תרח"צ-י"ג טבת תשע"ז) היה מראשוני השלוחים למרוקו, רב פסק חב"די, אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שבצרפת.
תולדות חיים
הרב בלינוב נולד בשנת תרח"צ בעיירה החסידית קלימוביטש שברוסיה הלבנה, לאביו הרב שמואל דוד ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת מלחמת העולם השניה נדדו כמו חסידים רבים לסמרקנד שם למד בתומכי תמימים סמרקנד ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת יציאת תש"ז. אחרי פסח תש"ז הגיע לפריז, שם ראה את הרבי כאשר הגיע לבקר את הרבנית חנה. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד בתומכי תמימים ברינואה, שם היה מבחירי התלמידים. ר' ניסן נמנוב ור' ישראל נח בליניצקי נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת תשי"ח.
השליחות למרוקו
בחודש סיוון תש"כ בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' חנן לוין. לפני חג השבועות היה בצרפת, והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-770 לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ליחידות של 45 דקות. באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שבמרוקו. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה. מיד לאחר החתונה בסוף חודש תשרי תשכ"א נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור בתומכי תמימים מרקש. בפורים תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.
"יש כאן אברך..."
עם שובו לצרפת החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם בתשכ"ד סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן בתומכי תמימים ברינואה, אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.
פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור
בשנת תשכ"ד אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.
בשנת תשכ"ג מסר לו הרב בנימין אליהו גורודצקי כי הרבי רוצה שיפתח תלמוד תורה בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב הלל פבזנר. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.
בשנת תשמ"ח מינה אותו הרבי לאחראי על ועד רבני ליובאוויטש צרפת והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת תשס"ט מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות 'שניאור'.
משפחתו
- בנו, הרב יוסף יצחק בלינוב - אב"ד מרכז בני ברק וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- חתנו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי פריז.
- בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
- בנו, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.
- בנו, הרב אברהם אשר בלינוב - ראש ישיבת תומכי תמימים אלעד.
- בנו, הרב ישראל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, צרפת. ראש כולל בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת הכשרות של בית הדין.
ספריו
- שולחן מרדכי חלק א' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
קישורים חיצוניים
- הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית, סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך שבועון בית משיח פרשת וארא תשע"ח