אחדות: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (דף פירושונים) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | '''אחדות''' הינה דבר המראה על עצם קיום של דבר אחד בלבד, אחדות האמיתית הינה [[אחדות השם]]. | ||
*[[ | ==מקור== | ||
}} | האחדות האמיתית הינה [[אחדות השם]] שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במילה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}. | ||
אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר ה[[דומם צומח חי מדבר]]. | |||
==עניינו== | |||
בעניין האחדות יש שלושה עניינים: | |||
א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:{{ציטוטון|כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה}}{{הערה|ב"ר פ"א, ד.}} | |||
ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים. | |||
ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד. | |||
===אחד ויחיד=== | |||
בעניין שלילית הריבוי{{הערה|סעיף ב' לקמן}}, ישנם שני דרגות שנקראים, '''אחד''' ו'''יחיד''' | |||
'''אחד''' - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים '''אחד''', כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד. | |||
'''יחיד''' - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים. | |||
==אחדות בבריאה== | |||
האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות. | |||
באחדות בבריאה יש שלושה עניינים: | |||
א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי. | |||
ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי. | |||
ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות. | |||
==אחדות במין האנושי== | |||
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מ[[אחדות בבריאה]], משני סיבות: | |||
א. בני האדם מאוחדים בטבעם. | |||
ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני. | |||
===אחדות על ידי שמירת הגבולות=== | |||
על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא [[הקב"ה]] את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא על ידי זה שיש דעות שונות{{הערה|אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים}} זה לזה, זה יוצר את האחדות.{{הערה|כגון [[אש]] ו[[מים]] שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.}} | |||
==אחדות ישראל== | |||
{{ערך מורחב|אחדות ישראל}} | |||
אחדות ישראל, הוא מושג הבא לבטא את אחדות [[נשמות ישראל]] מצד שרשם העליון. מושג זה הוא שורש המושג המקביל - [[אהבת ישראל]]. ב[[תורת החסידות]] מוסבר במקומות רבים על האחדות המיוחדת שקיימת בכל ישראל, כגוף אחד ממש, מצד שורשם - שכולם קשורים בקדוש ברוך הוא, וכל יהודי הוא כמו איבר בגוף, ובלעדיו - ה[[גוף]] אינו שלם. | |||
==אחדות השם== | |||
{{ערך מורחב|אחדות השם}} | |||
האמונה באחדות ה' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*{{היברובוקס|הרב [[יואל כהן]], '''[[ספר הערכים - חב"ד]]'''|חלק ט'|60795|ברוקלין תשע"ט}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:48, 25 ביולי 2021
אחדות הינה דבר המראה על עצם קיום של דבר אחד בלבד, אחדות האמיתית הינה אחדות השם.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
האחדות האמיתית הינה אחדות השם שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במילה "אחד" א' - אלופו של עולם, ח' - שבעת הרקיעים והארץ, ד' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם[1].
אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר הדומם צומח חי מדבר.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין האחדות יש שלושה עניינים:
א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:"כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה"[2]
ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים.
ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד.
אחד ויחיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין שלילית הריבוי[3], ישנם שני דרגות שנקראים, אחד ויחיד
אחד - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים אחד, כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד.
יחיד - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים.
אחדות בבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות.
באחדות בבריאה יש שלושה עניינים:
א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי.
ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי.
ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות.
אחדות במין האנושי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מאחדות בבריאה, משני סיבות:
א. בני האדם מאוחדים בטבעם.
ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני.
אחדות על ידי שמירת הגבולות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא הקב"ה את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא על ידי זה שיש דעות שונות[4] זה לזה, זה יוצר את האחדות.[5]
אחדות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אחדות ישראל |
אחדות ישראל, הוא מושג הבא לבטא את אחדות נשמות ישראל מצד שרשם העליון. מושג זה הוא שורש המושג המקביל - אהבת ישראל. בתורת החסידות מוסבר במקומות רבים על האחדות המיוחדת שקיימת בכל ישראל, כגוף אחד ממש, מצד שורשם - שכולם קשורים בקדוש ברוך הוא, וכל יהודי הוא כמו איבר בגוף, ובלעדיו - הגוף אינו שלם.
אחדות השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אחדות השם |
האמונה באחדות ה' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד הוא אחת מתרי"ג מצוות התורה. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מהי"ג עיקרי האמונה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יואל כהן, ספר הערכים - חב"ד, חלק ט', ברוקלין תשע"ט, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך הרב סימן ס"א סעיף ו'
- ↑ ב"ר פ"א, ד.
- ↑ סעיף ב' לקמן
- ↑ אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים
- ↑ כגון אש ומים שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.