משתמש:פולע/מולד הלבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←עניינה) |
מ (החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־"") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מולד הלבנה''' הינו אחד ממופעי הלבנה, שמתרחש אחת לחודש, והזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין ה[[שמש]] לבין [[כדור הארץ]]. על מולד הלבנה נהוג להכריז מדי [[שבת מברכים]], בעת הכרזת מועד ה[[ראש חודש]]. | |||
מולד הלבנה הינו | ==המולד== | ||
תורת שמואל, תרל"ג ח"א, מאמרים ויאמר כו' מחר חדש: והענין הוא דהנה ר"ח הוא מולד הלבנה, ונודע כי ההולדה היא מעצמיות דוקא, ולא עוד אלא שבחי' זו דמולד הלבנה נמשך מלמעלה מהשמש, כי הנה כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן כו' והירח היא דוגמת כלה המקבלת מהחתן הטפה, וגבי חתן וכלה כתיב בעטרה שעטרה לו אמו שהיא אימא עילאה מקום החירות והדרור שלמעלה מבחי' שמש עצמו, וע' (בזח"א פ' חיי שרה דף קכ"ד ע"ב) בפירוש הפסוק אשריך ארץ שמלכך בן חורין, והעטרה נמשכת מאימא ביום חתונתו דוקא דהיינו בר"ח שאז מתייחד | |||
==עניינה== | |||
ב[[מכתב כללי]] {{הערה|[[לקוטי שיחות]], כרך לב, הוספות}} מביא הרבי, כי את מצוות [[קידוש החודש{{הערה|ראה ל"ת להאריז"ל פ' בא בטעהמ"צ (ד"ה מצות קידוש חודש)}}]] קיבלו בני ישראל עוד בהיותם במצרים{{הערה|ראו הערות למכתב ר"ח ניסן [[תשד"מ]] בתחילתו}}, ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] בשנת ב' אלפים תמ"ח (לפני כ-3300 שנה{{הערה|ראו שיחת יום ה' פ' תצוה, ז' אדר שנה זו ס"ב (סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 280) ואילך}}), ויחד עם כך קבע [[הקב"ה]] כי "ישראל מונין ללבנה"{{הערה|סוכה כט, א}}, כלומר, שאצל יהודים נמנים החדשים לפי הירח{{הערה|רמב"ם ריש הלכות קידוש החודש}}. | |||
הרבי מוסיף שם, שענין "ישראל מונין ללבנה", משקף את תולדות עם ישראל{{הערה|ראו גם לקו"ש חי"ט ע' 448}}, היסטוריה של שינויים, של גלות וגאולה, של ירידות ועליות, ובאופן שמיד ותיכף לאחר העלם אור הלבנה - מגיע מולד הלבנה. "היוולדות" מחדש עם כוחות ואור מחודשים, ומובטחים לבני ישראל, שהם "עתידים להתחדש כמותה"{{הערה|ברכת קידוש לבנה, מסנהדרין מב, א}}, ועד ל"סיהרא באשלמותא", הגאולה{{הערה|ובזה גופא יהיו כמה דרגות ע"ד החילוק עתה בר"ח, יום ב' בחודש וכדומה}}. | |||
בנוסף, ב[[שיחה]] שלהרבי{{הערה|מ[[פרשת אלחנן]] [[תשמ"ה]]}} מבאר, כי על ידי עבודת הביטול בחציו השני של החודש עד לתכלית הביטול והעלם הלבנה לגמרי (ברגע שלפני המולד), אז נעשה הענין ד"יחוד שימשא וסיהרא"{{הערה|אה ס' הערכים¬חב"ד ערך אור הלבנה ע' שט. וש"נ.}, היחוד עם ה"מאור", שמעלתו באין ערוך לגבי מעלת האור. | |||
הרבי מביא דוגמא לכך, שהחילוק בין תלמיד בריחוק מקום מרבו, ומפרש דבריו ומוסרם לאחרים, לכמו שהוא עומד לפני רבו ומקבל תורתו ממנו, שמובן שכאשר הוא לפני רבו, הרי הוא בטל לגמרי, כדי שיוכל לקבל תורת רבו ואז הוא במעלה נעלית ביותר{{הערה|ראה ספר הערכים שם ע' דש ואילך}}. | |||
הרבי מוסיף, בהקשר ל[[ט"ו אב]], שתוכן ענין [[לימוד התורה]] בלילות הוא כדי לזכות ב'כתר התורה', כלומר להגיע ל"מאור"{{הערה|ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז (ובקרבן העדה שם), פתיחתא דאיכ"ר ב}} שבתורה, קדושת התורה והשכינה שבתורה, שהיא למעלה באין ערוך מ"אור" התורה, ולהגיע לזה הוא דוקא על ידי לימוד התורה בלילה, מתוך לילה ונמיכות הרוח ושפלות, ענין הביטול. | |||
ולכן דוקא "מכאן ואילך" | ולכן דוקא "מכאן ואילך", לאחרי מילוי הלבנה בט"ו באב, מתחילה שלימות נעלית יותר, לימוד התורה בלילות כפי' הנ"ל הבא ע"י הענין כפשוטו, שעי"ז מגיעים ל"מאור" שבתורה. | ||
ויש לומר, שזהו גם הקשר בין חודש אב להמשכו חודש אלול — שבחודש אלול הוא הזמן של "מלך בשדה", כמשל הידוע של רבינו הזקן{{הערה|לקו"ת פ' ראה לב, ריש ע"ב.}} שבאלול הקב"ה מקבל כאו"א מישראל בסבר פנים יפות, כמו "מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב¬שדה" — כי עבודת הביטול בחציו השני של חודש מנחם אב (שבו ובחותמו דוקא מברכים חודש אלול) — תכלית השלי¬מות בענין הביטול, ביטול הבא לאחרי תכלית העילוי ד"קיימא סיהרא באשל¬מותא" כפי שהוא בחודש מנחם אב (כנ"ל) — היא ה"כלי" לגילוי ד"מלך בשדה" בחודש אלול, ע"ד וכמש"נ "מרום{{הערה|ישעי' נז, ט.}} וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"; "ואל{{הערה|ישעי' סו, ב. וראה תו"א בתחלתו (א, ג).}} זה אביט אל עני ונכה רוח" דוקא, | ויש לומר, שזהו גם הקשר בין חודש אב להמשכו חודש אלול — שבחודש אלול הוא הזמן של "מלך בשדה", כמשל הידוע של רבינו הזקן{{הערה|לקו"ת פ' ראה לב, ריש ע"ב.}} שבאלול הקב"ה מקבל כאו"א מישראל בסבר פנים יפות, כמו "מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב¬שדה" — כי עבודת הביטול בחציו השני של חודש מנחם אב (שבו ובחותמו דוקא מברכים חודש אלול) — תכלית השלי¬מות בענין הביטול, ביטול הבא לאחרי תכלית העילוי ד"קיימא סיהרא באשל¬מותא" כפי שהוא בחודש מנחם אב (כנ"ל) — היא ה"כלי" לגילוי ד"מלך בשדה" בחודש אלול, ע"ד וכמש"נ "מרום{{הערה|ישעי' נז, ט.}} וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"; "ואל{{הערה|ישעי' סו, ב. וראה תו"א בתחלתו (א, ג).}} זה אביט אל עני ונכה רוח" דוקא, | ||
והקב"ה מקבל כאו"א מישראל "בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם"{{הערה| ל' אדה"ז בלקו"ת שם.}}, וממלא כל בקשותיהם ומשא¬לות לבבם לטובה ולברכה, לכתיבה וחתימה טובה, ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים{{הערה|ר"ה טז, סע"ב.}}, ובאופן של "מוסיף חיים על חייו", עד — לחיים הנצחיים והאמיתיים בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו. | והקב"ה מקבל כאו"א מישראל "בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם"{{הערה| ל' אדה"ז בלקו"ת שם.}}, וממלא כל בקשותיהם ומשא¬לות לבבם לטובה ולברכה, לכתיבה וחתימה טובה, ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים{{הערה|ר"ה טז, סע"ב.}}, ובאופן של "מוסיף חיים על חייו", עד — לחיים הנצחיים והאמיתיים בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:21, 13 ביולי 2021
מולד הלבנה הינו אחד ממופעי הלבנה, שמתרחש אחת לחודש, והזמן בו עומדת הלבנה בקו ישר בין השמש לבין כדור הארץ. על מולד הלבנה נהוג להכריז מדי שבת מברכים, בעת הכרזת מועד הראש חודש.
המולד[עריכה | עריכת קוד מקור]
תורת שמואל, תרל"ג ח"א, מאמרים ויאמר כו' מחר חדש: והענין הוא דהנה ר"ח הוא מולד הלבנה, ונודע כי ההולדה היא מעצמיות דוקא, ולא עוד אלא שבחי' זו דמולד הלבנה נמשך מלמעלה מהשמש, כי הנה כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן כו' והירח היא דוגמת כלה המקבלת מהחתן הטפה, וגבי חתן וכלה כתיב בעטרה שעטרה לו אמו שהיא אימא עילאה מקום החירות והדרור שלמעלה מבחי' שמש עצמו, וע' (בזח"א פ' חיי שרה דף קכ"ד ע"ב) בפירוש הפסוק אשריך ארץ שמלכך בן חורין, והעטרה נמשכת מאימא ביום חתונתו דוקא דהיינו בר"ח שאז מתייחד
עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב כללי [1] מביא הרבי, כי את מצוות [[קידוש החודש[2]]] קיבלו בני ישראל עוד בהיותם במצרים[3], בראש חודש ניסן בשנת ב' אלפים תמ"ח (לפני כ-3300 שנה[4]), ויחד עם כך קבע הקב"ה כי "ישראל מונין ללבנה"[5], כלומר, שאצל יהודים נמנים החדשים לפי הירח[6].
הרבי מוסיף שם, שענין "ישראל מונין ללבנה", משקף את תולדות עם ישראל[7], היסטוריה של שינויים, של גלות וגאולה, של ירידות ועליות, ובאופן שמיד ותיכף לאחר העלם אור הלבנה - מגיע מולד הלבנה. "היוולדות" מחדש עם כוחות ואור מחודשים, ומובטחים לבני ישראל, שהם "עתידים להתחדש כמותה"[8], ועד ל"סיהרא באשלמותא", הגאולה[9].
בנוסף, בשיחה שלהרבי[10] מבאר, כי על ידי עבודת הביטול בחציו השני של החודש עד לתכלית הביטול והעלם הלבנה לגמרי (ברגע שלפני המולד), אז נעשה הענין ד"יחוד שימשא וסיהרא"{{הערה|אה ס' הערכים¬חב"ד ערך אור הלבנה ע' שט. וש"נ.}, היחוד עם ה"מאור", שמעלתו באין ערוך לגבי מעלת האור. הרבי מביא דוגמא לכך, שהחילוק בין תלמיד בריחוק מקום מרבו, ומפרש דבריו ומוסרם לאחרים, לכמו שהוא עומד לפני רבו ומקבל תורתו ממנו, שמובן שכאשר הוא לפני רבו, הרי הוא בטל לגמרי, כדי שיוכל לקבל תורת רבו ואז הוא במעלה נעלית ביותר[11].
הרבי מוסיף, בהקשר לט"ו אב, שתוכן ענין לימוד התורה בלילות הוא כדי לזכות ב'כתר התורה', כלומר להגיע ל"מאור"[12] שבתורה, קדושת התורה והשכינה שבתורה, שהיא למעלה באין ערוך מ"אור" התורה, ולהגיע לזה הוא דוקא על ידי לימוד התורה בלילה, מתוך לילה ונמיכות הרוח ושפלות, ענין הביטול.
ולכן דוקא "מכאן ואילך", לאחרי מילוי הלבנה בט"ו באב, מתחילה שלימות נעלית יותר, לימוד התורה בלילות כפי' הנ"ל הבא ע"י הענין כפשוטו, שעי"ז מגיעים ל"מאור" שבתורה.
ויש לומר, שזהו גם הקשר בין חודש אב להמשכו חודש אלול — שבחודש אלול הוא הזמן של "מלך בשדה", כמשל הידוע של רבינו הזקן[13] שבאלול הקב"ה מקבל כאו"א מישראל בסבר פנים יפות, כמו "מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב¬שדה" — כי עבודת הביטול בחציו השני של חודש מנחם אב (שבו ובחותמו דוקא מברכים חודש אלול) — תכלית השלי¬מות בענין הביטול, ביטול הבא לאחרי תכלית העילוי ד"קיימא סיהרא באשל¬מותא" כפי שהוא בחודש מנחם אב (כנ"ל) — היא ה"כלי" לגילוי ד"מלך בשדה" בחודש אלול, ע"ד וכמש"נ "מרום[14] וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"; "ואל[15] זה אביט אל עני ונכה רוח" דוקא, והקב"ה מקבל כאו"א מישראל "בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם"[16], וממלא כל בקשותיהם ומשא¬לות לבבם לטובה ולברכה, לכתיבה וחתימה טובה, ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים[17], ובאופן של "מוסיף חיים על חייו", עד — לחיים הנצחיים והאמיתיים בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות, כרך לב, הוספות
- ↑ ראה ל"ת להאריז"ל פ' בא בטעהמ"צ (ד"ה מצות קידוש חודש)
- ↑ ראו הערות למכתב ר"ח ניסן תשד"מ בתחילתו
- ↑ ראו שיחת יום ה' פ' תצוה, ז' אדר שנה זו ס"ב (סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 280) ואילך
- ↑ סוכה כט, א
- ↑ רמב"ם ריש הלכות קידוש החודש
- ↑ ראו גם לקו"ש חי"ט ע' 448
- ↑ ברכת קידוש לבנה, מסנהדרין מב, א
- ↑ ובזה גופא יהיו כמה דרגות ע"ד החילוק עתה בר"ח, יום ב' בחודש וכדומה
- ↑ מפרשת אלחנן תשמ"ה
- ↑ ראה ספר הערכים שם ע' דש ואילך
- ↑ ראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז (ובקרבן העדה שם), פתיחתא דאיכ"ר ב
- ↑ לקו"ת פ' ראה לב, ריש ע"ב.
- ↑ ישעי' נז, ט.
- ↑ ישעי' סו, ב. וראה תו"א בתחלתו (א, ג).
- ↑ ל' אדה"ז בלקו"ת שם.
- ↑ ר"ה טז, סע"ב.