ידיעת המציאות: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף ידיעת המציאות/ המהות לשם ידיעת המציאות בלי להשאיר הפניה: דף שיחה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==באדם== | ==באדם== | ||
'''ידיעת המציאות''' פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי '''שמיעה''') אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו {{הערה|כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ ב{{מונחון|ק"נ|150}} טעמים (עירובין י"ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך}}. | '''ידיעת המציאות''' פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי '''שמיעה''') אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו {{הערה|כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ ב{{מונחון|ק"נ|150}} טעמים (עירובין י"ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך}}. | ||
'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו. | '''ידיעת המהות''' היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו. | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
==בעבודת ה'== | ==בעבודת ה'== | ||
[[ידיעת השם]] שלנו כיום היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון '''שמיעה''': "'''שמע''' ישראל{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}", "ועתה '''שמע''' אל החוקים{{הערה|ואתחנן ד' א'.}}" - ולא כפי שביקש משה "אעברה נא '''ואראה{{הערה|דברים ג' כ"ה.}}'''". | |||
אך [[לעתיד לבוא]] (וכן עכשיו ב[[גן עדן]]) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש כמו שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו''' נפלאות{{הערה|מיכה ז | אך [[לעתיד לבוא]] (וכן עכשיו ב[[גן עדן]]) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש, כמו שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו''' נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/9/36.htm ד"ה והניף תשי"א], ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/10/42.htm שיחת אחש"פ תשי"א]. וש"נ.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
[[ראיה ושמיעה]] | *[[ראיה ושמיעה]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־16:19, 13 ביוני 2021
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ידיעת המציאות היא כשיודע על מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), וידיעת המהות היא כשמכיר את הדבר - את מהותו[1].
באדם
ידיעת המציאות פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי שמיעה) אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו [2].
ידיעת המהות היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו.
מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אפשר קולטים רק את מציאותם, את העובדה שהם קיימים.
בעבודת ה'
ידיעת השם שלנו כיום היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון שמיעה: "שמע ישראל[3]", "ועתה שמע אל החוקים[4]" - ולא כפי שביקש משה "אעברה נא ואראה[5]".
אך לעתיד לבוא (וכן עכשיו בגן עדן) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש, כמו שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[6][7].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.
- ↑ כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים (עירובין י"ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך
- ↑ ואתחנן ו' ד'.
- ↑ ואתחנן ד' א'.
- ↑ דברים ג' כ"ה.
- ↑ מיכה ז, טו.
- ↑ ראה למשל ד"ה והניף תשי"א, ושיחת אחש"פ תשי"א. וש"נ.