עיר הנדחת – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשל הקריטריונים המחמירים, ישנם דיעות ב[[חז"ל]] שעיר הנידחת לא הייתה ואינה עתידה להיות לעולם{{הערה|סנהדרין עא, א: תניא עיר הנדחת לא הייתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר כמאן כר' אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת מאי טעמא אמר קרא (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה ושרפת באש וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר דכתיב (דברים יב, ד) לא תעשון כן לה' אלקיכם אמר רבי יונתן אני ראיתיה וישבתי על תילה.}}. | בשל הקריטריונים המחמירים, ישנם דיעות ב[[חז"ל]] שעיר הנידחת לא הייתה ואינה עתידה להיות לעולם{{הערה|סנהדרין עא, א: תניא עיר הנדחת לא הייתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר כמאן כר' אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת מאי טעמא אמר קרא (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה ושרפת באש וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר דכתיב (דברים יב, ד) לא תעשון כן לה' אלקיכם אמר רבי יונתן אני ראיתיה וישבתי על תילה.}}. | ||
==מחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן== | ==מחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן על-פי שיחת הרבי== | ||
דיני עיר הנדחת אינה ליחידים שעבדו עבודה זרה, ולא לציבור, רק לגדר של "עיר". ישנה מחלוקת בגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|סנהדרין טו, ב.}}, בגדרי עיר הנדחת. לפי שיטת רבי יאשיה מעשרה עד מאה זה עיר הנדחת, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ולפי רבי יונתן ממאה עד רוב השבט זה עיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים. | דיני עיר הנדחת אינה ליחידים שעבדו עבודה זרה, ולא לציבור, רק לגדר של "עיר". ישנה מחלוקת בגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|סנהדרין טו, ב.}}, בגדרי עיר הנדחת. לפי שיטת רבי יאשיה מעשרה עד מאה זה עיר הנדחת, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, וממאה ומעלה דינם כציבור. ולפי רבי יונתן ממאה עד רוב השבט זה עיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים. | ||