משתמש:הנחה/מעמד הר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף

|תוכן=וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'.

|מקור= ספר שמות יט ג-ח.

===קביעות החודש וימי השבוע===

בין חכמי המשנה קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.

עם זאת מובהר בגמרא כי אין חולקים כי "לכולא עלמא בשבת ניתנה תורה"

עיקרי החולקים בדבר הם רבנן ורבי יוסי במסכת שבת (דף פ"ו ואילך).

המחלוקת בעיקרה נסובה סביב השאלה מתי הגיעו בני ישראל למדבר סיני, או במילים אחרות באיזה יום בשבוע חל באותה השנה ראש חודש סיוון.

לדעת רבנן ראש חודש סיוון חל ביום שני בשבוע ומכאן שמעמד הר סיני היה בשישי לחודש, בעוד לשיטת רבי יוסי ראש חודש היה ביום ראשון בשבוע, ומכאן שמתן תורה היה בשביעי לחודש.

 

מאידך המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן רבנן והן רבי יוסי מסכימים כי באותה השנה חל יום ט"ו לחודש ניסן ביום חמישי בשבוע, ובו ביום יצאו בני ישראל ממצרים. אלא שלרבנן חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע בלוח השנה שחודש אחד חסר והבא מלא כך שאם חודש ניסן מלא שב חודש אייר חסר) כך שא' באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא' בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.

 

שיטה נוספת ישנה שיטת ה[[סדר עולם]] והיא שחודש אייר היה אכן חסר כדרי רבי יוסי אולם יציאת מצרים לא הייתה ביום חמישי אלא בשישי ולכן מעמד הר סיני יקבלת התרורה הייתה ביום השיש לחודש סיוון כדעת רבנן.

 

שיטה זו חולקת על כך שי' בניסן היה ביום השבת ולכך חוגגים את [[שבת הגדול]].

{{לוח שנת ב'תמ"ח}}

*חז"ל קיבלו שלמדים [[גזירה שווה]] בין תיבות "הזה" שבפסוק זה לפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים" שכשם ששם הכוונה לראש חודש כך גם יום זה הוא ראש חודש סיוון.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}} באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו}} מיד למחרת{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרו לו הפרשיות "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .."