לוי יצחק אידלביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:59, 24 בנובמבר 2021

ר' לוי יצחק הלוי אידלביץ (מפורסם בכינוי: לויק משרת) היה מחסידי אדמו"ר מהר"ש וכיהן אצלו כ'גבאי ראשון'.

תולדות חיים

ר' לוי יצחק נולד לאביו ר' חיים^[1]. לאחר שימושו כגבאי אצל אדמו"ר מהר"ש התגורר בוויטבסק^[2]. כתבי הדא"ח שהיו ברשותו עברו לרשות רבותינו נשיאנו, וכיום הם נמצאים באוסף שניאורסון.

לר' לוי יצחק היה בן בשם שניאור זלמן.

כגבאי

תפקידו בגבאות היה עבור כתיבת מכתבים והכנסת אנשים ליחידות^[3]. אנו מוצאים במספר מקורות את חתימתו בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש^[4]. שירותו את אדמו"ר מהר"ש היה כבר מראשית נשיאות אדמו"ר מהר"ש^[5].

הצטרף אל אדמו"ר מהר"ש בנסיעותיו לחו"ל^[6]. ר' לויק היה נוסע בשליחות אדמו"ר מהר"ש, כך למשל היא מעורבותו בפרשת המלשינות בסטרדוב^[7]. הוא גם נסע לסגור את השידוך לר' מנחם מענדל שניאורסון בן אדמו"ר מהר"ש, והוא כתב באחד ממכתביו לר' אברהם אבא פרסון: "נסעתי דרך קראקא ובאתי יום ו' פ' קרח לקראקא והייתי שם עד יום ב' ז' תמוז והייתי אצל הרה"ג הר"ש סופר נ"י יום ו' עש"ק וישבתי עמו איזה שעות, ונתבקשתי מעמו ומחתנו הרה"ג ר' עקיבא נ"י שאשבות אצלם"^[8].

לאחר בניית הבית החדש של אדמו"ר מהר"ש, בשנים תר"ל-תרל"ב, מכר לו אדמו"ר מהר"ש חדר בביתו^[1]. ר' שלום דובער לוין שיער כי סיבת הדבר הייתה מחמת האמור בצוואת רבי יהודה החסיד: "לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו . . אלא ימכרנו"^[9].

עוזרו בתפקידו היה ר' פנחס לייב מגידסון^[10], אשר היה פועל בשליחותו^[11]. חדרו של ר' לוי יצחק היה סמוך לחדרו של אדמו"ר מהר"ש^[11]. על תפקידו כגבאי ליחידות סיפר אדמו"ר הריי"צ: "פתיחת הדלת הי' הוראה מצד ר' לויק משרת כי הגיע הזמן לצאת, ופחדו של רל"מ הי' על כל אנ"ש כי ידעו אשר בפעם השני' לא יתן לכנוס על יחידות"^[12]. קשיחותו כגבאי הוזכרה אצל הרבי הריי"צ פעם נוספת, שבה תיארו: "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ער איז ניט געווען קיין צו גוטער כידוע"^[13].

לקריאה נוספת

שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', בית משיח, גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 24–25.

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קטו-קיח.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשע"ב, עמ' קכג.
↑ היכל הבעש"ט, גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.
↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', בית משיח, גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).
↑ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, עמ' 15.
↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כא, כד.
↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כג.
↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כו.
↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קטו בשולי הגליון.
↑ לקוטי דיבורים ח"א קו, א.
↑ ^11.0 ^11.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, עמ' קפא-קפב.
↑ לקוטי דיבורים ח"א לו, א.
↑ ספר השיחות תש"ב, עמ' 101-102.

[מהר"ש-1] 1.0 ^1.1 אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קטו-קיח.

[2] אגרות קודש אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשע"ב, עמ' קכג.

[3] היכל הבעש"ט, גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.

[4] אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', בית משיח, גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).

[5] ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, עמ' 15.

[6] אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כא, כד.

[7] אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כג.

[8] אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' כו.

[9] אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, עמ' קטו בשולי הגליון.

[10] לקוטי דיבורים ח"א קו, א.

[אגרות-11] 11.0 ^11.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, עמ' קפא-קפב.

[12] לקוטי דיבורים ח"א לו, א.

[13] ספר השיחות תש"ב, עמ' 101-102.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Leivick Idelevich (3).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו על אחד הביכלאַך שהיו ברשותו: "להַ ר' לוי יצחק אידעלעוויץ מליבאוויטש כעת בוויטבסק"]]
 ר' '''לוי יצחק הלוי אידלביץ''' (מפורסם בכינוי: '''לויק משרת''') היה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] וכיהן אצלו כ'גבאי ראשון'.
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:Shneur Zalman Idelevich.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת "שניאור זלמן ב"ר לוי יצחק אידעלעוויץ מילובאוויץ"]]
+ר' לוי יצחק נולד לאביו ר' חיים{{הערה|שם=מהר"ש}}. לאחר שימושו כגבאי אצל אדמו"ר מהר"ש התגורר ב[[וויטבסק]]{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש אדמו"ר הזקן]]''', ניו יורק תשע"ב, עמ' קכג.}}. כתבי הדא"ח שהיו ברשותו עברו לרשות רבותינו נשיאנו, וכיום הם נמצאים ב[[אוסף שניאורסון]].
+לר' לוי יצחק היה בן בשם שניאור זלמן.
 ==כגבאי==
@@ שורה 7: / שורה 13: @@
 תפקידו בגבאות היה עבור כתיבת מכתבים והכנסת אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|'''[[היכל הבעש"ט]]''', גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.}}. אנו מוצאים במספר מקורות את חתימתו בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', '''בית משיח''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).}}. שירותו את אדמו"ר מהר"ש היה כבר מראשית נשיאות אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' 15.}}.
-הצטרף אל אדמו"ר מהר"ש בנסיעותיו לחו"ל{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כא, כד.}}. ר' לויק היה נוסע בשליחות אדמו"ר מהר"ש, כך למשל היא מעורבותו ב[[משפט סטרדוב|פרשת המלשינות בסטאראדוב]]{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כג.}}. הוא גם נסע לסגור את השידוך לר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל בן אדמו"ר מהר"ש]], והוא כתב באחד ממכתביו לר' [[אברהם אבא פרסון]]: {{ציטוטון|נסעתי דרך קראקא ובאתי יום ו' פ' קרח לקראקא והייתי שם עד יום ב' ז' תמוז והייתי אצל הרה"ג הר"ש סופר נ"י יום ו' עש"ק וישבתי עמו איזה שעות, ונתבקשתי מעמו ומחתנו הרה"ג ר' עקיבא נ"י שאשבות אצלם}}{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כו.}}.
+הצטרף אל אדמו"ר מהר"ש בנסיעותיו לחו"ל{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כא, כד.}}. ר' לויק היה נוסע בשליחות אדמו"ר מהר"ש, כך למשל היא מעורבותו ב[[משפט סטרדוב|פרשת המלשינות בסטרדוב]]{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כג.}}. הוא גם נסע לסגור את השידוך לר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בן אדמו"ר מהר"ש, והוא כתב באחד ממכתביו לר' [[אברהם אבא פרסון]]: {{ציטוטון|נסעתי דרך קראקא ובאתי יום ו' פ' קרח לקראקא והייתי שם עד יום ב' ז' תמוז והייתי אצל הרה"ג הר"ש סופר נ"י יום ו' עש"ק וישבתי עמו איזה שעות, ונתבקשתי מעמו ומחתנו הרה"ג ר' עקיבא נ"י שאשבות אצלם}}{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כו.}}.
 לאחר בניית הבית החדש של אדמו"ר מהר"ש, בשנים תר"ל-תרל"ב, מכר לו אדמו"ר מהר"ש חדר בביתו{{הערה|שם=מהר"ש|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' קטו-קיח.}}. ר' [[שלום דובער לוין]] שיער כי סיבת הדבר הייתה מחמת האמור בצוואת רבי יהודה החסיד: {{ציטוטון|לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו . . אלא ימכרנו}}{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' קטו בשולי הגליון.}}.
 עוזרו בתפקידו היה ר' פנחס לייב מגידסון{{הערה|'''[[לקוטי דיבורים]]''' ח"א קו, א.}}, אשר היה פועל בשליחותו{{הערה|שם=אגרות|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', עמ' קפא-קפב.}}. חדרו של ר' לוי יצחק היה סמוך לחדרו של אדמו"ר מהר"ש{{הערה|שם=אגרות}}. על תפקידו כגבאי ליחידות סיפר אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|פתיחת הדלת הי' הוראה מצד ר' לויק משרת כי הגיע הזמן לצאת, ופחדו של רל"מ הי' על כל אנ"ש כי ידעו אשר בפעם השני' לא יתן לכנוס על יחידות}}{{הערה|'''לקוטי דיבורים''' ח"א לו, א.}}. קשיחותו כגבאי הוזכרה אצל הרבי הריי"צ פעם נוספת, שבה תיארו: {{ציטוטון|{{מונחון|ער איז ניט געווען קיין צו גוטער|הוא לא היה יותר מדאי טוב}} כידוע}}{{הערה|'''ספר השיחות תש"ב''', עמ' 101-102.}}.
-==חיים אישיים==
-[[קובץ:Shneur Zalman Idelevich.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת "שניאור זלמן ב"ר לוי יצחק אידעלעוויץ מילובאוויץ"]]
-ר' לוי יצחק נולד לאביו ר' חיים{{הערה|שם=מהר"ש}}. לאחר שימושו כגבאי אצל אדמו"ר מהר"ש התגורר ב[[ויטבסק]]{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש אדמו"ר הזקן]]''', ניו יורק תשע"ב, עמ' קכג.}}. כתבי הדא"ח שהיו ברשותו עברו לרשות רבותינו נשיאנו, וכיום הם נמצאים ב[[אוסף שניאורסון]]. לר' לוי יצחק היה בן בשם שניאור זלמן.
 ==לקריאה נוספת==
-*[[שמואל קראוס]], 'על גבאים ומשרתים', '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 24-25.
+*[[שמואל קראוס]], 'על גבאים ומשרתים', '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 24–25.
 {{הערות שוליים}}